במה

עדכנו אותנו




ההצגה חייבת להמשך: מה מצפה לכם בשנה הקרובה בתיאטרון הישראלי?

יום רביעי 08 בספטמבר 2010 19:07 מאת: רוני אפרת, עכבר העיר אונליין

מה נזכה לראות השנה בתיאטראות ארצנו? מי סומנו כשחקנים המבטיחים? ואילו שיקולים נמצאים מאחורי הקלעים? נביאי (תיאטראות) ישראל, המנכ"לים והמנהלים האמנותיים, התכנסו כדי לתת תשובות



קטן ואיכותי. תיאטרון החאן (צילום: יח"צ)

פרסומת

כנראה שלא כל החיים הם קברט. הצצה חפוזה לחדר הדיונים של אליטת התיאטרון הישראלי חושפת  אינספור פנים חדשים לכל אחד מן התיאטראות, אותם נוכל לגלות השנה. גשר חוגג עשרים, בהבימה חונכים מבנה חדש ומפואר, הקאמרי מבטיח אסקפיזם ואילו בחאן דוגלים באינטימיות מזוקקת. נדמה כי עם תחילתו של עשור חדש, מגבש התיאטרון תמונת מצב מגוונת ומרעננת, אשר מאפשרת לצופה את להעשיר את תפישתו לגבי ההצגה הקונבנציונלית, וכן שעות של הנאה צרופה.


הקאמרי: חזון האולמות הקטנים של עמרי ניצן

"חדרי החזרות  בראשית ספטמבר מזכירים לי מטבח עם הרבה סירים מהבילים ועליהם מכסים", פותח עמרי ניצן את תיאבון הצופים לעונה הקרבה, "הסקרנות מניעה אותי להרים את המכסים, ועם כף טבחים לטעום מהתבשילים בשקיקה". ומה בסירים? חמש הבמות בתיאטרון הקאמרי תדברנה השנה שלא בקול אחד. אמנם הקהל הפוקד את האולם רואה בכל פעם הצגה אחת, אך המגוון והמבחר הם הם הבשורה אותה מבקשים לבשר בתיאטרון. בקאמרי החליטו לפתח את המחשבה שמאחורי חזון האולמות הקטנים, וטמנו את "עתיד התיאטרון", לדבריו של ניצן, באולמות הסובבים את האולם המרכזי. "הקהל הוא קהל בוחר, ואנחנו עומדים לבחירה כל ערב", אומר.

משייקספיר ועד שלמה ארצי - העונה החדשה של הקאמרי יוצאת לדרך

לוין, ביכנר, ברכט. טיראן, גוב, הספרי. בקומבינציות אלה מביט ניצן בהשתאות על התיאטרון. בכלל, שיתופי פעולה יסמלו את פועלו גם בשנה הקרבה. "אלוף הבונים" של איבסן יעלה כקופרודוקציה עם תיאטרון הבימה, בבימוי חנן שניר ובהשתתפות עודד תאומי, בעוד את "כולם היו בניי" האגדי יביים משה נאור מתיאטרון חיפה. אך הדבר המרכזי שעושה תיאטרון טוב, טוען ניצן, הוא שחקנים טובים. וכבכל עונה, שאלת הרכש החדש כבר עולה על הפרק. "בקאמרי יש להקה נפלאה ומוכשרת. האנשים שנמצאים פה הם פנטסטיים מטבעם, אך השמות כמוסים בתוכי. ובכלל, איזה הורה יגיד איזה ילד הוא הכי אוהב?"


האנשים שיעשו את העונה הבאה בקאמרי. יושבים (מימין לשמאל):  עמרי ניצן, שלמה משיח, אפרת גוש, עדנה מזי"א, יעל רונן, ענת גוב; עומדים: נעם סמל, רנה ירושלמי, יהושע סובול, חנן פלד, משה קפטן, עידו ריקלין (צילום: אלון רון)

יעשה את השנה: "אני לא מסתכן. לתיאטרון יש גורל, אופי וטבע להיות בזמן הווה. כשהצגה נגמרת, היא נגוזה. התפאורות הופכות לערמות של דיקט במחסן הציוד. לכן אני מקווה שהתיאטרון ייצור הצגות כאלה שינצחו את מימדי הזמן ויהפכו לבלתי נשכחות".


