לילה

עדכנו אותנו




רעש לבן: עיריית תל אביב נגד טרנד הגגות

יום רביעי 13 ביולי 2011 10:19 מאת: יואב בורוביץ’, עכבר העיר

הברים והמועדונים לא מבינים איך זה שדווקא בקיץ לא מאפשרים להם להשמיע מוזיקה תחת כיפת השמים ועוד מאיימים עליהם בצווי סגירה ובקנסות. בעירייה, כרגיל, מאשימים את השכנים



ככה לא נראית מסיבה

הגג

פרסומת

נתי שטרית הילך עצבני. הבעלים של הגג, מועדון ברחוב סעדיה גאון שמשגשג בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בעונות הקיץ, ניסה, באופן די אירוני, לפנות אנשים מהגג. כשרבים סירבו לפנות את הדֶק המרהיב המשקיף על קו הרקיע של תל אביב, שטרית הראה סימנים של לחץ. “אני לא מבין למה השומר נתן להם לצאת”, פנה  לעובדיו, “המוזיקה בפנים. צריך להכניס את האנשים פנימה. בחוץ אסור לנו לנגן שום דבר”. אבל הבליינים לא מיהרו לעזוב את הגג. גם בתוך הדממה, הם כנראה העדיפו את הנוף והבריזה הנעימה. אחדים אפילו לא נאלצו לוותר על המוזיקה. שטרית כנראה צפה שיהיו כמה עקשנים והצטייד מבעוד מועד בכ־500 זוגות  אוזניות, שחורות ומעוגלות, סבנטיז סטייל, שבאמצעותן אפשר לחוות את הרעש מבלי להרעיש.

» איפה בכל זאת מבלים באויר הפתוח?

“מוזיקת האוס מדהימה, לפנים”, העירה ליטל אהרון, כפר סבאית בת 25 שניענעה בראשה ורקדה לעצמה. היא הגיעה במיוחד למסיבת ההשקה של הגג בהתבסס על המוניטין שלו בשנים האחרונות. “כל קיץ הייתי מגיעה לבלות כאן, על המרפסת”, היא אומרת, “היו מסיבות מדהימות, ונוף כזה אין בשום מקום כמעט בתל אביב. אבל עכשיו הכל שונה. הכל שקט. לך תיהנה ממוזיקה עם עצמך ועם אוזניות. ככה לא נראית מסיבה”.


המכוניות ברחוב מרעישות לא פחות. יאיא

שטרית מבין ללבה, אך הלב שלו כואב יותר. “בעשר אצבעות בניתי מקום משגשג שנתן מענה בלייני לעשרות אלפי אנשים. באו לכאן, קיבלו נוף, מוזיקה, אירוח מפנק, ריקודים. אבל כל הזמן נאלצתי להילחם ברשויות. כל הזמן קנסות ואיומים. תבין, במשך כל השלוש שנים הללו קיבלתי רק תלונה או שתיים מדיירים. עם שניהם סגרתי באחד על אחד. כל תלונה נוספת היתה אך ורק של בעלי מועדונים מתחרים שרצו לסכל לנו את המסיבה. לא היינו מפגע רעש. הרי מה יש כאן צמוד אלי? שוק סיטונאי שעומד להיות אתר בנייה, חניון של עשר קומות, בניין משרדים ובסיס צה”לי כמעט ריק לגמרי. אין כאן בנייני מגורים צמודים, אז כמה כבר יכולתי להרעיש? אבל לך ספר את זה לעירייה”. בעירייה טוענים שתושבי הרחובות קרית ספר, לינקולן וחלקים מסעדיה גאון ווילסון כן שומעים את הרעש שמפיק הגג ושבאופן עקרוני, הם לא מחפשים אף אחד באופן פרטני. “אנחנו מגיעים רק כאשר יש תלונות של שכנים”, מוסר גורם בכיר בעירייה, “כך אנחנו פועלים בגג וכך גם בכל המקומות הפתוחים האחרים”.

