פעם ראשונה אני רואה הצגת תיאטרון וממש נהניתי...וזו הצגה יחסית מבוגרת לגילי..

האם תיאטרון באר שבע חובר לכוחות השחור? אריאל קמה על חורבות באר שבע. מיליארדים שהגיעו לבאר שבע עברו לאריאל ותיאטרון באר שבע עובר לצד הזנות המסחרית. בושה וחרפה למנהלי התיאטרון. אילו היה לי מנוי - הייתי מבטל אותו מיד.

WOW WOW ושוב WOW, יצאתי כעת מההצגה.. פשוט אין מילים לתאר את המחזה הזה. לעמוד ולמחא כפיים. סוחף מטלטל מרגש! מומלץ !!!

ההצגה בתיאטרון באר שבע היא פיאף שקמה לתחייה בגופה ובגרונה של יונית טובי. מסביבה יש שחקנים נוספים, שממלאים כהלכה תפקידים שונים, אבל כולם מוארים מאורה של פיאף, והם בצל מכל יתר הזוויות. התירגום של דורי פרנס הוא מעולה אבל המחזה, שניכתב במקור ע"י פאם ג`יימס (שהוצג גם בפעם השנייה בישראל), אבל עובד ושונה לחלוטין בידי אלי ביז`אווי (שגם ביים אותו), נופל בהרבה מהמחזה של אבי קורן, שהעלה את ההצגה הראשונה בישראל.

אדית פיאף או בשמה המקורי אדית גובנה גאסיון היתה הזמרת הצרפתיה המפורסמת ביותר בעולם.היא הפיצה את השנסון הצרפתי שזכה להצלחה בכל העולם פרט לבריטניה.בזכותה הוא הפך למה שהוא היום.לאחר שהתחתנה ילדה בת שנפטרה בגיל שנתיים והתחילה לשיר בשנת 1935 יחד עם אחותה-סימון-ג'ואנה שבת -ברחובות פריז.לפלה-אמרגן-ישראל שפר גילה אותה שם והיא הופיעה במועדון שלו.הוא שינה את שמה לפיאף-ציפור חופשיה בצרפתית. הצלחתה היתה מידית.לאחר רצח לפלה נחשדה ברציחתו.פיאף שלא יכלה לחיות ללא גבר לידה החליפה שורה של גברים ביניהם מלחין נשוי-ריימונד-ירמי רייך,פייר-גיא רוזן,לוסיאן-ניסו שליו,מלחין יהודי-מישל שהגיש לה לביצוע שיר שהפך מיד לשלאגר-רועי קקון,זאן קוקטו שעשה סרט על חייה. (אם טעיתי בממלאי התפקידים ה''אשמה'' סיור באמריקה הסתיים בהצלחה רבה .היה לה רומן עם מתאגרף-מרסל-אוהד יהודאי שנהרג בתאונת מטוס .פיאף חלתה בסרטן וסימה את חייה ב1963 כשהיא בת 48 בלבד. ציינתי את תולדות חייה המוזכרים בהצגה כאשר לאורכה שזורים כ 15 שירים מהמפורסמים ביותר.למרות שמשתתפים 10 שחקנים כל ההצגה נשענת על כתפיה של פיאף-יונית טובי. היא העיקר וכל האחרים משמשים כמניעי העלילה ו''תפאורה'' בלבד.זאת בעצם הצגה של איש אחד כאשר כל השאר למעשה סטטיסטים. ליונית אישיות בימתית חזקה והיא חיה את תפקידה על הבמה הן בדיבור הן בתנועה והן בהבעה.היא משנה את אופיה משך ההצגה מבחורה -ילדה תמימה המצויה באשפה ל אישה המגיעה לפיסגה .תענוג לראותה ולשמעה.אם אינני טועה גם הזילה דמעה מרוב התרגשות-"אם אני לא אשיר אין לי בישביל מה לחיות". ביום שמודיעים לה שמרסל נהרג היא מופיעה ומודיעה לקהל שהערב היא לא שרה עבורם ומבקשת ללא מחיאות כפיים כי היא שרה למרסל. ליונית קול יפה ,נעים וערב לאוזן.כל השירים שהיא שרה לווו מצויין בפסנתר -יובל שפירא?.אם היו מגבירים במקצת בצורה טכנית אלקטרונית את קולה התוצאה יכלה להיות טובה יותר.אם הדבר אפשרי מבחינת הציוד ותקציב רצוי לעשות זאת בהמשך ההצגות.ההצגה מתחילה ומסתימת בשיר בקולה של אדית פיאף המושמע כמובן ברמקול וזה נותן אפשרות להשואה בין קול וקול בהגברה. התפאורה -ערן עצמון היא במה שחורה