המועדפים: אסי דיין, חובי סטאר והאומץ של "מסודרים"
יום שישי 31 ביולי 2009 07:10 מאת: עכבר העיר און ליין
לא היה צריך להדיח את חובי סטאר מ"כוכב נולד", לא כדאי לתת פרס למפעל חיים לאסי דיין וכדאי להעריך את התפנית המפתיעה בעונה השנייה של "מסודרים". מדור סיכום השבוע
חובי סטאר. כוכב, אבל לא אצלנו
מה אנחנו זוכרים מהשבוע שחלף? את הפרסומות שעצבנו אותנו במיוחד, את סדרות הטלוויזיה שפגעו לנו בבטן הרכה, את הכוכבים לרגע שצצו השבוע ותכף יעלמו כאילו לא היו כאן מעולם. במדור השבועי החדש, "המועדפים", נסקור מדי יום שישי את רגעי השיא והשפל של השבוע, את סרטון הקאלט שכדאי להפיץ הלאה, ועוד דברים שגיוונו את שגרת יומנו בתקווה לספק לכם קצת חומר קריאה (וגלישה) לסוף השבוע.
1. חובי סטאר גדול על ישראל
הצופה הישראלי כבר התרגל לראות הומואים מנחים תוכניות בפריים טיים, יוצאים מהארון וממשיכים למכור דיסקים ואפילו זוכים בריאליטי שאינו מתבסס על בחירת הקהל (אלא על בחירתם של שאר המתמודדים בתוכנית). אבל כנראה שגם לפתיחות הישראלית יש גבולות, ועדיין אין כאן מקום לאוחצ'ה חינני ומוחצן כמו חובי סטאר, בן 22 מקריית אתא, שהודח השבוע מ"כוכב נולד". מסתבר שכשמגיע הרגע לשלוח אס.אם.אס, רוב הצופים מעדיפים לתמוך באלילי הנערות לירן דנינו ועומר אדם ולא לתת את קולם לבחור מטופח שלא מתבייש להקצין את צדדיו הנשיים והתיאטרליים. בעוד שבארה"ב השמרנית המתמודד ההומו אדם למברט הגיע לגמר (אך הפסיד למתמודד הנוצרי והשמרן), אצלנו הוא עף בשלבים המוקדמים של העונה, ודי ברור שלאיכות ביצועיו אין שום קשר להחלטה הזו. אז נכון, יכול להיות שהוא עוד ישוב בעזרת גלגל הצלה כזה או אחר, אבל אולי ישראל של 2009 פשוט לא בשלה עדיין לטשטוש המגדרי שחובי סטאר מסמל, ואין ספק שרוב אזרחיה היו בוחרים להזדהות דווקא עם תומר לוי, הגיבור המאצ'ו של "מסודרים" שעשה קריירה מלדפוק ולזרוק. (נטע אלכסנדר)
צפו באודישן של חובי סטאר, בו הוא מבצע את "מה איתי" של אריק איינשטיין:
ובאותו עניין: מסתבר שגם אביב גפן חושב שהוא גדול על ישראל
2. האם אסי דיין באמת ראוי לפרס על מפעל חיים?
אי אפשר להתווכח עם העובדות: אסי דיין הוא אחד הקולנוענים הפוריים, היצירתיים והמשפיעים שפעלו בעשורים האחרונים במדינת ישראל. במאי שהצליח ליצור להיט קאלט חסר תקדים ("גבעת חלפון אינה עונה") וסרט אמנותי אהוב המבקרים ("החיים על פי אגפא") הוא מחזה נדיר במחוזותינו, ואף אחד לא ייקח את ההישג המרשים הזה מדיין. אבל - אין זה מקרי שההחלטה להעניק לדיין פרס מיוחד על מפעל חיים בטקס פרסי אופיר (האוסקר הישראלי) עוררה השבוע גל מחאות מצד ארגוני נשים. כמו בקולנוע, גם בחיים הכל הוא עניין של תזמון, והבשורה על זכייתו של דיין בפרס מגיעה זמן קצר לאחר שהוא הודה במסגרת עסקת טיעון בתקיפת בת זוגו. גם אם יו"ר האקדמיה לקולנוע, גידי אורשר, מבקש מאיתנו להפריד בין האמן לאדם, ייתכן שהיה מקום לחשוב השנה גם על מועמדים אחרים, ראויים לא פחות. מתוך 12 זוכי הפרס למפעל חיים עד היום, רק רבע הם נשים (גילה אלמגור, לביאה הון וליה ון-ליר). הבמאית והשחקנית מיכל בת אדם, למשל, תרמה לא פחות לקולנוע הישראלי, והפרס יוכל לחשוף אותה לקהל הרחב. ובכל מקרה, גם אם בוחרים בגבר, אולי עדיף לעשות זאת בתזמון בעייתי פחות. (נטע אלכסנדר)
האם לאסי דיין מגיע פרס? בואו להצטרף לדיון ב"עכבר קפה"
3. מסודרים - לא מה שחשבתם
יוצרי "מסודרים" לא היו צריכים לעבוד קשה מדי בעונתם השנייה. אחרי הכל, יש להם תרנגולת המטילה ביצי זהב ושמה אסי כהן. אחרי שלימד אותנו שאהבה זה כואב ושכנע את בנות ישראל ש"יש להן משהו עצוב בעיניים", כהן, והאלטר אגו שלו, תומר לוי, היו יכולים להפליג על ענני הרייטינג הרכים והמפנקים ש"מסודרים" הייתה זוכה להם ממילא. עוד עונה של השתובבויות חסרות דאגה של ארבעה מיליונרים צעירים בתוספת כמה מלמולים סטלניים של ברלד ורומן לוהט של תומר עם השחקנית הנכונה, היו עושים את העבודה ומשמרים בהצלחה את רוח השטות החביבה והפנטזיונרית שהפכה את הסדרה ללהיט. אבל בינינו, מה הכיף בלקחת את הדרך הקלה?
