לילה

עדכנו אותנו




פעם שלישית בלוק: ג'יילס פיטרסון חוזר

יום חמישי 30 באוגוסט 2012 08:00 מאת: יוני שרוני, עכבר העיר

הדי.ג'יי הלונדוני לא מפסיק לזוז. רגע לפני שהוא נוחת בבלוק, הוא מספר על תוכניות הרדיו שלו, על האלבום המתקרב עם מאלה ועל הווייב המיוחד בארץ



ג'יילס פיטרסון

(צילום: יח"צ)

פרסומת

בראש ובראשונה הוא בן אדם נחמד. זה אולי המרכיב העיקרי במהות של ג'יילס פיטרסון, מה שהופך אותו מעוד די.ג'יי, שדרן ומעצב דעת קהל למי שהוא. כמובן שטעם מוזיקלי מצוין הוא דבר לא פחות חשוב, אבל יש לא מעט שדרנים, תקליטנים ואספנים שיש להם טעם לא פחות טוב והם עדיין לא הדמות האבהית שג'יילס משמש עבור דור שלם של שוחרי מוזיקה.

את הגישה הנעימה שלו אפשר לחוש בקלות גם דרך הגלים־לא גלים של שידורי התוכנית שלו, ובתור אחד שהיה בר מזל לנהל איתו שיחה פעם או פעמיים ולצפות בו מתנהל באולפן, אני יכול בבטחה להגיד לכם שהבן אדם הוא מודל השראה ענק.

» הבלוק - לכל הפרטים

» התדר - לכל הפרטים

תחנה שמתאימה למישהו כמוני


השבוע פיטרסון חוזר אלינו שוב למסיבה של הבלוק והתדר, שגם אירחו אותו אתמול לתוכנית מיוחדת, כך שמי שרוצה לחזות בו ולזכות בהתעלות רוחנית יוכל לעשות זאת. הוא אמנם כבר לא ממש ילד, אבל הוא לא מפסיק לזוז ולעשות - בין שבתוכניות הרדיו שלו (ידעתם שיש לו גם אחת ביפן?!) ובין שבהפקות ובתקלוטים מסביב לכדור. לפני כמה חודשים הוא, כמו לא מעט מחבריו לתחנת רדיו 1, עזב לתחנה אחרת ולזמן שידור אחר. אך בזמן ששדרניות כמו מארי אן הובס נאלצו - לטובה או לרעה, תלוי איך מסתכלים על זה - לעבור לתחנות כמו אקס אף אם, פיטרסון נשאר קרוב – ברדיו 6.

הפרומו לתוכנית של פיטרסון ברדיו 6:

"במובן מסוים זה מעבר די מעניין עבורי", מפרט פיטרסון, "כי הרי רדיו 1 זו תחנה גדולה ואפילו בינלאומית. כולם הכירו אותי משם. אנשים כמו ג'ון פיל היו שם, ויש בהחלט את המורשת המכובדת של המקום, אבל בשנים האחרונות הקונספט של רדיו השתנה הרבה, כי אנשים צורכים היום מוזיקה באופן שונה מבעבר, ואפשר גם לומר שרדיו 1 עצמו, איך נגיד את זה, נותן פוקוס על קהל יעד מסוים. אין ספק שהם מנסים להפוך לתחנה יותר צעירה ופופית. התוכנית שלי אמנם היתה המצליחה ביותר מהתוכניות 'המיוחדות' שם, אבל הם חשבו שהיא עדיין יותר מדי אוונגרדית", הוא מצחקק, "ככה שבו זמנית הם לא חשבו שאני מתאים, אבל גם לא רצו לאבד אותי. בשבילי החדשות הטובות היו שהקימו את רדיו 6 לפני כמה שנים, וזו בהחלט תחנה שמתאימה למישהו כמוני. הדבר היחיד השלילי הוא שהתחנה לא משדרת בתדר אף אם, אז אפשר להאזין לה רק דרך רדיו דיגיטלי או מחשב, אבל אני מאמין שמי שהאזין לי בתחנת האם גם ככה נהג להאזין דרך המחשב, כי שידרתי באמצע הלילה, ולא הרבה האזינו לי לייב. אני באמת בר מזל שהגעתי למקום כזה גאוני, שיכול לחגוג את מה שאני עושה כדי.ג'יי".