מישהו הפסיק את הזרם



המאבק של העירייה במקומות הפתוחים ולהפך מתלקח מדי קיץ, ונראה שהשנה הוא מגיע לנקודת רתיחה. המקומות ממשיכים לפעול, אך לרוב בהדממה מלאה או כמעט מלאה. כך למשל בסאבלט, הרוף־טופ המצליח בעיר שמנוגנת בו בשבועות האחרונים מוזיקת רקע שכמעט אינה נשמעת. גם בקלרה, מועדון מצליח הסמוך לים, נשמעת מוזיקה בדציבלים נמוכים. אותה מדיניות של הנמכה מונהגת גם במרפסות של הגלינה והגזוז. במרפסת של היאיא, המגה קלאב החדש באלנבי פינת בן יהודה, נשמעת דממה, כמו בגג. רונן מניפז, מבעלי היאיא ששותף גם במועדון הדיזינגוף, טוען כי “הדבר הפך למגוחך. אני גר ברחוב גורדון ואני מודע לחלוטין לחשיבות השקט באזור מגורים. אבל היאיא לא נמצא ממש באזור מגורים, ובכל האזור שלנו יש המון מוקדי רעש. הברים באלנבי לא מרעישים? המכוניות לא מרעישות? מחוף הים אין רעש? גם סקסופוניסט ברחוב רוטשילד הוא מקור רעש וגם אינספור המסעדות שמנגנות מוזיקה מרעישות. אבל יש תחושה שנטפלים אך ורק למועדונים”.


בתוך המועדון - מסיבה, במרפסת מול הים - פחות. גלינה

שטרית טוען כי “אפשר להבין גם את העירייה והפקחים. מדובר במקצוענים. אני לא חושב שיש התנכלות על בסיס אישי. אבל צריך גם קצת היגיון בריא. לא יכול להיות שבעיר כמו תל אביב, עם הקיץ והים והנוף, לא יהיו מקומות שינגנו מוזיקה בחוץ - ודאי כאשר הם באזורים שבקושי מיושבים או בכלל לא. הם לא רק פוגעים בנו, בעלי המקומות; הם פוגעים גם בבליינים. מה הם רוצים? שאנשים רק ירקדו בפנים ובמקומות של אנדרגראונד שמתאימים לחורף? כך לצערי נראים חיי הלילה שלנו – קודרים, קרים ועצובים”.

הבעלים של יתר המקומות מסכימים עם המסקנות הללו, אך מפחדים לדבר. “כל הסיטואציה שלנו בעייתית מלכתחילה”, מסביר בעלים של בר פתוח באזור הנמל, “הרי כמעט לכל המקומות בעיר אין היתרי רישיון עסק. כדי להשיג רישיון כזה צריך לשכור מקום במשך שנתיים ולעמוד בעשרות תקנות. אף אחד לא עושה את זה. אז פשוט מתחילים לפעול ועובדים תוך כדי תנועה על מילוי התקנות. אז מובן שגם לנגן מוזיקה בחוץ זה משהו שאנחנו כן עושים. ואז יש תלונות, או שאין, אבל העירייה גם כך מגיעה אלינו. אנחנו מנמיכים ובאותו זמן גם פונים לכל מיני ערכאות משפטיות כדי לתת לנו אישורים כאלה ואחרים. בסוף, התהליך הזה ממוצה, ואתה נשאר חסר ברירה. אם תנגן מוזיקה, יוציאו לך צו סגירה על המקום. כמו שעשו לגג וכמו שמאיימים לעשות להרבה מקומות אחרים”.

