אופנת לילה: סילבסטר בפלורנטין

יום שלישי 01 בינואר 2008 12:38 מאת: יעל סלומה, עכבר העיר און ליין

יצאנו לחפש את המתלבשים הטובים ביותר בחיי הלילה. והפעם: חגיגות פתיחת השנה האזרחית בשכונת פלורנטין

האירוע: הסיומת 07 מתחלפת ב-08, ועל כן הגויים ציוו עלינו לחגוג.

העת:  פעם בשנה התל אביבים מתחילים לחגוג לפני חצות הליל. הסיבה פשוטה: יש צורך בשעתיים הכנה כדי לוודא מי מהשוהות במקום מעוניינת במימוש המסורת של קבלת השנה החדשה במפגן מרהיב של אהבה ספונטנית.

המקום: רחובות שכונת פלורנטין, שהפכו בליל אמש לשוקקים במיוחד ועמוסים באנשים וניידות.

האווירה: מאחר שקיום המסיבה המסורתית נמנע על ידי המשטרה, עד חצות מסיבת הרחוב כללה עשרות רבות של אנשים שהסתובבו במתחם הברים עם סיגריה ביד וכוס של משקה אלכוהולי ביד השנייה.  בהמשך הערב, בעקבות השעמום או האלכוהול, התקבלה החלטה ספונטנית להעיר את המסיבה ואת עירנותן של הרשויות בצעקות רמות וריקודים כמעט סוערים במרכז הכביש.

החומר האנושי: הכל מהכל. החל מיוצאי הודו ועד לעלמות חן בפן מתוחזק ומגפי שפיץ. החל מתיירים שרוצים לבדוק את הסצינה הלבנטינית ועד לאוכלוסיה מקומית הדוברת בעיקר את השפה הרוסית. ככה זה עובד בארץ כשמציעים מסיבה בחינם.

נטע, 25, "חייבים למהר, אחרת הילדים יקרסו"

בלחץ של עשרות בליינים על בר אחד צנום ורעוע, שליתי את נטע מעמדת הברמנית הנחשקת אל הרחוב, מותירה שני ברמנים נוספים להתמודד עם הביקוש העולה על גדותיו. "רק תעשי את זה מהר", ביקשה, וחייכה אל העדשה האוהבת. "חייבים למהר, אחרת הילדים לא יסתדרו ויקרסו" אמרה וברחה להצלת שני הברמנים שהותירה מאחור.

רוני, 26, "בדיוק היום עשיתי קניות"

עוד בטרם הוצאתי את המצלמה מהנרתיק הסבירה רוני למה היא כל כך שמחה שפניתי אליה דווקא בלילה הזה. "בדרך כלל אני לא נוהגת לקנות הרבה בגדים, אבל היום החלטתי שמותר לי, עשיתי קניות ויצאתי מהחנויות עם ערימות של בגדים חדשים. כל מה שאני לובשת היום הוא חדש".

עמנואל, 22, "המטרה שלי בכלל לא הייתה להתלבש מגניב"
 
"את לבושה מגניב", פירגנתי לעמנואל כאשר פניתי אליה, בתקווה שאולי המחמאה הזאת תדרבן אותה להצטלם. "מגניב?!", היא השתוממה. "המטרה שלי בכלל לא הייתה להתלבש מגניב, אלא להתלבש סקסי", חרצה והפכה את הניסיון להחמיא לפגיעה באגו.  "הפרוות של אמא, הם לא אמיתיות", פירטה. "אני מאוד אוהבת פרוות אבל בכל יום אחר זה טו מאץ' פלאשי, היום זה דווקא התאים".

טיילר, 30, "אין טריטוריה פלסטינית בניו יורק"

טיילר המסוגנן הגיע לישראל מהתפוחהגדול באמת על מנת ללמוד רפואה (זה הזמן להתנפל עליו רווקות יקרות, חתונה תזכה אתכן גם ברופא שיודע להתלבש וגם בדרכון אמריקאי נחשק). "תל אביב היא מקום מלא חיים", שיתף אותי באבחנותיו. "אני עובד בשדרות ובשטחים הפלסטינים. אין את זה בניו יורק".

ללא שם וגיל, "את לא באמת צריכה את השם שלי"

בזכות הבגדים הנוצצים ניתן היה להבחין בדמות בהירת השיער רוכנת אל דלפק הבר של אחד הפאבים עוד מהרחוב. במעין הדרת כבוד היא חצתה איתי את הכביש אל הלוקיישן הנבחר. אחרי פחות מחצי דקה בה נתנה לי לתעד את לבושה, הפטירה "שנה טובה" וברחה מן הפריים. פתחתי אחריה בריצה תוך צעקות "אבל אני צריכה לקחת ממך פרטים, לפחות את השם שלך!". בנונשלנטיות היאה לכוכבות הוליוודיות היא המשיכה בצעדיה המהירים, הפריחה נשיקה לאוויר, וזרקה: "את לא באמת צריכה את השם שלי".

(צילום: יעל סלומה)