הרעש מפריע לתושבי תל אביב לישון? מסתבר שלא

יום חמישי 14 בינואר 2010 13:26 מאת: חן שמש, העיר תל אביב

בדיון שנערך בעיריית תל אביב התברר שרעש ממקומות בילוי הוא רק קצה המזלג של התלונות בתחום. אז מדוע הפיקוח מתעסק רק בכך?

את ההצדקה למדיניות האכיפה האגרסיבית שנוקטת העירייה בכל מה שקשור לפעילותם הלילית של בעלי עסקים בעיר היא שואבת מכך שהתלונות על מטרדי הרעש מגיעות מן התושבים עצמם. בשבוע שעבר, למשל, פורסמה כאן זעקתם של בעלי הברים בפלורנטין המשלמים אגרת היתר לילה ועדיין חוטפים קנסות מדי יום. תגובת העירייה התמקדה ב"התגברות תלונות התושבים" והדגישה את המרקם האנושי בפלורנטין, "משפחות צעירות עם ילדים או קשישים מוותיקי השכונה".

האם עוצמת הפעילות של הפקחים נגד בעלי הברים הולמת את דרישות השכנים? האם סוגיית הרעש בלילות היא אכן הדבר הכי בוער מבחינתם של תושבי העיר? תשובות לשאלות האלו התקבלו בשבוע שעבר במסגרת דיון משותף לוועדת רישוי עסקים ולוועדת הפיקוח, שהתקיים בעירייה ושאליו זומן יעקב כץ, מנהל מוקד שירות 106. במהלך הדיון הציג כץ פילוח מדויק של כל השיחות שהתקבלו במוקד במהלך 2009 ושנוגעות לפעילותם של בעלי עסקים בעיר, כ־20 אלף שיחות טלפון בסך הכל.

מי שציפה לראות את הגרף מתעקל כלפי מעלה כשמוצג הנתון על מטרדי הרעש, התאכזב: רק כ־12 אחוז מהתלונות שהגיעו נגעו לעסקים רעשניים שחורגים משעת הפעילות המותרת. סעיף הרעש אמנם הגיע למקום השני בפילוח לפי סוג התלונה, אבל הוא היה גבוה רק במעט מסעיפים הרבה פחות מתוקשרים. למשל, מטרדים סביבתיים (ריח רע או לכלוך בקרבת העסק) שהיו 11 אחוז מהפניות.

גם בהשוואה למטרדים אזוטריים יחסית, כמו הוצאת ציוד שלא כחוק (שבעה אחוזים) או הצבת מכשולים פרטיים בקרבת בית העסק (חמישה אחוזים), הסגנות של סוגיית הרעש לא נראית מאוד מרשימה. מהנתונים עולה שהדבר שבאמת מטריד את בלייני העיר הוא העישון במקומות ציבוריים. יותר ממחצית התלונות שהגיעו למוקד היו נגד בתי עסק שבהם לא אוכפים את חוק העישון. העובדה שעיקר תשומת הלב של המוקד העירוני מופנית לתלונות מן הסוג הזה הודגשה במהלך הדיון, ועל כן גם הוצגו המקומות שלגביהם התקבלו הכי הרבה תלונות על עישון במהלך 2009.

בהמשך הדיון נותחו גם התלונות לאגף פניות הציבור. כלומר, אלו שגם טרחו להעלות את טרוניותיהם על הכתב. בהקשר הזה, מעניין לציין שרק שישה אחוזים מהמכתבים שנשלחו לעירייה קבלו על עניינים שנוגעים לפעילותם של עסקים, ומהם 16 אחוז מהפונים ציינו שהרעש הוא מה שמטריד אותם. כאן הנתון הדומיננטי נגע להיעדר חוקיותם של העסקים.