הבימה: המייקאובר של אודליה פרידמן

מבחינת התיאטרון הלאומי, שנה זו מסתכמת בהשלמת המייקאובר החיצוני בו השקיעו במשך ארבע שנים. "באפריל חוזר התיאטרון לביתו" מכריזה אודליה פרידמן, מנכ"ל התיאטרון. "הבניין מדהים, אחד היפים שקיימים בנוף הישראלי. לכל אולם יופי ייחודי, והפואייה הגדול מרכז בתוכו את כולם". ובפנים – כמיטב המסורת: גם השנה ממשיך התיאטרון במגמתו עם המחזאות הישראלית, ומוביל מחזות ומחזאים חדשים ומרעננים. בעונה החדשה נזכה לראות 11 מחזות ישראליים בהומאז' לטובי היוצרים: עמוס עוז, א.ב. יהושע, דן בן אמוץ ואפרים קישון, זאת לצד יוצרים צעירים כמו רון לשם, יוכי ברנדס ושלומי מוסקוביץ', וכמובן בכיכובו של רשף לוי, אשר התמנה למחזאי הבית של התיאטרון.

אדיפוס, שייקספיר ודני סנדרסון - העונה החדשה של תיאטרון הבימה

בגזרת שיתופי הפעולה נמצא את "אותו הים" בבימוי חנן שניר, אשר ישלב טכניקות חדשות של וידאו וסרטי אנימציה. דדי ברון תחבור לתיאטרון בדיסלהוף ותביים מחזה העוסק בדור שלישי לשואה, יעלי רונן גם היא תביים בשיתוף תיאטרון גרמני, וכן "מסילה לדמשק" של הלל מיטלפונקט תוצג באנגליה במסגרת שיתוף פעולה עם התיאטרון הבריטי.


בשנה הבאה בהבימה הבנויה (צילום: אייל טואג)

התיאטרון, מציינת פרידמן, מעודד כניסה של יוצרים חדשים וצעירים. "ישנם כמה במאים חדשים שהתיאטרון השקיע בהם. למשל שי פיטובסקי, במאי קבוצת הצעירים אשר העלה לאחרונה את "החוטם", ומאור זגורי שביים את "מישהו ימות בסוף". התיאטרון נתן להם במה בפעם הראשונה על בימותיו. אנו מאמצים בחום יוצרים שגם כותבים וגם מביימים, לצד, כמובן, היוצרים הוותיקים". גם בגזרת השחקנים נרשמה עלייה משמעותית. "אימצנו לאחרונה קבוצה של 14 שחקנים בוגרי בית צבי, אשר כיכבו בהצגות "הקומקום והמטאטא", "השוטר אזולאי" וכן "לרקוד ולעוף". כל הזמן נכנסים שחקנים חדשים. הילה פלדמן ונלי תגר נמצאות היום כבר בתפקידים ראשיים, טלי רובין ויואב הייט נכנסים ומשתלבים. יחד הם יוצרים דור חדש של נפילים ושל שמות בלתי נשכחים".

 יעשה את השנה: "כתיאטרון לאומי, באמת חשוב לשתף פעולה. נוסף להצגות, אנו עושים השנה הרבה פעילויות נוספות: מחוות ללהקת "התרנגולים", לשלמה ארצי, לדני סנדרסון עם המחזמר "תשע בכיכר" שיתבסס על שיריו. אנו מציינים חגים לאומיים וכן את יום השואה. כל זאת בלי לשכוח את השמות הגדולים שעושים את התיאטרון, כמו גילה אלמגור, מוני מושונוב, ליא קניג, אבי קושניר, יעקב כהן, ליליאן ברטו, אסנת פישמן ועוד רבים וטובים".


