לילה

עדכנו אותנו




צ'ט, מצלמה ואיברים שלופים - הריאליטי הכי אמיתי ברשת

יום חמישי 08 באפריל 2010 14:12 מאת: אודי שרבני, העיר תל אביב

אם הצ'ט רולט הוא הסופ נאצי החדש, אודי שרבני יושב מולו במשקפיים מוזרים ואוכל את החרא של סוטי כל העולם



נקסט. נקסט. נקסט (צילום: אילוסטרציה)

פרסומת

לא הרבה אחרי שנכנסתי לצ'ט רולט שיכנעתי מישהו שהוא נאצי. זה לא היה קל, כי הוא לא היה נאצי, הוא היה סתם גלוח ראש. עליתי מולו, הוא נראה מנומנם. שכוב על צד המיטה, שעוּן עם יד אחת על צד ראשו ומעשן סיגריה שהאפר שלה כבר היה מיואש (בפעם הראשונה שהוא לא איפר הסיגריה עוד התרעמה על בעליה. לאחר מכן, כשעלה מולי - היא כבר התנכלה לו וחיפשה שיאים). פרצופו המשועמם נחשף מולי, ושאלתי את עצמי מה אני אומר לגבר גלוח ראש. החלטתי ללכת על הדבר הכי פחות שעיר: לשכנע מישהו שהוא נאצי.

צ'ט רולט, למי שלא מכיר, הוא מיזם של ילד בן 17 (זה ילד זה?), אנדריי טרובסקי ממוסקבה, שכמו הרבה אחרים שהמציאו משהו, זה כמו יצא לו מהשרוול ונכנס לשאר העולם דרך הקפוצ'ון. אתר של צ'אטים אקראיים: אתה נופל על מישהו ברחבי הגלובוס ומתחיל לשוחח איתו, והממשק הקל והפלטפורמה נותנים בעצם תחושה של צפייה ביוטיוב. אין צורך להירשם ואין צורך להוריד תוכנה מסוימת. צריך רק להיכנס, לבחור - אם אתה רוצה שיראו וישמעו אותך - באופציית מיקרופון ומצלמה, ולהתחיל להתגלגל. יש ערימה של חבר'ה על הדשא של האינטרנט, וזה לעולם לא היה משומן יותר. קיבוץ גלויות, שבערב ממוצע מכיל כ־200 אלף משתמשים בו בזמן. אתה ממשיך לדבר עם מי שעולה מולך, באופן אקראי, או בוחר לעבור לבא אחריו על ידי לחיצה על כפתור ה"נקסט".

אני: אז את באה לפה הרבה?

אשה סורית: לאן?

אני: לאינטרנט

אשה סורית: אני לא מבינה

אני: לא משנה. תגידי...

(לחצה לי נקסט)

לא בכדי הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי לצ'ט רולט היה להאשים מישהו בנאציזם. למה? כי צ'ט רולט עצמו הוא הסוּפּ נאצי של האינטרנט. אתה מקליד את שם האתר (לפני זה כמובן לא ידעת לאיית, ואז אלוהי הגוגל אמר לך "האם התכוונת ל...?", והרכנת ראשך אליו) ונכנס לאתר שבו המטאפורה "בלחיצת כפתור אחת" הופכת למילולית. בצד שמאל נחים שני ריבועים: בעליון אתה רואה את המצ'וטט שמולך (להלן, "Stranger"), ובתחתון - אם בחרת באישור למצלמה - את עצמך. למעלה כפתור נשק יום הדין: "נקסט", שאיתו אתה בוחר אם להישאר עם אותו משתתף הצ'אט שמולך או לירות לו ברקה, להעיף אותו מעליך ולעבור למשתתף הבא. ובכן, אם המשתמש בצ'ט רולט הוא הסוּפּ נאצי שעושה נקסט, אז מהו האתר הזה אם לא מסיבת כיתה של מקובלים יותר ומקובלים פחות? הלאה אל הים, הלאה אל המראה החיצוני!

