הסרטים הגנוזים שלא תוכלו לראות בטלוויזיה
יום ראשון 03 באוגוסט 2008 07:22 מאת: ענת רונקו, עכבר העיר און ליין
אולמרט, האחים עופר ודודו טופז - על כולם נעשו סרטים שמעולם לא הגיעו לשידור. כך הקשר בין הון לשלטון שולט במסך שלכם
רוזנטל. לא כוס התה של האחים עופר
מאז ומתמיד בעל המאה היה בעל הדעה. אלפי שנים בטרם חשבו בכלל להמציא את הקולנוע והטלוויזיה, את חופש העיתונות ואת זכות הציבור לדעת, האוחזים בזהב ניהלו את העולם ואת המידע שמצא, או לא מצא, את דרכו אל הציבור. על הבסיס האנושי והתרבותי הזה, התפתחה תגרה עתיקה לא פחות שבליבה נמצא המאבק אחר אמירה עצמאית ובלתי תלויה באינטרסים של הון ושלטון. כמו אז, גם היום, זה לא פשוט בכלל.
בשנים האחרונות, מספר סרטים ישראלים לא הצליחו להגיע לשידור בטלוויזיה ומסיבות שונות נגנזו לאחר שהגופים המסחריים וקבוצות ההון החליטו שהתוצאה הסופית אינה לשביעות רצונם. את היצירות שנגנזו לא תוכלו לראות על המסך הקטן, אבל לפחות תוכלו לקרוא עליהן כאן.
"שיטת השקשוקה"/ סרטו של מיקי רוזנטל
לפני מספר חודשים סירבה "yes" לשדר את הסרט "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל, סרט שבמרכזו האחים עופר, מאנשי העסקים העשירים בישראל. הסרט, שאמור לעסוק באחים וביחסיהם העסקיים עם מדינת ישראל, נגנז על-ידי "yes" שגם היתה שותפה בהפקתו, לאחר שהאחים עופר הגישו תביעת דיבה כנגד רוזנטל.
לאחר שב"yes", קיבלו רגליים קרות וחזרו בהם מכוונתם לשדר את הסרט, רוזנטל פנה לערוץ 2 ולערוץ 10. גם שני הערוצים הגדולים סירבו להסתבך עם הסרט, שהסתמן כשערורייתי וכחשוף לתביעות משפטיות מצידם של טייקוני האלפיון העליון, והם התקפלו.
השבוע התפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות" שעוד יש תקווה ושדווקא הערוץ הראשון עשוי להתגלות כמקור הישועה לסרט של רוזנטל. למרות המשא הכבד המתלווה לסרט והסיכון בהסתבכות בתביעות משפטיות עם משפחת המילארדרים, הערוץ נמצא במגעים לרכישתו. "פניתי אליהם שיקנו את הסרט" סיפר רוזנטל ל"עכבר העיר", "כל השאר תלוי בהם".
"אני מאוד גאה בזה שאנחנו אמורים לשדר את הסרט הזה", אמר אורי לוי, מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. "בעיני זה סוג של אומץ לב ציבורי. הבחירה לשדר אותו עולה גם מתוך חשיבה על תפקידה הציבורי של רשות השידור. במידה והמשא ומתן לרכישתו של הסרט יעלה יפה והוא יעמוד בכל הסטנדרטים המשפטיים, אנחנו נייחד לו ערב שידורים שיעסוק ביחסי הון שלטון".
מיקי רוזנטל. ערוץ 2 ו-10 סירבו לשדר
"אולמרט - סרט גנוז"/ סרטה של וונסה לאפא
בחודש מאי האחרון גנזה "קשת" את סרטה של וונסה לאפא "ז'בוטינסקי פינת בן גוריון", שמאז שינה את שמו ל"אולמרט – סרט גנוז". הסרט, שהוקרן עד כה בסינמטקים בלבד, תיעד את שגרת יומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, דרך משקפיה של לאפא, במאית הסרט ומי שעבדה במשך 13 שנים במחלקת הדוברות של עיריית ירושלים בזמן שאוהד אולמרט כיהן כראש העיר. השניים לא רק עבדו בסמיכות. הם הכירו עוד בצעירותם כשהיו חברים בתנועת בית"ר ומשפחותיהם מיודדות.
