רוזה פארקס: העיצוב השתנה לטובה, האווירה לא
יום שלישי 06 באוקטובר 2009 00:22 מאת: רוי רגב, עכבר העיר אונליין
יצאנו לבדוק את הרוזה פארקס שעבר שיפוץ, ושינה בעקבותיו גם את האווירה והקהל
רוזה פארקס, לפני השיפוץ
(צילום: אורן זיו)
עד לפני כשנתיים היה הרוזה פארקס הבר הלוהט של מתחם הבילויים הפורה והחדש בצפון הישן של העיר. לילות שלמים גדשו את המקום מיני צעירים ברכבים שחורים ונוצצים ובחורות נטולות בגדים אירחו להם חברה. לאחרונה עבר המקום שיפוץ ונפתח מחדש, ועת התעורר הפציינט מהניתוח, הוא גילה כי אינו מגה בר יותר אלא שכונתי סימפטי.
הקומה התחתונה בה ביקרנו הייתה פתוחה לרווחה והציגה בר ארוך ובריזה שמגיעה באמצעות רחוב ירמיהו עד לפאתי הבר. עם זאת, ציבור המבלים היה מנומנם וצוות העובדים – למרות שהיה סימפטי ביותר – הראה כי הוא עדיין אינו משופשף בעבודה משותפת במקום. למעשה, ציפור קטנה לחשה לנו כי כל הצוות הישן התחלף ולכן גם הפנים הצעירים הרבים.
מסה אנושית - אנשי השכונה היגעים בדרך חזרה מהים – 4 מתוך 5
אם לפני שנה היו אלה הצעירים והצעירות שאיישו את הבר, כעת נותרו אלה אנשי השכונה שמאיישים את הבר העייף. בקומה השנייה נמצא שולחן סנוקר מפתה שמשתלט על רוב שטח המקום והופך את הקומה העליונה לפינה הרגועה. אנחנו אהבנו את השינוי, הבליינים כנראה קצת פחות.
מדד הסקס באוויר – סבבה לגמרי אם אתם אוהבים את זה סולידי – 3 מתוך 5
ברוזה של היום כבר לא תפגשו בחורות עם מיני ומחשוף מוגזם, כאלו שהגיעו לביקור בדרך ל"מרינה", אבל בחורות עם ראש טוב דווקא תפגשו. אנחנו אפילו זכינו לבהות במספר לא מבוטל של תיירות – ולא צרפתיות לשם שינוי – בעלות מראה סקנדינבי ואופי קיבוצי. כזה שימין אותך לשולחן לחלוק בפיצ'ר של בירה. האמת, חבל שפיצ'רים של בירה הפכו למחזה נדיר במחוזותינו. מדובר באופציה אלכוהולית בעלת אלמנט חברתי ראשון במעלה.
שירות – אנחנו עושים הנחה בגלל הגיוס המחודש – 4 מתוך 5
טוב, אנחנו מודים שקצת קשה לבקר בר שנפתח מחדש והרגע גייס את רוב כוח האדם הדרוש לו. המלצריות במקום הראו סוג של עייפות בלתי מוסברת וקצת אפאטיות כלפי האורחים. הברמנים לעומתן, היו נדיבים, מקצועיים ובדיוק כמו שאנחנו אוהבים – מפנקי צ'ייסרים ולא שואלים יותר מדי שאלות.
מה בתפריט – יעיל בספיגת אלכוהול – 3 מתוך 5
התפריט של הרוזה ממשיך להתבסס על מגוון פיצות וטורטיות סביב ה-30 שקל הסבירים. חוץ מאלו, מיני צ'יפסים יעשו את העבודה. בתחום האלכוהול, נראה שהרוזה מתרחק מהווי הקוקטיילים ומעדיף להתמקצע במזיגת וויסקי ובירות. תכל'ס, זה גם מה שהבליין הישראלי לחפש, קוקטיילים אפשר למצוא כמה מאות מטרים משם, ב-223.
לסיכום – הרוזה שינה תדמית
השינוי שחל בבר הסימפטי מרחוב ירמיהו מתבטא לא רק בנגיעות העיצוביות אלא בעיקר באופי המקום. מפיק-אפ טרנדי הוא הפך לנציגות הצפון תל-אביבית של המנזר. מקום אליו אפשר להגיע עם כפכפים, לא לצפות ליותר מדי אבל להעביר את הזמן בכיף עם חבר בשיחה על ענייני היום. במקרה הזה, היינו ממליצים למקום לשדרג את התפריט שלו ולפחות להשוות אותו לזה המצוין של המנזר. בינתיים, במידה ואתם גרים באזור, קחו את הכלב לטיול ותעצרו לבירה. זה אחלה קטע.
תגיות:
ברים בתל אביב,
רוזה פארקס,
רוי רגב