ועוד לא דיברנו על איברים שלופים


בלי להניד עפעף אתה בוחר מי יישאר מולך ומי לא. חזרה אל המקורות, אל בית ספר היסודי; בחירת המשך שיחה לפי מראה חיצוני בלבד. אין עצוב מזה, אבל עם זאת אין שיקוף אמיתי לחיים האמיתיים מהצ'ט רולט, שכן, כשאתם הולכים ברחוב ואתם לא יודעים מה השעה, במי תבחרו? כמובן באדם היפה יותר. למה? שנית, כי אולי "ייצא לכם משהו", אבל ראשית - בגלל שהם נעימים לעיניכם ולא מרתיעים. בסופו של יום הצ'ט רולט הוא הנגזרת האינטרנטית לאותם קלסתרונים נוסח "למי יש פרצוף של רוצח לפי תמונות אלה". אלה כבר לא רלוונטיים; המבחן העצמי חי ברשת מדי יום, מדי דקה, מדי שנייה, מדי נקסט. ובכן, בית הספר היסודי מעולם לא זכה בקאמבק משוקף יותר מהצ'ט רולט. מרוב תחלואי רשת, האנשים חוזרים למקורות בלי ידיעתם. בוחרים, ממליכים, מנפנפים אנשים אחרים בלחיצת כפתור. עדר של שוטים, עדר של מצ'וטטים. והקונפליקט רק גדל; כמו אמן שממחיש דרך ציוריו האבסטרקטיים את אי יכולתו להגדיר את אמנותו אלא בדרך הזו, כך גם העולם האינטרנטי וההתקדמות הטכנולוגית: אנשים צמאים לקשר חם, אך יכולים לבצע זאת רק דרך המדיום הקר.

אני מרכיב משקפיים מצחיקים בשביל שלא יפסחו עלי, ומצליח להשאיר אצלי אנשים לשיחות.

אני: אהלן

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: מה זה המשקפיים האלה? זה כל כך קניה ווסט 2008

אני: אה, את אוהבת ראפ?

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: כל כך לא!

אני: אז איזו מוזיקה?

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: רוקנרול! (תנועה של וי)

אני: גם אני!

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: אתה לא כאילו זקן בשביל זה? (מבט עייף)

אני: עכשיו בדיוק אני שומע (שוב) את Queens of the Stone Age. מכירה?

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: כן, הם סתם

אני: הם לא

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: הם כן

אני: לא

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: כן

אני: לא

בחורה בת 17 עם חצ'קונים מניו יורק: כן

אני: לא

(עשיתי לה נקסט)

אבל אין דבר עצוב מלהיות דחוי. אתה מסתובב באתר הצ'ט רולט ומבכה את היותך על שום היותך. מה אני משקף שהם לוחצים עלי נקסט? לא עובר הרבה זמן ואתה מצמיח עור של פיל (ומצלמת האינטרנט היא מצלמת הנשיונל ג'יאוגרפיק של היום; צילום בהילוך מהיר מלווה הצמחת עור של פיל בשניות), וכבר לא מתרגש. הדברים מהירים ואין זמן לשאלות מסוג זה. נקסט. נקסט. נקסט. בהתחלה אתה מסיים שיחות באופן מנומס ("בדיוק מצפצפים לי, חייב ללכת!"), אבל עם הזמן גם אתה כבר לא סופר אף אחד בעולם הווירטואלי שמתבטא בצ'ט רולט. נקסט. נקסט. נקסט. באופן מוזר - אם ניצמד למטאפורת בית הספר היסודי - הצ'ט רולט הוא כיתה עולמית שבה כולם, ללא יוצא מן הכלל, מלכי הכיתה. לכולם זכות לבחור אם להישאר איתך או לא. לא רחוק היום שבו המדיומים יתמזגו ויבוצעו (אולי אפשר להגיד, יונפשו על ידי האדם; כמה מעגלי) בעולם הגשמי; אם מה שחסר לאדם המתקדם הם החזרה למקורות ופשטות חוקי בית הספר היסודי של העולם, אז השלב הבא הוא מיזוג כל אלה לכדי מכלול אחד, עיסתי; מישהו מצא חן בעינייך בעבודה? תשלפי את מכשיר ה־USB ותאיימי עליו במותן. מישהי מצאה חן בעיניך? משוך לה בצמה בפאב רועש במקום למצוא משפט התחלה. נקסט.

אני מוסיף פאה.

אני: היי

יפני שמאחוריו שלושה יפנים שצוחקים ביפנית: (חיוך ותנועה של אגודלים מורמים)

אני: היי

יפני שמאחוריו שלושה יפנים שצוחקים ביפנית: (חיוך ותנועה של אגודלים מורמים)

אני: היי

יפני שמאחוריו שלושה יפנים שצוחקים ביפנית: (חיוך ותנועה של אגודלים מורמים)

אני: איש עם אוטו

(עשו לי נקסט באלכסון)

  בית הספר היסודי מעולם לא זכה בקאמבק משוקף יותר מהצ'ט רולט (צילום: אילוסטרציה)

עד הנקסט הבא


כמות הפירוטכניקה שאנשים מייצרים כדי שלא יפסחו עליהם אלא יישארו לשוחח איתם היא אדירה אבל בעיקר משעשעת. מול מצלמת המחשב אנשים עומדים על הראש, שמים מראה תחת סנטרם ליצירת כפילות, מתחפשים, יושבים בשירותים, הופכים מצלמות, שמים פאות, שמים מסכות. משקפיים שמישהו חילק לי בשדרות רוטשילד כמארצ'נדייז לאיזו מסיבה משמשים לי כמלכודת זבובים; אין לי בהם שימוש מלבד בפורים, אבל אני מרכיב אותם וככה משאיר אצלי אנשים. הם מחייכים, מסמנים באגודלם כמחמאה, או קוראים לאחרים לבוא לראות. אני מסמר המסיבה (עד הנקסט הבא).