בזכות הקרבה בין השניים נשכרו שירותיה של לאפא כבמאית, וזו אכן הצליחה לחדור עם מצלמתה אל האינטימיות המשפחתית ולתוך לשכתו של אולמרט ולהביא משם סצנות מיוחדות וצדדים פחות ידועים באישיותו. אולם, לטענת "קשת", עם פריצת פרשת טלנסקי, הפך הסרט לבלתי רלוונטי. נוצר מצב שבו העדרו של תיאור המשברים הפוקדים את אולמרט בימים אלו והאינטריגות הפוליטיות הנלוות לכך מיצבו את הסרט יותר כמסמך יח"צני מאשר מסמך תיעודי חקרני.
"לכל אחד יש קווים אדומים", אמרה לאפא לעיתון "הארץ". "הרגשתי שנדחקתי לפינה ולא הסכמתי לזוז משם. זה הפך לנורא פוליטי לצערי, אף אחד לא אמר לי 'את לא יודעת לעשות דוקומנטרי', אני הייתי צריכה לקבל החלטה וקיבלתי החלטה. אני שלמה איתה לגמרי. כל מה שרציתי זה לעשות סרט דוקומנטרי ל-60 שנה למדינה ולא סרט לחדשות. אני מצטערת שהסרט לא משודר".
בתגובה לטענותיה של לאפא נמסר מ"קשת" כי "הכתבה היתה מעניינת בעצם היותה צהובה מעט, ואין ספק שהיתה סוחפת רייטינג, אבל ל'קשת' היה אכפת להביא סרט שלם ומהימן. לזה נועד הז'אנר הדוקומנטרי, וזה חוצה את השיקול של הרייטינג".
גורם בכיר בתקשורת אף הוסיף שלהבדיל מסרטים אחרים המצויינים כאן, שאולי היתה דרושה מידה של אומץ לב בשביל לשדר, לגבי סרטה של וונסה לאפא היתה דרושה מידה של אומץ לב בשביל להחליט לא לשדר את הסרט. בשני המקרים, אין ספק שהציבור היה מעדיף להחליט עבור עצמו.
"ג'נין ג'נין"/ סרטו של מוחמד בכרי
גם את הסרט הזה, אם לא צפיתם בו באחד הסינמטקים או שכרתם אותו באחת מספריות הוידאו, לא תוכלו לראות בשום מקום. בשנת 2002 "ג'נין ג'נין", סרטו הדוקומנטרי השנוי במחלוקת של מוחמד בכרי שעסק במבצע הצבאי "חומת מגן" בעיר ג'נין, צונזר לשידור על-ידי המועצה לביקורת סרטים. זו היתה הפסילה הראשונה ב- 15 שנים שהוציאה המועצה לפועל והדבר עורר סערה ציבורית והתפלגות ברורה למחנות שתמכו בפעולה או גינו אותה.
בכרי, יחד עם "פורום היוצרים הדוקומנטריים" הגישו עתירה לבג"ץ. בנובמבר 2003, קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים והתיר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע. בנוסף על כך, נאלץ בכרי להתמודד עם תביעה נוספת; חמישה חיילים שהשתתפו במבצע בג'נין, הגישו תביעת דיבה כנגד בכרי והסנימטקים שהקרינו את הסרט. בית המשפט המחוזי זיכה את בכרי אך ציין כי היוצר נהג בחוסר תום לב והסרט אמנם חוקי אך בחלקו שקרי.
בתגובה על כך אמר בכרי לעיתון "הארץ", שכאשר עשה את הסרט לא חשב על התוצאה, "אלא איך להביע את הצער והכאב של האנשים שנפגעו במבצע הזה. תום הלב שלי היה שנכנסתי למקום הרוס ונתתי במה לאנשים לדבר מהלב, בלי קוסמטיקה. עשיתי הסרט רק למען השלום המיוחל ונגד הכיבוש".