אם נרצה או לא, העתיד הוא דיגיטלי. לא רחוק היום שבו "נצחק" על התחנות שמשדרות בתדרי אף אם. השאלה היא אם יש סיכוי לתחנות רדיו אינטרנטיות קטנות לפרוץ היום החוצה, כמו שקרה עם התחנות הפיראטיות בשנות ה־90.
"בהחלט, אני חושב שזה היופי של התקופה. אמנם יש לאנשים הרבה יותר אופציות לבחור מתוכן - מה שמיד מקטין את כמות הקהל של כל תחנה - אבל חייבים לקחת את היתרון הטכנולוגי וליצור פלטפורמות לעצמנו, ואין זמן טוב יותר מאשר עכשיו. לפחות היום אתה יכול ליצור משהו שהוא זמין, אם אנשים בוחרים להאזין לו. יש תחנה שנפתחה לפני כמה שנים קרוב אלי כאן בלונדון, שנקראת NTS. מדובר בחבר'ה שאוהבים מוזיקת אנדרגראונד, והם נעשו פופולריים מאוד, כי אנשים אוהבים את הווייב. אני חושב שהתדר, למשל, מייצג בעיקר את האנדרגראונד התל אביבי. אני מאמין שאנשים מכל מיני מקומות בעולם מוצאים וימצאו את זה מרתק, כי יש לכם סצנה ותנועה משלכם. דבר כמו תחנת רדיו אינטרנטית עצמאית הוא חשוב מאוד, כי לאנשים יש דעות שונות על ישראל בגלל הסיטואציות הפוליטיות הבלתי פוסקות בה, ויש כאלה שבטוח לא מדמיינים לעצמם שבמדינה כזו יש גם תרבות קלאב. אתה עדיין יכול למצוא אמריקאים שחושבים שאפילו באנגליה או בצפון אירלנד יש פצצות, בגלל האירים או משהו בסגנון, אז אין ספק שזו דרך מעולה להציג את הנעשה באנדרגראונד התל אביבי".


מחפש אחרי הטיון שלאף אחד אחר אין. ג'יילס פיטרסון (צילום: Laughlin Elkind)

אתה משדר ומקדם מוזיקה כבר כשלושה עשורים. קורה לפעמים שנמאס לך ממוזיקה חדשה, שאתה יושב ואומר לעצמך "די, אני לא יכול לשמוע יותר!"?
"כן, בהחלט. זה כמו שיש תקופות שבהן אין לי חשק לתקלט ובא לי רק לשבת בבית שלושה שבועות ולראות כדורגל. האמת שבדיוק עכשיו הייתי בחופש מהכל ולא עשיתי תוכנית במשך זמן מה - רציתי ליהנות קצת מהקיץ ומהאולימפיאדה. רק ביומיים האחרונים חזרתי לעבור על מוזיקה, ופתאום האזנתי לפליינג לוטוס וכל כך התרגשתי, זה נשמע נפלא. בכל פעם שאני מתעייף מלשמוע אלקטרוניקה חדשה, או כל מיני דברים חדשים אחרים מכל מיני ז'אנרים, אני פשוט חוזר לשמוע את האלבומים הקלאסיים. בדיוק קניתי לעצמי מערכת חדשה. לא היתה לי מערכת טובה בבית במשך תקופה מאוד ארוכה, ועכשיו השקעתי ברמקולים מעולים ובפטפון מצוין. שמתי לעצמי תקליטים מפעם, וזה נשמע מדהים, זה כמו לשתות יין ממש טוב. האמת היא שאני מרגיש כאילו כולנו נשאבנו להאזנה לא טובה, עם כל תרבות ה־MP3 - גם באיכות וגם בצורה שבה אנחנו מתייחסים היום למוזיקה. לדעתי בן אדם צריך לדעת לשים תקליט ולשמוע אותו מההתחלה ועד הסוף, כדי לזכור כמה הוא אוהב מוזיקה".

מה עם אקסקלוסיבז? זה עדיין משהו שמרגש אותך בתור שדרן?
"בטח! אני תמיד נלהב להשיג אותם, אני בן זונה רציני, אני לא מפסיק. אתה גם לא באמת יכול להפסיק במשחק הזה. אני אוהב את זה כל כך, וזה גם חלק מהכיף בין די.ג'ייז ומפיקים - להחליף מוזיקה זה עם זה - ככה שאני תמיד מחפש אחרי הטיון שלאף אחד אחר אין".

