פסטיבל סתיו תיאטרוני 2011 חוגג השנה 22 שנה לקיומו. הפסטיבל יתקיים בימים ראשון, שני ושלישי בתאריכים 20-22.11.2011 במרכז סוזן דלל.
השנה משתתפות בפסטיבל 15 הצגות של בני נוער ומבוגרים שנבחרו מקרב מרכזי קהילה ומרכזי תרבות בעיר תל-אביב-יפו. לצופים הזדמנות להתרשם מכשרונות צעירים בראשית דרכם לצד משתתפים ותיקים ולהיחשף ליצירה מקורית ואיכותית לצד מחזות ומחזות זמר מוכרים ואהובים.

בפסטיבל השנה מחזות קלאסיים ידועים, מחזות זמר ומחזות ישראלים מקוריים, המציגים פן רחב של החיים החברתיים במדינת ישראל, והמאירים באור אחר סוגיות של יחיד וחברה הנוגעות לכולנו. 
 
הפסטיבל נערך בחסות תיאטרון הקאמרי.

» לתכניית הפסטיבל המלאה



למידע וכרטיסים - 03-6954630 , 03-6919510 שלוחה 104.

» “רוזנים ואביונים” - מרכז קהילתי בית בארבור, מבוגרים

מחזה: אדוארד סקרפטי, ז’אק פברי
עיבודים ובימוי: חנן יבין

קומדיה נפוליטנית משעשעת ורבת הפתעות, במיטב המסורת של קומדיית הטעויות, אי הבנות וחילופי זהויות. שלוש חתונות ואיחוד משפחתי מפתיע, מחזרים ומחוזרים, נוכלים ותמימים - כשהחיים של כולם מסתובבים כמו בגלגל ענק: פעם למעלה ופעם למטה.

» “השירותים של תל–אביב” - מרכז קהילתי לב יפו, תאטרון לנוער “הצעקה”
כתיבה, הנחייה ובימוי: רן בכור
ניהול מוזיקלי: ליאור רונן | שירה: אימאן חוני

שלשה נערים תושבי יפו מחליטים לפרוץ את הכספת של “הצפונים” התל–אביבים. הם מחכים כל הלילה בתא שירותים של מועדון תל–אביבי, כדי שיוכלו להשלים את משימתם. להפתעתם הם מגלים שהדלת ננעלה מבחוץ והם תקועים בשירותים, בלי הכסף ולא לבד.

» “יתוש בראש” - מרכז קהילתי נוה אליעזר, מבוגרים
מחזה: ג’ורג’ פדו (בתרגומו של ניסים אלוני)| עיבוד ובימוי: אילן שני

פארסה צרפתית המתרחשת בפריס, בביתו של סוכן ביטוח אמיד ותאוותן. הדמויות נקלעות לסתירה הקומית שבין תאוותם הבלתי נשלטת לחוויות שמעבר למונוגמיות של מוסד הנישואין, לבין נסיונותיהם הנואשים לא להיתפס בקלקלתם. שרשרת של אי הבנות מולידות תוצאות הרות אסון, שאין מהן דרך חזרה. פארסה קלאסית, משעשעת מבוימת כקומדיה של טעויות ואי הבנות.

» “פרפר, לב, קפה“ - “האנסמבל הגאה”, המרכז לקהילה הגאה
מחזה: רותם ברוכין | בימוי: טליק ניניו

סיפורם של שלושה חברים טובים, שנפגשים חודש לפני מצעד הגאווה מתוך כוונה למלא משימה שהוטלה עליהם - לתכנן את המופע הפותח את המצעד. ככל שחולפים הימים לא ברור להם פתאם איך בכלל אפשר לאחד בין קבוצות כל כך שונות בקהילה. במהלך המפגשים המשעשעים מתעוררים רגשות, צפים כעסים, פחדים והשאלה הגדולה “יצאנו מהארון ומה עכשיו?” האם המרוץ אחרי אהבה ללילה, או אהבה לכל החיים הוא אפשרי?