לילה

עדכנו אותנו




גלולה, היום שאחרי: התל אביביות מוותרות על אמצעי המניעה

יום חמישי 10 בינואר 2013 07:00 מאת: נטע הלפרין, עכבר העיר

יותר ויותר תל אביביות בוחרות לא לבלוע את הגלולה המרה. איך זה קרה והאם הבייבי בום בדרך?



יש דרכים אחרות. גלולות

(צילום: Ceridwen)

פרסומת

הגלולה היא כבר שנים אמצעי המניעה הלאומי: סקר של חברת ניאופארם ישראל מ־2011 מגלה שכ־50 אחוז מהנשים בגילי 40-15 משתמשות בה למניעת הריון. אך לעומת שנים קודמות, שבהן השימוש בגלולה היה במגמת עלייה מתמדת, בשנתיים האחרונות נרשם מפנה: נתוני חברת סופר פארם (שאינם כוללים את קופת חולים כללית) מעלים כי משנת 2010 נעצרה העלייה במספר הנשים שנוטלות גלולות בישראל, ובתל אביב אף נרשמה לראשונה ירידה של אחוזים בודדים במספר המשתמשות בגלולות.

» התל אביבים נטשו את אמצעי המניעה

"אנחנו רואים בתל אביב ירידה של כשני אחוז בשנה משנת 2010", אומרים בסופר פארם, "גם בין 2010 ל־2011, וגם השנה". את הנתון הזה ניתן לקשור לעניין הכלכלי (מחירי הגלולות עלו בשנים האחרונות משמעותית), אבל מעבר לכך, אם לפני עשר שנים גלולות היו פחות או יותר נון אישיו, הרי שלאחרונה התפתח, בעיקר בתל אביב, שיח ער סביבן. מה שפעם נחשב סמל מובהק לשחרור ועוצמה נשית, נהפך מושא למחקרים מלחיצים וביקורת ניו אייג’ית, שככל הנראה, עושים את שלהם.

הנזירה שמכרה את הסובארו שלה



הגלולה למניעת הריון, שיוצרה על ידי המדען היהודי בעל השם הסימבולי מדי גרגורי פינקוס, נהפכה לסנסציה מרגע שאושרה רשמית לשימוש בארצות הברית ב־1957 ודורגה מאז בכל סקר אפשרי כאחת ההמצאות הגדולות של המאה ה־20. אבל כבר ב־1970 פנתה שדולת הנשים האמריקאית לסנאט בטענה שיצרני הגלולות לא מיידעים נשים לגבי הסיכונים שכרוכים בנטילתן, מה שהביא לחקיקת חוק התובע מיצרניות תרופות להוסיף על גבי כל תרופה את פירוט מרכיביה ותופעות הלוואי האפשריות. מאז, מדי כמה שנים, מתפרסם מחקר מעורר חרדה בנושא: רק לפני שנה מחקר שעשה ה־FDA מצא שכמה גלולות מהזן החדיש ביותר עלולות להעלות משמעותית את הסיכון להיווצרות קרישי דם, ובהן גם יסמין, הנחשבת לגלולה הפופולרית בישראל. ד”ר עמוס בר, מחבר “המדריך הישראלי להריון ולידה” וחבר ועד באיגוד הישראלי והאירופי לאמצעי מניעה, מסרב להתרגש: “גלולה מעלה את הסיכון לקרישיות יתר פי אחד וחצי, אבל הריון מעלה את הסיכון פי שישה, אז אולי לא כדאי להיכנס להריון?”, הוא תוהה, “לפני עשר שנים נוצרה היסטריה בכל רחבי אנגליה בגלל מחקר דומה על גלולות מרסילון. אז השימוש בהן פחת באחוזים ניכרים ומספר הגרידות קפץ ב־60 אחוז. כרופא שנאלץ לעשות יותר מדי גרידות, אני יכול לומר שזו האפשרות הגרועה ביותר. הגיוני שככל שיותר נשים משתמשות באותו אמצעי מניעה, כך נשמע על יותר ניסיונות לא מוצלחים, כפי שככל שיותר אנשים ייסעו בסובארו, נשמע על יותר תאונות דרכים שסובארו היתה מעורבת בהן”.

