לכבוד 100 שנה לעליתו ארצה של ש"י עגנון מעלה "הזירה הבין תחומית בשיתוף עם בית עגנון"תיאטרון מחול-יצירה המשלבת תיאטרון וסיפור על פי סיפור "בעל הריחיים והטוחן" מאת עגנון. יפה עשה התיאטרון שמצא סיבה כדי להעלות את הערב המענין והמיוחד הזה המלא שירה,חסידות, מיסתורין,נס,ריקוד ועיבוד של סיפור קצר הנותן תקוה לנשמה המבקשת תיקון גם לאחר מות האיש.המוסר השכל-לעולם לא מאוחר. הסיפור מספר על הרב מוטילי רבם של ה"חיים ומתים" ועל חסיד עני ואשתו. הרב מפגיש בין הנשמה המבקשת תיקון לבין העני הזקוק לעזרה ולאחר התיקון מחזיר את הנשמה המטוהרת למקום בשבאה משם. משתתפים במופע 6 מבצעים שהם הרבי-שמואל וולף,הטוחן-גבריאל גולד,העני-יובל פינגרמן ואשתו-רונית זיו ,המספר-יהודה לזרוביץ ורקדנית-טלי זבילביץ. כולם מבצעים את תקפידם היטב . הסיפור מלווה בריקוד וצורת פנטומימה בעיקר של הטוחן המציגה את הנאמר. הבימוי המשמר והמבליט את הסיגנון השירתי המיוחד של עגנון יוצר מופע פיוטי מלא יהדות,מסתורין,אפלה. הוא מלא דמיון,המצאות,פיוט,קצב איטי המשתלב היטב בסיפור העגנוני והאוירה הקסומה. המופע מורכב מסצינות קצרות המוצגות ברצף. האוירה קודרת,אפורה כולל צבעי התפאורה. הכוריאוגרפיה של רונית זיו בשיתוף עם הקבוצה מענינת,מיוחדת,תמציתית ואקספרסיבית ביותר. התפאורה-מירב אוחיון יצרה במה פסטורלית של עיירה יהודית בלילה עם בתים מיניאטוריים המרחפים בין שמיים וארץ כשאור מבצבץ מכל בית ובית.כמו כן ישנה טחנת קמח ממנה מתעופף בצבעוניות הקמח הנטחן התאורה הנהדרת של אורי רובינשטיין היא שותף ראשי לעלילה והצלחת הערב.המוסיקה המקורית של יניב שנצר מלאת מתח,מוטיבים חסידיים,תפילות יהדות ומסתורין. בתחילת הערב למעונינים ובכרטיס נפרד אפשר היה לשמוע הרצאה על סיפורי עגנון. המרצה מתחלף בכל הופעה.בבכורה בתל אביב ההרצאה היתה של ד"ר חיים וייס שלא הלהיבה במיוחד את הקהל.בהרצאה לא הוזכר הסיפור של המופע ולו במילה אחת. יתכן ומכירת כרטיס נפרד במחיר נפרד להרצאה באה כדי לרמוז לקהל שאין כל קשר בין ההרצאה למופע ואם כך, לפחות במתכונת שאני שמעתי היא מיותרת לחלוטין. לראות או לא לראות:מופע מענין,מיוחד ,חריג,מבוצע היטב והראוי בהחלט לצפיה. נכתב ע"יELYBIKORET7.8.08שעה11.05