מאז התקבל הבג"ץ של בכרי וזיכויו במשפט מול החיילים, סרטו מותר להקרנה אולם אף אחד מערוצי הטלוויזיה לא ניסה להרים את הכפפה.
בערב המחווה ליצירתו של בכרי שהתקיים בשבוע שעבר ב"גדה השמאלית" בתל-אביב, ח"כ דב חנין תיאר את השלבים השונים של דרך הייסורים שעבר בכרי בעקבות הסרט: "בהתחלה היתה צנזורה", אמר חנין, "אחר כך תביעת דיבה שנדחתה בפסק דין חשוב ואפילו היסטורי. אבל זה לא הסוף – כעת אנחנו בשלב ההשתקה. הסרט הזה לא יוקרן בערוץ 2 או בערוצים המסחריים. יש איומים והפגנות, כמו אלו שנשמעים כעת מבחוץ". ואכן, למרות שהפרסום הרב, הסנסציוניות והשניות במחלוקת של הסרט הם מתכון בטוח לרייטינג גבוה, הסרט מעולם לא הגיע לשידור.
לא רוצים לחכות לזכייניות? צפו בקטע מתוך הסרט "ג'נין ג'נין":
"מלך הרייטינג"/ סרטו של דורון צברי
במשך חמש שנים ליוותה מצלמתו של הבמאי דורון צברי את טייקון הטלוויזיה דודו טופז. טופז, שבאותם שנים היה הדמות המובילה בעולם הבידור וסקרים העידו שהיה מקבל תמיכה גורפת אף אם היה מתמודד לראשות הממשלה, אפשר לצברי גישה למחוזות האינטימים ביותר של חייו. הוא פרש לפניו את תפיסת עולמו, העניק לו גישה אל מאחורי הקלעים של עבודתו ונתן לו להציץ על התנהלותו עם משפחתו. צברי מצידו, תיעד בשקיקה את שראו עיניו ובשנת 2001 הגיש ל"קשת" את "מלך הרייטינג": סרט תיעודי באורך מלא החושף את המלך טופז על חולשותיו ומעלותיו, אך בעיקר על חולשותיו.
ההמשך ידוע: טופז ראה את התוצאה הסופית והתנה את הסכמתו להקרנה בהוצאה של שמונה קטעים מתוכו. צברי לא הסכים להתפשר על האמנות שלו וטופז הטיל וטו על שידור הסרט. ומה שטופז מבקש, טופז מקבל. "קשת" עשתה חושבים והחליטה שגם לה לא שווה להסתבך עם "מלך הרייטינג". מאז אותו רגע, מי שמבקש לצפות בסרט הזה, יכול לסור אל ספריית הוידאו "האוזן השלישית" ולשכור את הסרט בחינם - בטלוויזיה הוא לא שודר מעולם.
"בזמנו לא היה לי עניין להכריח את 'קשת'", אמר השבוע צברי. "אני מכבד את ההחלטה שלהם. זכותם. ככה זה עובד. כעניין עקרוני, כלל הזהב אומר שמי שמחזיק בזהב קובע את הכללים. זה באופן כללי האופן שבו האנושות עובדת. במקרה הפרטי הזה, אני לא חושב שהיתה דרך למנוע את זה. אי אפשר להכריח לשדר סרט. חוץ מביקורת ציבורית, אין מה לעשות".
דודו טופז. הגיע רק למדפי "האוזן השלישית"
בימים אלו משלים צברי את עריכתו של "המדריך למהפכה", סרט חדש שיעסוק, בין היתר, בבעייתיות של השליטה של הגופים המסחרים ובעלי ההון בתכנים. סרטו יתמקד בערוץ הראשון וברשות השידור ובמלחמה להפוך אותו מערוץ מדשדש לערוץ ציבורי משמעותי ומהפכני, שיהיה בית גם לכל אותם סרטים שמתוך אינטרסים של הון ושלטון לא מקבלים את מקומם בתודעה הציבורית. הסרט עתיד להגיע לאקרנים בחורף הקרוב, ואולי אותו דווקא תוכלו לראות גם על המסך הקטן.