 גשר: המקום הכי מגניב בעיר של לנה קריינדלין

הקלאסיקה העולמית והרוסית של גשר מחליפה קידומת. לנה קריינדלין, מנכ"ל התיאטרון, לא האמינה שתגיע לשם. את חגיגות העשרים פותח יבגני אריה עם "רביזור", אותו חלם לביים מזה שנים, כאשר לתפקיד הראשי זומן לא אחר מאשר דביר בנדק. "אחרי מספר אודישנים שעשה לתיאטרון וזה לא הסתדר", מתבדחת קריידלין, "פתאום הוא התאים לנו בול והתקבל בלי אודישן בכלל". עוד בסימן קלאסיקה: בינואר תעלה "הסערה" של שייקספיר בבימוי בולגרי, כאשר סיום העונה ייחגג עם "הקיסר גוג" של חנוך לוין. "מה שמדהים בתיאטרון הוא שאנחנו תמיד מוצאים פתרונות מודרניים לקלאסיקה", אומרת, "גם אם התלבושות היסטוריות, היחס יהיה מודרני לכל דבר".

פרויקט מיוחד - תיאטרון גשר חוגג 20

בסגנונות עסקינן, מסתבר כי גם בפן האסתטי גשר פורצים דרך. ההצגה "סונטת קרויצר" בכיכובו של משה איבגי תהיה מלווה לכל אורכה בווידאו ארט ייחודי. "מדובר בפרויקט מולטימדיה מאד מיוחד שמצטלם כבר עכשיו", מספרת קריידלין, "לאיבגי יהיה הרבה יותר קל לשחק, הוא יהיה מוקף בהמון דברים יפים". גם "הסערה" זכתה לעיצוב מסעיר ומלא תעופה על הבמה, של המעצב אמיל קפלוש.

באוקטובר תתקיים תערוכה של עיצובי התיאטרון לאורך השנים: תפאורה, תלבושות, פוסטרים וכרזות, כל זאת במתחם החדש "התחנה" בנווה צדק, בו פתח התיאטרון איזור מיוחד, נוסטלגי ומקסים ליצירה צעירה, חיה ונושמת. השנה יעלה בו קברט חגיגי בשם "איי לאב יו לנצח", בניצוחו של אמיר וולף, במאי צעיר ומבטיח לדברי קריידלין, בעוד על הכוריאוגרפיה אמון אחיו, השחקן אריאל וולף. "זה המקום הכי מגניב בעיר", היא צוחקת, "גשר הפך להיות המרכז של יפו התרבותית".


מ"המשרד" לבמה. דביר בנדק בהופעת בכורה בגשר עם "רביזור" (צילום: גדי דגון) 

בתור אשת תיאטרון הנוהגת לפקוד הצגות בתי ספר למשחק, קריידלין מתמוגגת למראה עיניה. "הלוואי שיהיה לי תקציב לקחת את כל המוכשרים והמבטיחים. בכל בית ספר למשחק ראיתי משהו טוב, והתחשק לי פשוט לקחת את כל מי שראיתי ואהבתי. בתיאטרון נמצאים החל מכוכבי ישראל דרך כל הוותיקים, הרוסיים התותחים, ועד הצעירים הישראליים החדשים כמו נטע שפיגלמן, אורי יניב ונועה קולר, שממשיכים בדרך המלך לתפקידים הראשיים". וכשחקן בראשית הדרך, למה דווקא גשר? "שחקנים רוצים להגיע לתיאטרון דווקא בגלל שהוא מציע קלאסיקה. מדובר בתפקידים שאין כדוגמתם, לא כותבים ככה יותר. לכן השחקנים מקבלים כאן משהו שלא כמו בכל מקום אחר".

יעשה את השנה: "השנה אנו יוצרים גשר תרבותי אמיתי בין תרבויות מוסקבה וישראל". התיאטרון ישתתף השנה בשני פסטיבלים בין-לאומיים: בסן פטרבורג, אשר אחת מהצגותיו תתארח בארץ בנובמבר, וכן בפסטיבל "מסיכת הזהב" היוקרתי במוסקבה, עם ההצגה "שש דמויות מחפשות מחבר". "הקשר שלנו עם רוסיה פתאום מתחדש", היא נרגשת, "ואני בטוחה שמלבד החזרה לשורשים, נוכל להעשיר גם את החיים של התל-אביביים. זה מדהים בעיניי".