יכול להיות שאתם לא מאבחנים מספיק ביסודיות את הפציינטיות שלכם?
“אין ספק, גם אנחנו חטאנו. עומס התורים בארץ מאפשר לרופא זמן קצר מאוד עם המטופלת, ואם היא מבקשת גלולות, הרופא אומר לא פעם קחי וסעי לשלום. זה חמור בעיני, אבל גם הנשים צריכות לעמוד על שלהן, לשאול שאלות ולהפעיל לחץ”.


צריך לשאול יותר שאלות. גלולות (צילום: א.ס.א.פ קריאטייב)

“בשנים האחרונות השאלות לגבי אמצעי מניעה התרחבו”, מעידה ד”ר יעל ארבל־דירוא, מומחית ליילוד ולגינקולוגיה. “אם בעבר לקחו גלולות בלי לשאול שאלות, היום מטופלות שואלות 'מה המחיר שאני משלמת'. עם זאת, אני לא מאמינה שהנשים שמגיעות אלי לקליניקה הן קבוצה מייצגת; לרוב מדובר בנשים משכילות, דעתניות, מבוססות פחות או יותר, בעלות מקצועות חופשיים – צפוניות, כמו שאומרים. אותן אני מחנכת לבדוק מה מתאים להן”.

לממסד אין עניין


פעילות ככל שנהיה, הנגישות למידע ברשת מצד אחד וריבוי המאמרים הסותרים מצד שני מייצרים חרדה שגורמת ללא מעט נשים להרים ידיים ולוותר על הגלולה. “כשאני מציעה לאשה גלולות, אני מסבירה שזה כמו ההבדל בין הולך רגל לנוסע באוטובוס”, מסבירה ד”ר מיכל לוריא, מנהלת מרפאה למיניות בבית החולים הדסה, “הוא כבר לא יידרס על ידי רכב, אבל גם האוטובוס עלול להתנגש ברכב אחר. מצד אחד, מחקרים עדכניים מראים שגלולות עשויות להעלות את הסיכון לסרטן השד, שהוא ענק גם ככה; מצד שני, ידוע שהן מגנות מסרטן השחלה, שהוא אגרסיבי בהרבה, מפחיתות את הסיכון לסרטן רירית הרחם, לבעיות אגן ולבעיות פריון ומגנות על הרחם בטווח הארוך”.

והירידה בחשק, כאבים בזמן יחסי מין, מיגרנות.
“בסופו של דבר, הגוף מקבל הורמונים שמשפיעים על כל אחת קצת אחרת. יש שמתלוננות על יובש בנרתיק, על כאבים, על ירידה בחשק המיני. הגלולות מתקדמות כל הזמן, והיום אפשר למצוא כמעט בשביל כל אשה את הגלולה שמתאימה לה. עם זאת, לא לכולן זה מתאים. ודאי לא לנשים מעשנות מעל גיל 35, לנשים עם עודף משקל, לנשים עם מיגרנות. יש אמצעי מניעה נוספים, ועדיין, בתמונה הכוללת יש בגלולה יותר יתרונות מחסרונות”.

רוב הרופאים מצדדים בגישה של ד”ר לוריא, ורופאים שחושבים אחרת מסרבים לומר זאת בגלוי. “זה פשע”, טוען גינקולוג ממרכז הארץ שמטפל בהורמונים טבעיים, “לא ייתכן שאחת מכל שבע נשים לוקה בסרטן השד. זה הרי לא בא מהשמים. מחדירים הורמונים חזקים מדי, שלא את כולם הגוף צריך, עובדים על הגוף באגרסיביות, והוא לא יודע איך להיפטר מהם. בהמשך עלולות להיווצר בעיות נוספות, ומה תהיה התשובה? עוד הורמונים. זה זוועתי”.

