היצ'קוק מתהפך בקברו

יום שלישי 17 באפריל 2007 09:42 מאת: דניאל פאיקוב, עכבר און ליין

"החוזה" בדי.וי.די, מותחן סוג ב' גאה עם תסריט סוג ז', שהופק על ידי ישראלים, הוא גיבוב של סצינות מתח ואקשן מסורבלות ומשעממות

סרטי ז'אנר קטנים וחסרי יומרות, או בשמם העברי בי-מוביז, היו עד לא מזמן אחת ההנאות הגדולות של הצפייה הביתית. בשנים האחרונות האולפנים ההוליוודיים הפסיקו לייצר אותם, הקולנוע האינדי הפנה להם את גבו, והם כמעט ונעלמו מהמסכים. אבל תסמכו על המפיקים הישראלים, בועז דוידזון ואבי לרנר, שימשיכו לשמור על הגחלת. סרטם "החוזה" הוא מותחן סוג ב' גאה. חבל רק שהתסריט הוא סוג ז'.

מורגן פרימן וג'ון קיוזאק נפגשים בקרחת יער. פרימן הוא רוצח שכיר מיתולוגי אחריו רודפות כל סוכנויות אכיפת החוק בארה"ב. קיוזאק הוא מורה לחינוך גופני שיצא לטיול בטבע עם בנו המתבגר. קיוזאק לוכד את פרימן ומנסה להוביל אותו מהטבע אל התרבות. בינתיים שותפיו של פרימן רודפים אחרי השלושה כדי לחלץ את מנהיגם ולהרוג את קיוזאק ובנו.

את "החוזה" ביים האוסטרלי, ברוס ברספורד, שהיה אחראי לפני שנים רבות על "הנהג של מיס דייזי", גם הוא בכיכובו של פרימן. ברספורד, כמו שסרטון מאחורי הקלעים המצורף לדי.וי.די דואג להזכיר לנו, הוא במאי של שחקנים. אך "החוזה" הוא לא סרט של שחקנים. זהו גיבוב של סצינות מתח ואקשן, שהורכבו יחד בלי הגיון או שיקול דעת, ועם הרבה יותר מדי אקספוזיציה מיותרת. שנועדה כנראה לנפח את הסרט הדל הזה לאורך המינימלי של שעה וחצי.

הכוונה היא כנראה לייצר מותחן במתכונת ההיצ'קוקיאנית, עם גיבור חף מפשע שנקלע לסיטואציה חריגה ומסוכנת. אך התסריט אינו עומד במשימה. הגיבורים מוצגים בסדרה של סצינות חסרות אמינות ועמוסות קלישאות, ומשם המצב רק מתדרדר. העלילה מתקדמת מדחי אל דחי, דמויות מופיעות ונעלמות באופן שרירותי, רק כדי לקדם אותה ולעיתים להיהרג בצורות לא מקוריות במיוחד. הדיאלוגים מורכבים ממסירת מידע יבש שהן הצופים והן הדמויות גילו דקות ארוכות לפני. בתור מותחן, בין אם היצ'קוקיאני או לא, הסרט מסורבל ומשעמם.

שני הכוכבים בו זמנית גדולים וקטנים על סרט כה נוסחתי וחסר עומק. פרימן ובמיוחד קיוזאק נראים כאילו נקלעו בעצמם לסיטואציה מגוחכת במיוחד. פרימן מקבל דמות עסיסית למדי, לפחות במונחים של הסרט, ונותן הופעה סבירה. קיוזאק מקבל דמות של גוד גאי סטריאוטיפי ומביך את עצמו. קשה שלא להשוות את "החוזה" ל"מפגש בגרוס פוינט", אחד הסרטים הטובים ביותר של קיוזאק ובו שיחק בעצמו רוצח שכיר טראנסאטלנטי. שם הוא גילם אמביוולנטיות מוסרית בחן ובכשרון, כאן הוא נאלץ להעמיד פני תם ולהקשיב לנאומי העמימות המוסרית של פרימן. זה לא משכנע באותה מידה.

מאכזב מכולם הוא הכשלון של "החוזה" בתור בי-מובי. כמות הסקס היא אפסית, כאשר סצינת העירום היחידה נראית מודבקת בצורה קומית כמעט. האלימות רבה אך לא אפקטיבית. רק הרצח הראשון שמבצעים פרימן ושותפיו מפתיע ונותן את תחושת האגרוף בבטן הרצויה. בכל רמה אחרת, הסרט הוא פספוס. ברמה הזאת הוא פשוט מחדל.

התוספות המיוחדות מציעות טריילר שמגלה כתשעים ותשע אחוז מהעלילה וסרטון מאחורי הקלעים שאמור לגרום לסרט להיראות הרבה יותר אטרקטיבי ממה שהוא באמת.

הסרט נצפה באדיבות ספריית זמנים מודרניים