בדיון השתתפו בכירים בעירייה, המעורים בתחום חיי הלילה, ובהם מיטל להבי (מרצ) סגנית ראש העירייה ויו"ר ועדת רישוי עסקים, אסף זמיר (רוב העיר) סגן ראש העיר, אלחנן משי מנהל האגף לרישוי העסקים, ארנון גלעדי (ליכוד) יו"ר ועדת הפיקוח וחברת המועצה כרמלה עוזרי. את בעלי הברים ייצג בין השאר יקי כביר, מהבעלים של החלונות הגבוהים, שהצביע על כך שבעיית הרעש אינה חמורה עד כדי כך.

"מספר התלונות על  רעש כפי שעולה מנתוני הפיקוח הוא נמוך לעיר כמו תל אביב", אמר כביר, "אנחנו מדברים על ממוצע של שש תלונות כאלה ביום, וצריך לזכור שיש כאלה שמתקשרים יותר מפעם אחת. יחסית למספר המועדונים בעיר אלו נתונים מעודדים מאוד. כמות הפניות בטח לא מצדיקה מציאות שבה בלסנהיים (משה בלסנהיים, ראש אגף איכות הסביבה שאחראי גם על מטרדי רעש; ח.ש) יושב לכולם על הצוואר, עומד עם מד דציבלים ביד חרוצים או בקרליבך, מקומות שבהם אין בכלל שכנים שגרים ליד, ומסרב לתת לעסקים רישיון עסק". כביר הציע גם שהעירייה תפרסם בכל רבעון דוח של מטרדים, שבו יפורטו המקומות שלגביהם הגיע מספר רב של תלונות, כדי לאתר את הבעייתיים שבהם ולפעול נגדתם נקודתית, "כך לא תהייה מדיניות של אכיפה גורפת שפוגעת בעסקים שלא מטרידים איש", הסביר.

ביוזמתו של זמיר עודכנה לפני כמה חודשים מפת היתרי הלילה: במתחמים מסוימים הוארכו שעות הפעילות המותרות (שוק הפשפשים, קהילת סלוניקי בנאות אפקה), וכן ניתנו היתרי פעילות לעסקים נקודתיים (השסק והמישמיש בלילינבלום, קפה ניקו במרמורק, הגריפין במגדל לוינשטיין וקפה תל אביב בבית הדר). באזורים אחרים דווקא צומצמו שעות הפעילות (שכונת מונטיפיורי, מתחם אבולעפיה).

במהלך הדיון הועלו טענות על אי האחידות שנובעת מהמפה, ונטען כי היא מזמנת אפליה באכיפה. "מי מפקח על הפיקוח?", שאלה חברת המועצה כרמלה עוזרי, "יש מקומות, ואני לא מוכנה כרגע למסור שמות, שאליהם מגיע פיקוח כל יום או יום כן יום לא, ובצמוד אליהם פשוט אין פיקוח, ומדובר למעשה באותו אזור. אני מדברת פה על (חוסר) אחידות. מה מפת חיי הלילה הזאת אומרת? שהגבול שלה עובר בעסק מסוים? שיש עסקים שמקבלים כל יום קנסות וגובלים איתם עסקים שאליהם לא נכנס פקח? זה בלתי נתפס שאין אחידות, חייבת להיות חשיבה חדשה". בהמשך הדיון עלתה ההצעה לפתוח את המפה לדיון מחודש, אך זמיר התנגד וטען ש"המפה עובדת והכל בסדר".

להבי הסבירה שהדיון על הפניות למוקד הוא צעד ראשון בדרך לביצוע אכיפה יעילה והוגנת יותר והדגישה כי יש לפעול לשיפור איכות הנתונים כדי לגבש תמונה מהימנה יותר, "יצאנו עם החלטה להאריך את שעות הפעילות של המוקד העירוני, גם כדי שתהיה לנו בקרה מדויקת יותר על המתרחש, אבל בעיקר כדי שתושבי העיר יידעו שיש להם מענה 24 שעות ביממה. מטרתנו היא למצוא את שביל הזהב ולכוון את הפיקוח רק כלפי הנקודות הכואבות באמת".

» סגירת מועדונים בתל אביב: לכל הידיעות בנושא

תגיות: אסף זמיר, ארנון גלעדי, חן שמש, סגירת מועדונים בתל אביב