אז למה אנחנו לא שומעים על מחקרים יותר חד משמעיים בנושא?
“כי מי ישלם בעבורם? לממסד אין עניין בגוף האשה אלא בפריון, והיחידות שממנות מחקרים הן חברות התרופות, שלהן יש אינטרס מובהק. גם בבתי הספר לרפואה בשנה הראשונה לומדים איך הגוף עובד, אבל בשנה השנייה זורקים את כל הידע הזה לפח ומתחילים להתאים כדור לכל תופעה”.

אם זו תופעה כל כך חמורה, למה אתה לא טוען אותה בגלוי?
“אם את מפרסמת את שמי, או את שמו של כל רופא אחר שמתנגד לגלולות, את הורסת אותנו. זה ממסד חזק; יוציאו לנו שם של משוגעים. אני מעדיף לעזור למי שאני יכול מלא להיות מסוגל לעשות כלום”.


לא מתנגדים מספיק לממסד. רופאי הנשים נגד גלולות (צילום: סיצי גלעד)

מיכל שונברון, מומחית לקידום בריאות קהילתית ומורה לפוריות בשיטה הטבעית, לא חוששת לצאת נגד הגלולה בגלוי. “מישהו צריך להבין שהנתונים בתחום הם שווי ערך”, היא טוענת, “בינתיים הסטטיסטיקה שייכת רק ליצרני התרופות, והם משקיעים עשרות מיליונים מדי שנה בשיווק ומציגים רק את הנתונים שעובדים לטובתם. במקביל, שום קול אובייקטיבי לא נשמע מטעם הרופאים. יש שם ברית מאוד בעייתית ורוויית אינטרסים, ולכן נשים לא תמיד מקבלות את כל המידע שעשוי לעבוד לטובתן”.

ד”ר בר, אתה לא סבור שהקשר ההדוק שלכם עם יצרני התרופות מטה אתכם לטובת הגלולה?
“אם הגלולה היתה מופצת על ידי חברה אחת ובו בזמן היו עשרות אמצעי מניעה אחרים, היה מקום לחשד שרופאים דוחפים את הגלולה. אבל הגלולות משווקות על ידי חמש־שש חברות. נכון שחברות תרופות מנסות לקדם את האינטרסים שלהן, אבל בלעדיהן לא היו השתלמויות רופאים ולא היתה התקדמות בתחום, כי מדינת ישראל לא עושה דבר בעניין. כשאני עורך כנסים בינלאומיים, אני לוקח מהחברות כספים באופן שווה, שלא יגידו שאני לא בסדר, אבל בלעדיהן לא הייתי יכול להרים שום כנס, אלא אם כן הייתי מבקש מכל רופא לשלם 1,000 שקל כניסה, ואז אף אחד לא היה בא”.

נשמע בעייתי ביותר.
“זה לא מצב אידיאלי, אבל עדיין לא ניתן להסיק מכך שרופא רושם גלולה בגלל האינטרסים של חברות התרופות”.

כמו רולטה רוסית



למאמרים המטרידים ולחשדנות כלפי הממסד הרפואי מצטרף מוביל הטרן אוף הנוכחי מהגלולות, והוא הטרנד האורגני שסוחף את העיר. אחרי הקואופרטיבים האורגניים והתפשטות הטבעונות, זה היה רק עניין של זמן עד שהחזית תעבור לגוף האשה. “נוצר טרנד בולט שמתקשר גם ללידה טבעית, שגם לה הביקוש עולה”, מעידה ד”ר ליאורה אברמוב, מנהלת המרפאה למיניות בבית החולים ליס, “נשים שרוצות להתחבר לגוף שלהן ולא להכניס לתוכו כימיקלים. בעיני, זה לגיטימי, בתנאי שהן יודעות מה הן עושות”.