 החאן: התיאטרון המחתרתי של מיקי גורביץ'

בתיאטרון החאן מבקשים השנה, כבכל שנה, לשמור על אותו פרופיל נמוך ומרתק. "על פי הרפרטואר שקראתי", אומר מיקי גורביץ', המנהל האמנותי, "בחלק ניכר מן התיאטראות נמשכת מגמה מסחרית. אני, כמובן, נגדה". אז איך נלחמים במסחריות? "אנחנו לא נלחמים בה, פשוט מציבים אלטרנטיבה. כדי להיות הוגן, אומר שיש לנו אפשרות לעשות זאת מתוקף היותנו תיאטרון לא גדול שאינו נזקק להפקות מסחריות". השנה חורג התיאטרון ממנהגו, ובנוסף לקלאסיקות מציג גם מחזה אירי מודרני. אליו יצטרפו "הלילה השניים עשר", "גן הדובדבנים", וכן המחזה "מולי סווינגס" בבימוי ג'יטה מונטה.

יעקב שבתאי, אפלטון וצ'כוב - תיאטרון החאן מציג את העונה הקרובה

את הפן הוויזואלי שומר גורביץ', כמו את הרפרטואר, הרחק מלב המיינסטרים שובה הקהל. "ישנה תפאורה מיוחדת במחזה "אוכלים" של יעקב שבתאי, אך היא בטח לא מנצנצת או מרהיבה. אלה לא הדברים שאנו חושבים עליהם, אלא בראש ובראשונה מה נכון להצגה ולמחזה". גם קופרודוקציות הן מחוץ לתחום. "התיאטרון הוא בעצם להקת שחקנים, מה שאין היום בשום תיאטרון אחר. השחקנים לא יכולים להיות תלויים גם בשיבוץ של תיאטרון אחר, לכן אנו מעדיפים להישאר בתוך התיאטרון".

 גורביץ' אמנם סקפטי לגבי התרחבות הלהקה העליזה, אך צופה חדשות בעתיד הרחוק. "הלהקה שלנו מלאה כרגע, לא נביא אף אחד בשנה הקרובה. אני נפגש מידי פעם עם שחקנים צעירים ובוחן את האופציות. יש לי לפחות שניים או שלושה שאני חושב להביא וכן אמשיך להפגש עמם. כשהמצב יבשיל הם יבואו, אך זה לא יהיה בעונה הנוכחית". אך דווקא ליוצרים חדשים הוא משתוקק. "כל הזמן אני מנסה למצוא עוד ולחדש. העונה החדשה לא בטוח שיעבוד מישהו חדש עקב אילוצים ועיסוקים, וגם כי עדיין לא מצאנו את האדם הנכון". אך ישנה הופעת אורח מעניינת: לאורה ריבלין תצטרף במיוחד לקאסט "גן הדובדבנים", הצגה שגורביץ' מאד נרגש מן העבודה עליה. "מדובר במחזה נורא מעניין ומגרה, מסקרן לדעת איך ייצא".

יעשה את השנה: "בכל הכנות, כל אחת מארבע ההצגות שלנו היא יצירת מופת פרי עמלם של יוצרים מוכשרים מן האנסמבל. אני מצפה לכולן. ההצגה החמישית תהיה מחזה שאכתוב תוך כדי חזרות, דבר שעשיתי מספר פעמים בחאן. מסקרן אותי להתחיל מכלום ולהגיע לתוצאה שלמה בסופו של תהליך. אני מרגיש שתהיה לנו שנה מעניינת ומגרה".





תגיות: א.ב. יהושע, אורי יניב, איתי טיראן, אפרים קישון, ברטולד ברכט, גשר, דביר בנדק, דן בן אמוץ, דני סנדרסון, החאן, החוטם, הלל מיטלפונקט, הקאמרי, הקומקום והמטאטא, חנוך לוין, חנן שניר, טלי רובין, יבגני אריה, יואב הייט, יוכי ברנדס, יעל רונן, לנה קריינדלין, מאור זגורי, מיקי גורביץ', מישהו ימות בסוף, משה נאור, נועה קולר, נטע שפיגלמן, עודד תאומי, עמוס עוז, עמרי ניצן, ענת גוב, רביזור, רון לשם, רשף לוי, שי פיטובסקי, שלמה ארצי, שמואל הספרי

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5