מישהו עם מסכת אב"כ: שלום

אני: היי, איראן הפעילו נשק כימי אצלכם? מאיפה אתה

מישהו עם מסכת אב"כ: ארה"ב. אתה הפלצת עכשיו

אני: מה?

מישהו עם מסכת אב"כ: כן, כן

אני: אני? אבל אפילו לא הפעלתי מיקרופון

מישהו עם מסכת אב"כ: לא צריך מיקרופון, אני מריח (תנועה עם ידו לסילוק ריח)

אני: אה, הבנתי. מצחיק. כמה שעות אתה כבר יושב ככה?

מישהו עם מסכת אב"כ: כמה שעות. כל העולם מסריח. הנה, תכיר את הכלב שלי (מרים אותו)

אני: הב הב

מישהו עם מסכת אב"כ: הוא גם הפליץ עכשיו (תנועה עם ידו לסילוק ריח)

אני: זה היה יוּסוּף? (it was yusuf?)

מישהו עם מסכת אב"כ: מה???

(פאוזה. אני נותן לו לעשות עלי נקסט. בכל זאת, לא נעים)

אין ציצים? לא מדבר


בואו נדבר על איברים שלופים. הצ'ט רולט הוא מאורת איברי מין זכריים שלופים. לא ברור למה, אבל לאנשים יש ריגוש לאחוז במרכולתם כשהם מול מסך המחשב. קלוז־אפ, לונג שוט, עם פנים, בלי פנים. זה עניין של זמן עד שכל פרוורטי העולם יתאחדו שם לכדי מלחמת חרבות אחת גדולה. הצ'ט רולט - נכון לרגעים אלה, אבל מי יודע איך סופרים זמן באינטרנט - הוא כמו בר תל אביבי ש"עדיין טוב בו" אבל תכף "יתקלקל". עוד מעט, על הריסות האתר הזה, לא יישאר דבר למעט תחרות אוננות אחת גדולה. יוצאת לך הנשמה עד שבחורה מפציעה על המסך, וברגע שזה קורה, אתה קופץ ומנסה להספיק לכתוב איזה  Hiקטן, ובשביל להגיע לשיחה נורמלית אתה צריך לעבור חמישה איברים זכריים זקורים, וזה לא מחזה שכיף לראות (אלא אם כן, וכו'). אבל עם הזמן אתה מתרגל. גם לזה כנראה מתרגלים; הרי בשביל מה אלוהי המקלדת המציא את כפתור ה־F9 אם לא למצבים כאלה? זוגות עושים את מה שהם עושים מולך, בחורות זוחלות עירומות על מיטותיהן, הכל בחוץ, הכל ברשת הדייגים. אתה תעשה נקסט על מישהו, אבל תכף יגיעו ילד או ילדה בני עשר (או פחות) ויראו בדיוק את מה שאתה ראית עכשיו. על זה אין נקסט; לתת מודע אין נקסט, הכל נרשם וייצא בעוד כמה שנים מהחור של הגרב במוח.

מישהו - עוד מישהו - שם את המצלמה שלו על פתק שבו כתוב: "אין ציצים? לא מדבר". (האמת צודק)

והנה מגיעה מדורת השבט הישראלית. אחרי שאתה נכנס לזה, אתה כמובן משתף אחרים, רוצה להראות להם מה הם מפסידים, או "לאן העולם הזה הולך". אין לך במחשב מצלמה? בסדר, זאת עדיין כנראה לא בעיה. אתה יושב עם חברים שלך בסלון, יש מחצית בבלומפילד ופרסומות בווליום מוקפץ מהטלוויזיה, ואז "אחי, בוא נתעלל באנשים בצ'ט רולט", שהרי אם אתה אומר למישהו מטקסס שאתה ילדה בת 15 ממלזיה, אז אתה ילדה בת 15 ממלזיה.

מישהו מטקסס בלי סוס: שלום שם...

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: סלום, סליחה "שלום". מצטערת על האנגלית...

מישהו מטקסס בלי סוס: זה בסדר. בחור או בחורה?

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: בחורה

מישהו מטקסס בלי סוס: איך קוראים לך ומאיפה?

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: ינתיפרזי, מלזיה

מישהו מטקסס בלי סוס: היי ינתיפרזי, בת כמה את

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: 15... אבא שלי לא מרשה לי להיכנס לאינטרנט

מישהו מטקסס בלי סוס: זה בסדר, הוא לא יידע. למה את בלי מצלמה?