אחד התוצרים הבולטים של הטרנד הטבעי הוא התרבות הסדנאות לפוריות טבעית, או מה שקרוי השיטה הטבעית למניעת הריון. שונברון, שייבאה את השיטה מארצות הברית, הכשירה בשנים האחרונות עשרות מטפלות בתחום. “רוב הנשים שמגיעות אלי הן בסביבות גיל 30, אחרי שנים של שימוש בגלולות, שמגיעות למסקנה שהן לא מתאימות להן יותר”, מספרת תמי ורדי, מנחה מוסמכת של שיטת המודעות לפוריות ומנחה למיניות בתיכונים. “מובן שחלקן סובלות מתופעות לוואי או מתנגדות להורמונים סינתטיים, אבל האישיו לרוב הוא תחושה שהגלולות מרחיקות אותן מהנשיות שלהן. נשים הן יצורים מחזוריים; שינויים בעונות השנה, במזג האוויר ובמצב הרוח משפיעים עלינו וגורמים לנו להיות יותר מופנמות או מוחצנות, יותר מיניות או מכונסות. כל זה תלוי בהשתנות ההורמונים, וכשאת על גלולות, את פחות חווה את זה, לטוב או לרע. השיטה מאפשרת לך להתחבר מחדש אל הגוף”.

אז הפתרון הוא להפסיק לקחת גלולות?
“לא לכל אחת. לא הייתי רוצה שזה יהפוך לטרנד, כי זו שיטה שצריכה למשוך אליה רק נשים שמחויבות לה, ולא לכל אחת יש זמן, אורח חיים ואפילו בן זוג תומך שיאפשר לזה להצליח. כמנחה בבתי ספר, לא אמליץ לנערות צעירות וחסרות ניסיון לעבור לשיטה הטבעית”.


יש אופציות אחרות. התקן תוך רחמי (צילום: יח"צ)

ורדי לא מתנגדת חד משמעית לגלולות, אבל רוב המטפלים מתחום הרפואה האלטרנטיבית דווקא כן. “אני מורידה את המטופלות שלי מגלולות, לא נותנת ממש אופציה, משגעת אותן”, אומרת ליטל סיימון, מטפלת ברפואה הודית ומתמחה בהריון ובפריון. “מניסיוני ומעבודה עם מטופלות, אני רואה שברגע שהן מפסיקות לקחת גלולות, עוברות לאורח חיים מודע יותר ומשתמשות בצמחי מרפא, כל מיני בעיות שהן אפילו לא ייחסו לגלולות נפתרות מאליהן. אם למישהי יש דלקות בדרכי השתן או בעיות במערכת העיכול, היא לא תייחס את זה לגלולות. הן חושבות שהבעיה אצלן, אבל יש קשר ברור, והוא מתחדד פי כמה כשהן מפסיקות עם הגלולות”.

“גלולות הן כמו רולטה רוסית”, טוענת אורית זילברמן, מטפלת ברפואה סינית, “אנחנו רואים קשישים שמעשנים כמו קטר ולא קורה להם כלום, אבל מנין לנו שיש לנו את הגנטיקה שתאפשר לנו לעשן כאילו אין מחר? גם גלולות הן תלויות גנטיקה, ואין לדעת על איזה צד תיפלי. אני תמיד ממליצה למטופלות שלי להפסיק עם הגלולות, וזה תמיד עוזר”.

תיקח אתה גלולה


התגברות הקולות נגד נטילת גלולות מבין המטפלים האלטרנטיביים עומדת ביחס הפוך להמצאות החדשות באבולוציה של הגלולה, כמו גלולות שאפשר לקחת במשך שלושה חודשים ברציפות מבלי לקבל מחזור. “בעיני זו המצאה נפלאה, הרי חוץ מחברות הטמפונים, אף אחת לא צריכה את הווסת הזאת”, טוען ד”ר בר, “היא לא תורמת לבריאות הגוף ולא באמת מוציאה רעלים. וסת זה דבר לא נורמלי. בבני ברק יש נשים שילדו ילדים בזה אחר זה, ו־20 שנה לא היתה להן וסת. לזה הקדוש ברוך הוא התכוון”. “דברים כאלה מרתיחים אותי”, טוענת סימון, “והם רווחים כי נתנו את הגניקולוגיה בידיים של גברים. מומחה ככל שיהיה, מה גבר, שאין לו וסת ולא עבר הריונות, יודע אם צריך אותה או לא? מובן שלגברים נוח כשאין לנו וסת; בשביל מה הם צריכים את הטרחה והלכלוך הזה? אני אומרת: כשיהיה לך רחם נדבר”.