נא לא להפריע את מנוחת השכנים


דרישות הרעש של העירייה נובעות מחוק עזר עירוני הקובע כי החוק הארצי, שאוסר להשמיע מוזיקה לאחר 11 בלילה באזורי מגורים, תקף לכל תל אביב־יפו – המוגדרת כולה כאזור מגורים. ברקע עומדת כוונה של סגן ראש העיר אסף זמיר להעביר תיקון לחקיקה, שיאפשר לאזורים מסוימים בעיר, ובהם רצועת החוף, שלא להיות מוגדרים כאזור מגורים. אך עוד חזון למועד, ובינתיים פקחי העירייה עובדים באינטנסיביות.


תל אביב נחשבת אזור מגורים, גם הדולפינריום כנראה. קלרה

אלבר פיטוסי, יחצ”ן בכיר של המרינה בר ואחת הדמויות המובילות בתיווך חיי הלילה בתל אביב לתיירים צרפתיים, טוען כי “המצב בעיר הגיע לכדי אבסורד. אנחנו מועדון על גג של מלון. השכנים היחידים שלנו הם דגים, ואסור לנו לנגן מוזיקה בסאונד נורמלי. באים אלי חברים, תיירים מצרפת, ואומרים לי שהם לא מאמינים. זו תל אביב שסיפרו להם עליה? זו העיר שאי אפשר לחגוג בה בחוץ? בפריז אין מזג אוויר כזה ואין ים, אבל יש הרבה יותר אירועים רועשים בחוץ. יש אינסוף מסיבות. אפילו את נהר הסיין הפכו לחוף ים עם פרויקט הפארי פלאז’, ושמים שם רמקולים שמפגיזים במוזיקה. וכאן - כלום. בכל מקום בחוץ אי אפשר לחגוג, למרות שהתיירים באים לכאן כדי לבלות בחוץ. לא בפנים”.

ליטל אהרון, הכפר סבאית שהגיע ל”גג”, החליטה קצת אחרי חצות לחתוך עם החברה שלה ל”מרחב ירקון”, הקלאב החדש ברחוב הרכבת. גם הוא תחת כיפת השמיים, אך לפחות בחודש הראשון לפעילות עדיין מושמעת שם המוזיקה בשיא הווליום. כנראה שזה רק עניין של זמן, עד שתגיע התלונה הראשונה.


תגובה: “לא חל כל שינוי במדיניות"


מהעירייה נמסר: תל־אביב־יפו מעולם לא היתה תוססת יותר. למעלה מ־1,800 פאבים, 1,400 מסעדות ובתי עסק פועלים ברחבי העיר, ומספרם ממשיך ועולה. יחד עם זאת, העירייה פועלת כל העת לאיזון בין צרכי האוכלוסייה השונים, תוך שמירה על איכות חיי התושבים הגרים בסמיכות למקומות הבילוי. עיר פעילה ללא הפסקה אינה עיר ללא חוק וסדר. חוק העזר העירוני לעניין הרעש אוסר על השמעת מוזיקה בכל מקום בעיר בשעות המנוחה והלילה תחת כיפת השמים במקום שאינו סגור ואטום אקוסטית כנדרש. אין הבדל בין העסקים השונים ומיקומם. לא חל כל שינוי במדיניות אכיפת עניין הרעש לפחות ב־20 השנים האחרונות. מדיניות זו מפורסמת ברבים, כולל באתר האינטרנט העירוני, וכל בעלי העסקים בעיר יודעים היטב, עוד לפני פתיחת הליך הרישוי, מהי מדיניות העירייה לעניין השמעת המוזיקה.

צילומים: אורן זיו, עידן סבח, אורי חיון, אסף עברון





תגיות: הגג, יאיא בר

(7 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • רוני 17/07/2011 14:11:30

  • נוח 16/07/2011 14:45:13

  • מירי 16/07/2011 14:40:35

  • טוב שהשקיטו אותם 16/07/2011 14:20:35

  • א 16/07/2011 12:57:46

  • יוצא בחוץ 16/07/2011 12:32:40

  • אני 16/07/2011 11:39:56

  • אני 16/07/2011 11:39:55

  • ג'ורג' 16/07/2011 11:10:20