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: אני קצת מתביישת

מישהו מטקסס בלי סוס: למה?

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: יש לי ציצים קטנים

מישהו מטקסס בלי סוס: זה בסדר, אני בטוח שהם חמודים. רוצה להפעיל מצלמה ואני אגיד לך?

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: הם יגדלו?

מישהו מטקסס בלי סוס: כן, בטח!

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: למה, אתה רופא?

מישהו מטקסס בלי סוס: כן. תסמכי עלי

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: היום גם גיליתי שגדלה לי שערה איפה שעושים פיפי...

מישהו מטקסס בלי סוס: את רוצה להראות לי ואגיד לך מה זה? אני רופא

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: רגע, אני שומעת את אבא שלי נכנס לבית

(משאירים אותו במתח שתי דקות, וכמובן בינתיים נשפכים מצחוק)

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: אבא הלך... חשבתי שהוא שוב רוצה לעשות לי אמבטיה

מישהו מטקסס בלי סוס: אבא פוי!

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: מטומטם (בעברית)

מישהו מטקסס בלי סוס: מה?

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: יא חולה מין מסריח (בעברית)

מישהו מטקסס בלי סוס: מה???

אני וצחי ללא מצלמה עושים ממנו צחוק: התחילה המחצית בבלומפילד לך מפה (בעברית)

מישהו מטקסס בלי סוס: מה??? זה במלזית?

(עשינו לו נקסט, כרגע הפועל מובילים)

אז מה, אינטרנט, אה? אם חשבתם ש"האח הגדול" הוא שיקוף המציאות האולטימטיבי, אז הגיע הצ'ט רולט והוא הדבר האמיתי. למה? כי אין פה התערבות עריכתית, כי אין בדיחה על חשבונך (המשתתף בווילה הסגורה), אין שימוש מניפולטיבי של מישהו (אח גדול, ערוץ טלוויזיה מסחרי וכו') שעל פיו קמים ונופלים דיונים נוסח "אותנטיות", "שיקוף חברתי", "העולם מול מציאות". יותר מזה: אין פה דבר נוסח "1984" של ג'ורג' אורוול, "המופע של טרומן" או אפילו "זליג" של וודי אלן שמדברים בין השאר על קטנותו של האדם אל מול המכונה הגדולה הזאת שנקראת "העולם". יש פה הגעה ל"רגע עצמו", להווה החמקמק. נכון - אמנם כדרור קטן של ההווה, אבל הוא שם, בדרך היחידה שאפשר לגעת בו. מהם החיים אם לא שיחה ברגע עצמו על ידי מדיום שכולו הרגע עצמו? הדוגמה הכי טובה לכך היא השפעתו של הצ'ט רולט שממשיכה כמה שניות אחרי שיצאת ממנו; אתה סוגר את חלון האתר (לפני זה כמובן אמרת "רק עוד אחד וזהו"), עובר לשאר עיסוקיך האינטרנטיים, אבל בתודעתך עדיין מתקיימת ההרגשה שמישהו רואה אותך. אתה מזיז את המצלמה הצדה ליתר בטחון. והנה, זה אולי סיכומו של דבר; אתה הוא האח הגדול של עצמך.

ועכשיו, נאצים


אני: הייל

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: מה?

אני: היי, זאת אומרת

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: שלום

(שתיקה)

אני: מה שלומך?

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: בסדר. ואתה?

אני: קניתי מכונית היום מיהודי

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: איזו?

אני: זה לא משנה, הוא היה יהודי

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: נו, אז מה אתה רוצה ממני

אני: סתם, משתף אותך

(שתיקה)

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: ולמה אתה חושב שזה אמור לעניין אותי?

אני: כי אתה נאצי

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: מה פתאום נאצי?

אני: אתה גלוח ראש

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: נו אז מה? גם אתה

אני: אבל אצלי זה בגלל שלא נשאר לי הרבה שיער אז אני כאילו רוכב על האופנה של הגילוח

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: אה

אני: אז אתה נאצי, כן?

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: לא אני לא

אני: אתה נאצי

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: אומר לך שאני לא

אני: אתה כן, רואים. אתה נאצי

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: אני לא

אני: אתה כן

מישהו משועמם וקירח שאני אעשה ממנו נאצי: טוב. אני נאצי

אני: ידעתי, תתבייש לך!

(עושה לו נקסט, לנאצי. וכל העולם כולו).

המצ'וטט שאילתר שירים תוך כדי צ'יטוט וזכה כבר למיליוני צפיות ביוטיוב:

      





(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • משה 30/06/2010 09:26:00

  • שי 09/04/2010 16:24:14

  • צחי 09/04/2010 14:42:31