הגלולות החדשות מעוררות זעם בעיקר משום שמטרתן להפוך נשים לנטולות וסת. אבל למה, בעצם, שגברים לא ייקחו גלולה? “רגילים לראות בגלולה חגיגה של שחרור נשי, ואולי כך היה בעבר, אבל היום זה הפוך לגמרי”, טוענת סימון, “ירינו לעצמנו ברגל. אנחנו מערות לתוכנו חומרים זרים, והם נהנים”.

העבודה על גלולה לגבר נמשכת כבר שנים, ואחת לזמן מה מתפרסם כאילו הנה, היא יוצאת לשוק. “הפיזיולוגיה של הגבר שונה מזו של האשה”, אומר פרופ' מרק גלזרמן, נשיא האיגוד הבינלאומי לרפואה מגדרית. “גלולה אצל הגבר תוריד משמעותית את כמות הזרע, אך עדיין לא תנטרל את הסיכון להריון, ומלבד זאת, כל הפרעה הורמונלית בייצור הזרע עלולה לפגוע בכוח הגברא”. גם גינקולוגיות לא תמיד מצדדות בגלולה לגבר, מסיבות אחרות. “היית סומכת על גבר שאומר לך שהוא לוקח אמצעי מניעה?”, שואלת ד”ר אברמוב, “מילא אם מדובר בבן זוג קבוע, אבל כשאין, הרי את זו שאוכלת אותה. הגלולה הומצאה כדי שאשה תוכל לשלוט בפוריותה ובגורלה”.

גם אם הגלולה לגבר עוד רחוקה, קיימים אמצעי מניעה גבריים, כמו קשירת צינורית הזרע – אקט נפוץ בארצות הברית ובאירופה, ששכיחותו כמעט אפסית בישראל. “באירופה זה מאוד שכיח”, מציין פרופ’ דניאל זיידמן, יו”ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית, “בקרב יהודים וישראלים, כנראה בשל ערכי הדת והשתמעויות תרבותיות, יש לזה אסוציאציה מיידית של סירוס, ולכן יש אנטי”. “זו פעולה בלתי הפיכה”, טוענת ד”ר ארבל־דירוא, “ולכן אני לא בעדה. אבל עם כל הכבוד לפמיניסטיות, מפריעה לי הדרישה לפתח לגבר אמצעי מניעה בזמן שנשים תל אביביות מוותרות לגברים על שימוש בקונדום. זו זילות חמורה כל כך של הגוף והנפש. קודם תתעקשו על מה שהכרחי, זמין ופשוט”.

שווה ספוגית


אז מה עושה אשה שרוצה להפסיק לקחת גלולות? יותר נשים בוחרות בהתקן תוך־רחמי. “אם בעבר היה מקובל להשתמש בו רק אחרי ילד או שניים, היום גם בחורות צעירות משתמשות בו”, אומרת ארבל־דירוא. לצד סדנאות לפוריות טבעית, יותר נשים מאמינות בשיטת עשי זאת בעצמך: בסופר פארם נרשמה בשנים האחרונות עלייה בשיעור הנשים שרוכשות ערכת ביוץ. במקביל, מדי שנה עולה מספר הנשים שרוכשות את גלולת היום שאחרי. “אני פוגשת מטופלות שמשתמשות בגלולה שאחרי חמש־שש פעמים בשנה, וזה חמור מאוד בעיני”, מדגישה ד”ר אברמוב, “מדובר בתחליף לשעת חירום, ומי שמשתמשת בו בקביעות לא מבינה עד כמה היא מזיקה לעצמה”. לאור הסלידה מהורמונים, אפשר היה לשער שאמצעי מניעה כמו דיאפרגמה או ספוגית יכו בעיר שורש, אך זה לא קרה. "מה שחבל לי זה הספוגית", אומרת שרונה בן־יהודה, בעלת רשת בתי המרקחת שור טבצ'ניק, "אין בה הורמונים, היא נוחה, היה לה ביקוש עצום, אבל ממש כמו ב’סיינפלד’, יום אחד היא נעלמה, ועד היום בנות שואלות עליה בהיסטריה”.