מסודרים. איפה הכיף?
את המקפצה האדירה הזו אל ליבו וסלון ביתו של הקהל, ניצלו היוצרים לטובת מפנה מפתיע בקו העלילה שכלל ביקור בשטחים, הצצה אל הלכלוך והרדידות שמאחורי הפוליטיקה והעסקנות המקומית והרצת מועמד בדיוני, אך לחלוטין לגיטימי, הישר אל בית הנבחרים. הבחירה לנקוט בשינוי כה דרסטי בקו המנחה של מה שהייתה אמורה להיות סדרה שכולה "פאן", אינה מובנת מאליה ובעוד רבים ודאי ציפו לעוד כמה לונג שוטס של דוגמניות בביקיני קטנטן ששורצות ליד הבריכה באחוזת ההייטקיסטים, לעונה הזו של "מסודרים" הייתה גם אמירה ביקורתית נוקבת ומפתיעה בשנה בה גילו אזרחי ישראל שבאמת כל אחד יכול להיות שר. (ליבי בגנו)
מסודרים 2: לכל הביקורות על העונה השנייה
4. בבתי הקולנוע לא שמעו על המיתון
בדיחה ישנה ששמעתי בילדותי הולכת בערך ככה: בחור אומר לבחורה "אני כל כך אוהב אותך, שאקח אותך לאכול במקום הכי יקר בעיר!" - ולוקח אותה למזנון הקולנוע. אמנם למחירי המזנון כבר התרגלנו, אך השבוע הגיעה לשיא העלייה המתמשכת במחיר כרטיסי הקולנוע, שלא מסתדרת הגיונית עם הזמינות ההולכת וגוברת של סרטים להורדה ולצפייה בבית (היינו חושבים שבקולנוע ירצו יותר שנבוא ויורידו מחירים, אבל למה אפשר לצפות מאנשים שמתרגמים סרטים ל"חרמן על הזמן"?). "קורליין", "עידן הקרח 3", "מפלצות נגד חייזרים" ועכשיו גם "למעלה" מוקרנים באולמות נבחרים בתלת-ממד להנאתם הצווחנית של הילדים ולדמעות "אבל יש משבר כלכלי!" של הוריהם. כרטיס לסרט בתלת ממד עולה בימינו 45 שקלים, ואם ההורה אחראי ורוצה להזמין כרטיסים מראש באינטרנט או בטלפון, המחיר נוסק כבר ל-50 שקלים. יציאה משפחתית? לא פחות מ-200 ש"ח, לפני הפופקורן שגם הוא, להזכירכם, לא ממש במחיר עממי. שלא יתפלאו אחר כך שאנחנו צמודים לטורנט. זה אולי ממד אחד פחות, אבל זה משאיר לנו כסף לשכר דירה. (גיא חג'ג')
ובנתיים אפשר לצפות בחינם בטריילר המקסים (והדו-ממדי) ל"למעלה":
5. האם צריך לסגור מקומות בילוי בתשעה באב?
"מדינה יהודית ודמוקרטית". אם נהיה כאן בעוד 50 שנה, גם אז עוד נדוש ונריב על ההגדרה האוקסימורונית המפורסמת הזו, ושקט לא יהיה כאן. ביום רביעי האחרון צוין ט' באב, לציון חורבנם של שני בתי המקדש, יום בו על פי החוק יש לסגור את בתי התענוגות ולהתענות. עד כאן מדינה יהודית. אך מה יעשה החילוני, שלא לומר הרוב החילוני בתל אביב, שעבורו ט' באב אינו משמעותי? יצא ויבלה, כי בתל אביב עיר החטאים בתי התענוגות פתוחים ומזמינים כתמיד. כפירה? חוסר התחשבות? התפקרות? את יום כיפור, למשל, שומרים כמעט כל יהודי הארץ, בין אם הם דתיים, שומרי מסורת, חילונים גמורים או כל גוון ביניים שישנו. אבל ט' באב? מישהו מהחילונים כאן יודע מה הוא מסמל? לא יודעים, ולא מעניין אותם, והולכים לבלות. זה דווקא לא נורא. למעשה, זה ממש בסדר. נורמלי, יגידו הזהירים, נהדר, יגידו המחמירים. אין סיבה שביום שלא מסמל דבר עבור רוב האוכלוסייה בתל אביב, יסגרו את בתי התענוגות בעיר שמאכלסים, גם ביום חול, בעיקר את אותה אוכלוסיה חילונית. האם סוגרים את הבראסרי בי"ז בתמוז? מבטלים הופעות של ברי סחרוף בצום גדליה? עכשיו הבנתם. צמים? בכיף. מבלים? גם בכיף. זה הכל עניין של פלורליזם. (גיא חג'ג')
קאלט השבוע (המוקדש הפעם למטרה נעלה):
כחלק מהמאבק בתוכנית להקמת תחנת פחם נוספת באשקלון הופץ השבוע סרטון מקסים ומקורי שבמסגרתו שלל סלבריטאים מקומיים מבקשים חתימה מהעוברים והשבים. ואם משה איבגי ועלמה זק יבקשו ממכם לחתום, לא תחתמו?
ולסיום - אף מילה על
ההודעות האירוטיות מהמזכירה האלקטרונית של מדונה
תגיות:
אסי דיין,
גיא חג'ג',
המועדפים,
חובי סטאר,
ליבי בגנו,
מסודרים,
נטע אלכסנדר