לא חסרות לך שנות ניסיון של תהפוכות בסצנת המוזיקה הבריטית. יש לך אולי מושג לאן אנחנו צועדים?
"אני לא בטוח לגבי משהו ספציפי, אבל תמיד יש משהו מעבר לפינה, וזה בדרך כלל מגיע מהאנדרגראונד, מאנשים שמרגישים קצת מחוץ למשחק של מה שקורה. אני לא בדיוק יכול להגיד מה הולך לקרות, אבל אני כן יכול לספר מה אני מחפש בתור בעלים של לייבל. בדיוק עכשיו החתמתי הרכב פופ מברמינגהאם עם כיוון מוזיקלי מאוד שונה ממה שכביכול אנשים מצפים ממני. הם משהו מיוחד, שנע בין השפעות טרופיקליות ל־UB40 והספיישלז, אבל גם להם יש נגיעות בסגנון ג'יימי אקס אקס, קומבינציות של אלקטרוניקה חדשה עם מנטליות של גרוב ישן, וזה מה שאני מחפש. אבל הדבר המרכזי במוזיקה בשבילי זה לחיות את זה, וזו גם הסיבה שאני גר בלונדון. זו העיר עם האחריות הרבה ביותר בתחום הזה. תמיד יש שינויים ותזוזות בעולם המוזיקה, וכאן אתה ממש יכול להרגיש את זה".

הכומר של הסצנה


ואם בשילובים מעניינים עסקינן - בחודש הבא יוצא הפרויקט של מאלה מביקורו בקובה, משהו שבעצם גם אתה אחראי לו.
"אני מעריץ של מאלה כבר הרבה שנים - אני מעריץ את כל מה שהוא עושה וגם את האופי והגישה שלו למוזיקה. רציתי לעשות גרסה של האלבום שלי בקובה עם אווירה שונה, וחשבתי שהוא יהיה האיש הנכון 'לזרוק' אותו לקאריביים ולראות מה יקרה. למזלי, והאמת שלמזל כולנו, זה היה ניסיון נפלא. הוא לקח את זה בשתי ידיים והיה מאוד נרגש לעבוד בסביבה אחרת. זה היה אחד הפרויקטים הכי מספקים שלי בכל הקריירה. בשבילי - בתור מפיק והאיש מאחורי הקלעים - זה האלבום הכי מרגש שלקחתי בו חלק, מאז התקליט של רוני סייז מ־97'".

האיש הנכון לזרוק בקאריביים. מאלה מהפרויקט המתקרב:

כרגע יש תגובות מצוינות לפרויקט והמדיה הבריטית מפרגנת.
"זו התפתחות מאוד מעניינת של תרבות הסאונדסיסטם. אני לא באמת רוצה לקרוא לזה דאבסטפ או משהו בסגנון הזה, למרות שאין ספק שמאלה הוא אייקון של המוזיקה הזו ואפילו אחד המורים של התנועה. אם תדבר עם אנשים כמו סקרים, ג'יימס בלייק, בנגה או כל אחד אחר מהסביבה הזו, הם יספרו שמאלה הוא ה'כומר' של הסצנה הזו, אז לעבוד איתו זו פריביליגיה ענקית, ובאלבום הזה הוא באמת לוקח את רעיון הסאונדסיסטם ועושה איתו משהו חדש ומקורי, שזה משהו שתמיד מרגש במוזיקה".

מתי תזרוק גם פה אצלנו איזה מפיק? אני מבטיח לך שייצא אלבום מאוד מיוחד.
"(צוחק) אף פעם לא היתה לי הזדמנות להישאר בתל אביב יותר מ־24 שעות, אבל מה שאני כן יודע זה שמאז שהגעתי לבלוק מצאתי מקום פנומנלי, הן מבחינת הסאונד והן מבחינת האנשים, ובשבילי כדי.ג'יי זה דבר גדול. מעטים הם המקומות שאני ממש שמח להגיע אליהם. יש כמה כאלה ביפן ובארצות הברית, ועוד כמה באירופה, אבל לבלוק אני תמיד שמח לחזור, בעיקר כי לאנשים שם אכפת - גם אלו שאחראים על המקום וגם אלו שבאים למסיבה כדי ליהנות - ואני מאוד אוהב את זה. נוסף על כך, מאוד נהניתי בביקור הקודם שלי בתדר. יש שם פשוט משהו בווייב שבהחלט גורם לי לרצות לחזור".

בתור אחד שלא זכה ממש ליהנות מהגדולה של האסיד ג'אז בסוף האייטיז־תחילת הניינטיז – האם יש סיכוי שהוא יחזור?
"כן, קיים סיכוי כזה. עדיין מבקשים ממני לעשות מסיבות, ואני מניח שיש הרבה אנשים שהם בעניין של זה. האמת היא שאני בגישה שלי מאוד מודרניסט, בטח ובטח בצורה שבה אני נהנה ממוזיקה, אבל אתה יודע מה, גם אני אשמח אם זה יחזור. אולי אני אפילו אצליח לעשות מזה קצת כסף...".

» הבלוק והתדר מציגים: ג'יילס פיטרסון. ה' 30.8, 23:30. הבלוק, שלמה 157, תל אביב. 70 שקל (במכירה מוקדמת).





תגיות: הבלוק, התדר בר, יוני שרוני

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5