מה עם הקונדום הנשי, שהיה אמור להיות להיט?
“La Luna היה בשורה, אבל להפתעתנו לא הצליח. אולי בגלל המראה שלו, שלא אטרקטיבי בלשון המעטה, ואולי כי קונדום עדיין מזוהה כמוצר גברי”.

עדיין מחכים לקונדום הנשי. דיאפרגמה (צילום: יח"צ)

מחוץ לביצה הקטנה והעכורה שנקראת ישראל יש עולם גדול של אמצעי מניעה שבכלל אינם מוכרים לנו, פשוט כי איש לא טרח להביא אותם לכאן. “יש אמצעי מניעה שנקרא VCF, מעין דף ניילון קטן, טבעי ומאוד נוח לתפעול”, מדגימה ליטל סיימון, “כל מי שהצליחה להשיג אותו אמרה לי שזה שינה לה את החיים. בארצות הברית הוא מאוד נפוץ; לארץ הוא אפילו לא הגיע. למה? כי יש כאן לובי מאוד חזק לקדם את הגלולה, אבל הוא בעוכרינו ועל חשבוננו”.

אבל גם נשים שמתנגדות בחריפות לגלולות, לטבעת, למדבקה או לכל אמצעי הורמונלי אחר יחרקו שיניים וישלימו איתם, אם הם נובעים מבחירה מודעת. החשש האמיתי הוא מפני אשה שאין לה אפשרות להחליט, או גרוע מזה – שיש לה, אבל היא לא משתמשת בה. “הדבר הכי מרתיח הוא בורות”, זועמת שומברון, “אם תשאלי נשים ברחוב לגבי ההרכב וההשפעה של אמצעי מניעה, הן לא ידעו דבר. הכי גרוע זה נשים שנבהלות מאמצעי מניעה ולא משתמשות בכלום. זה מסתיים בגרידה באיכילוב”.

ממשרד הבריאות נמסר: "כמו לכל תרופה, גם לגלולות למניעת הריון יש תופעות לוואי. מרבית תופעות הלוואי ידועות ומדווחות ומופיעות בעלון לצרכן ובעלון לרופא. משרד הבריאות אחראי על רישום תרופות, ולא על מתן המלצות לנטילת גלולות. על הרופא לשקול את התועלת אל מול תופעות הלוואי האפשריות במטופלת ספציפית. משרד הבריאות אוסר על פרסום תרופות לציבור באופן ישיר, והמידע מועבר לרופא הכשיר לבחון את המידע המועבר אליו מחברות תרופות, משרד הבריאות או מחקרים אקדמיים. חברות התרופות מחוייבות בדיווח אודות תופעות לוואי לרשויות הבריאות, כמו כן נאספות תופעות לוואי בדרכים נוספות על מנת לקדם שימוש בטוח בתרופות. במידת הצורך, משרד הבריאות מעדכן את ציבור המשתמשים".

מחברת באייר נמסר: "גלולות למניעת הריון הן בין תרופות המרשם הנחקרות והמצויות בשימוש הרחב ביותר. בהתבסס על הדאטה המחקרית הקיימת בידי רשויות רגולציה, מומחים עצמאיים ומדעני באייר, גלולות למניעת הריון נמצאו יעילות ובטוחות ובעלות תועלת הגבוהה מהסיכון, כשהשימוש בהן נעשה לפי הנחיות רופא והעלון המצורף. בעניין ניהול מחקרים: גם מחקרים שמומנו על ידי באייר בוצעו על ידי מכוני מחקר חיצוניים עצמאיים, בפיקוח רשויות הבריאות".

משאר חברות התרופות לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.





תגיות: נטע הלפרין

(11 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5