מיצג-אמפליפייר-ביקורת-אנסמבל 209-תחנה מרכזית חדשה המיצג הוא אמנות חדשה של המאה ה20.הוא בא כדי להראות דבר שלא היה מקובל עד אז. ההופעה הראשונה היתה של תנועת "דאדא" שקראו שירה אבסורדית ולבשו מסכות כדי לזעזע את הקהל ולעוררו לתגובה. זעזוע ותגובות אלו היווו חלק מהמופע. המיצג הוא מופע חזותי המוכן מראש אך משתנה בהתאם לאופיו.הוא כולל בתוכו שילוב בין אמנויות שונות כגון מחול,פנטומימה,דיבור,תיאטרון,צליל,דברים אבסורדיים וכו'. לעתים הקהל מתבקש להשתתף במיצג בצורה פעילה. לעתים קרובות יש במיצג סצינות אבסורדיות שמטרתן למשוך תשומת לב, לזעזע. יש במיצג משהו מהאבנגרד, מהלא מקובל. הרחבתי על קצה המזלג בהסבר על המיצג כי התברר לי על כוס קפה לפני ההופעה שכ75% מהבאים לראות את המופע לא ידעו מה מצפה להם ומה זה מיצג.כמעט כולם באו מתוך סקרנות לראות משהו חדש,שונה,לא מקובל.אמנות בינתחומית. ואכן כך היה.משך כשעה וחצי ללא הפסקה ראינו את אנסמבל 209 בתכניתו אמפליפייר. אנסמבל זה הנו במה המציגה מיצגים החל בשנת 2001 בהנחיתה של תמר רבן. תכנית הערב הנה מיצג חדש שנכתב ובויים ע"י גיא גוטמן. מיצג זה מחבר בין התיאטרון ,התנועה,הצליל והרדיו. אנו שומעים בזמן אמת חדשות מהרדיו והכל מקבל ביטוי במיצג המוצג על הבמה. שמענו את החדשות של השעה 21.00 ותגובות השחקניות עליהן לכן אני מניח שיש שינויים ממופע למופע בטקסט וכך מתקבל כל ערב מיצג אחר אקטואלי יותר בהתאם לחדשות המשודרות ברדיו. למרות שכל אחת מהמשתתפות עסקה בעיסוק שלה, הרדיו והחדשות המשודרות זהות לכולם. יש התנגשות בין הצלילים מהטרנזיסטורים הנמצאים בידי כל אחת מהמשתתפות לבין המופע התיאטרלי. החדשות העדכניות נותנות למופע אופי עדכני ביותר. משתתפות במיצג 7 בחורות בגילים שונים החל ב תלמידה בת 11 וכלה בפנסיונרית של בנק,שחקניות תיאטרון,כוריאוגרפית וכו' כולן ביצעו את המוטל עליהן היטב. התלבושות-ענבל ליבליך רבות השראה וחן. הרבה התרחשויות על הבמה.החל בהליכה איטית עם רדיו ביד ואזניה באזן,ריצות וכבקומדיות של ג'ורג' פדו 4 דלתות על הבמה בהן יוצאות ונכנסות השחקניות מספר רב של פעמים ומחיצה העוברת מדי פעם כמסך לאורך הבמה מימין לשמאל ומשמאל לימין.הרבה שיחות טלפון,רעשים מסוגים שונים,מילמול ומה לא. לא לכל דבר משמעות וחלק רב מפעילות

מיצג-אמפליפייר-ביקורת-אנסמבל 209-תחנה מרכזית חדשה המיצג הוא אמנות חדשה של המאה ה20.הוא בא כדי להראות דבר שלא היה מקובל עד אז. ההופעה הראשונה היתה של תנועת "דאדא" שקראו שירה אבסורדית ולבשו מסכות כדי לזעזע את הקהל ולעוררו לתגובה. זעזוע ותגובות אלו היווו חלק מהמופע. המיצג הוא מופע חזותי המוכן מראש אך משתנה בהתאם לאופיו.הוא כולל בתוכו שילוב בין אמנויות שונות כגון מחול,פנטומימה,דיבור,תיאטרון,צליל,דברים אבסורדיים וכו'. לעתים הקהל מתבקש להשתתף במיצג בצורה פעילה. לעתים קרובות יש במיצג סצינות אבסורדיות שמטרתן למשוך תשומת לב, לזעזע. יש במיצג משהו מהאבנגרד, מהלא מקובל. הרחבתי על קצה המזלג בהסבר על המיצג כי התברר לי על כוס קפה לפני ההופעה שכ75% מהבאים לראות את המופע לא ידעו מה מצפה להם ומה זה מיצג.כמעט כולם באו מתוך סקרנות לראות משהו חדש,שונה,לא מקובל.אמנות בינתחומית. ואכן כך היה.משך כשעה וחצי ללא הפסקה ראינו את אנסמבל 209 בתכניתו אמפליפייר. אנסמבל זה הנו במה המציגה מיצגים החל בשנת 2001 בהנחיתה של תמר רבן. תכנית הערב הנה מיצג חדש שנכתב ובויים ע"י גיא גוטמן. מיצג זה מחבר בין התיאטרון ,התנועה,הצליל והרדיו. אנו שומעים בזמן אמת חדשות מהרדיו והכל מקבל ביטוי במיצג המוצג על הבמה. שמענו את החדשות של השעה 21.00 ותגובות השחקניות עליהן לכן אני מניח שיש שינויים ממופע למופע בטקסט וכך מתקבל כל ערב מיצג אחר אקטואלי יותר בהתאם לחדשות המשודרות ברדיו. למרות שכל אחת מהמשתתפות עסקה בעיסוק שלה, הרדיו והחדשות המשודרות זהות לכולם. יש התנגשות בין הצלילים מהטרנזיסטורים הנמצאים בידי כל אחת מהמשתתפות לבין המופע התיאטרלי. החדשות העדכניות נותנות למופע אופי עדכני ביותר. משתתפות במיצג 7 בחורות בגילים שונים החל ב תלמידה בת 11 וכלה בפנסיונרית של בנק,שחקניות תיאטרון,כוריאוגרפית וכו' כולן ביצעו את המוטל עליהן היטב. התלבושות-ענבל ליבליך רבות השראה וחן. הרבה התרחשויות על הבמה.החל בהליכה איטית עם רדיו ביד ואזניה באזן,ריצות וכבקומדיות של ג'ורג' פדו 4 דלתות על הבמה בהן יוצאות ונכנסות השחקניות מספר רב של פעמים ומחיצה העוברת מדי פעם כמסך לאורך הבמה מימין לשמאל ומשמאל לימין.הרבה שיחות טלפון,רעשים מסוגים שונים,מילמול ומה לא. לא לכל דבר משמעות וחלק רב מפעילות