"God Bless America": להרוג את הריאליטי

יום שבת 06 באוקטובר 2012 08:27 מאת: אורון שמיר, עכבר העיר

מי שיבחר לזרום עם הקיצוניות של הקומדיה המקאברית מאת בובקט גולדתווייט יקבל מסמך מדכא להפליא ושווה לגמרי על כל מה שרע באמריקה בכלל ותרבות המערב בפרט


כריסטינה ריצ'י החדשה. טארה לין בר

(צילום: מתוך הסרט)

פרסומת

כל האנשים האלה שצריך להרוג – אולי הגיע הזמן שמישהו יהרוג אותם כבר? פשוט לקום ולעבור על הרשימה הפיקטיבית, ההולכת ומתארכת לנצח נצחים, ולהתחיל לסמן וי אחר וי. לפטור את החברה מכל הפריטים האלה שבאמת מגיעים להם למות, לא כי הם מעצבנים או לא מגניבים מספיק, אלא פשוט נמאס כבר ואנו זקוקים למושיע. גיבור הסרט הקומי־מקאברי "God Bless America" הוא הוא המישהו הזה שחיכינו לו.

שמו הוא פרנק (ג'ואל מוריי) והוא אדם מאוד נחמד באופן עקרוני. למעשה, מעצבן אותו שהאומה האמריקאית שלו לא נחמדה יותר. בטלוויזיה יש רק זבל רעשני בצורות שונות וגרוטסקיות, והכל מבוסס על השפלת האחר ורשעות כללית. בנוסף, השכנים מהקיר ליד הם שני אידיוטים עם תינוק צווחני, אשתו עזבה אותו לטובת איזה טמבל ובתו הקטנה לא ממש רוצה לראות אותו, אבל אייפון חדש דווקא מתחשק לה. אם כל זה לא מספיק, הבוקר הוא פוטר מהעבודה כי היה נחמד מדי למזכירה והרופא בישר לו שכאבי הראש הכרוניים שלו הם תוצאה של גידול קטלני במוח. לפרנק אין מה להפסיד יותר, והוא יוצא למסע הרג ברחבי המדינה, טובח בכל אותם אנשים שכולנו חולמים בסתר להעלים מעל פני האדמה. מצטרפת אליו תיכוניסטית פסיכוטית ומתוקה בשם רוקסי (טארה לין בר), שמפנטזת להפוך אותם לבוני וקלייד של שנות האלפיים־עשרה.

הורגים רק את מי שמגיע לו למות. "God Bless America" - הטריילר:

הסרט אמנם מוגדר כקומדיה, אבל קשה להגיד שצוחקים בו הרבה. הדקות הראשונות ספוגות מלנכוליה דוקרת ממש, שכמעט ומוציאה את הרצון לחיות. אין שום תקווה לאמריקה בפרט ולתרבות המערב בכלל כפי שאלו מצטיירות על גבי המסך. והסרט מפנה את האצבע המאשימה ישר אלינו, אל כולנו. אי אפשר להתחבא מאחורי תרבות הריאליטי, או להגיד "האמריקאים האלה". כולנו מכבידים יחד על הסירה הזאת, המים מציפים אותה מהר מהר – ובואו נגיד שאלה לא בדיוק מי שתייה.

האחראי למסמך המדכא להפליא הזה הוא הבמאי והתסריטאי בעל השם הלא שגרתי בובקט גולדתווייט, הידוע בסגנונו הארסי והציני, או שמא האמיתי עד כאב. נסו את סרטו הקודם World's Greatest Dad, בכיכובו של רובין וויליאמס, אם מתחשקת לכם עוד מנה. בסרטו הנוכחי גולדתווייט הולך די רחוק עם הקונספט של "אנשים שצריך להרוג". מספיק לציין כי כבר אחרי שתי דקות וחצי תינוק בכיין מוצא את מותו הגרפי למדי בשביל להבין שאין מדובר בסרט לכל אחד.

הגשמת פנטזיה של חובבי סרטים


מי שכן יבחר לצעוד יחד עם הסרט בנתיב הדי קיצוני שהוא הולך בו צפוי להיות מופתע לטובה בכמה תחומים. לדוגמה, זהו אינו סרט קלאסי על צמד רוצחים סדרתיים במנוסה מרשויות החוק. פרנק ורוקסי לא מתחבאים, לא מפחדים להיתפס ולא מטשטשים את עקבותיהם. היעד הבא שלהם הוא רנדומלי לחלוטין, ובשלב מסוים הם כל כך חסרי דאגות עד כי הם מתחילים ליהנות באמת מן העניין. כולל הגשמת פנטזיה של כל חובב קולנוע – חיסול ממוקד של האנשים שמתעקשים לדבר בטלפון או להפריע באולם הקולנוע באמצע הקרנת סרט. תענוג.

עוד מתגלה כי הסרט מתכתב ישירות עם יצירות אחרות הפופולריות בעת האחרונה. הפרק השני בעונה הראשונה של "מראה שחורה", למשל, מהדהד בסיומו של הסרט, שבוחר בהתרה עלילתית מעט שונה אך אפלה לא פחות. נדמה שיוצרי הקולנוע - והטלוויזיה, כמובן - מבקשים לנער את הצופים שלהם מן התרדמת המחשבתית שבה הם מצויים. ויכוח הביצה והתרנגולת עשוי להיפתר, כך לטענת רבים מהם, רק אם הקהל יתחיל לדרוש תוכן איכותי יותר. העובדה ש"זה מה שיש", בטלוויזיה או בקולנוע, נובעת מאיזו אקסיומה מופרכת שלפיה זה מה שהקהל אוהב או שזה מה שמוכר. זאת כאשר מן העבר העבר השני ניצבת הנחת יסוד נוספת, הלוא היא תרבות "אנחנו רואים מה שנותנים". אז למה לא לפנק את הצופים במשהו בעל ערך, או לפרגן לאינטלקט שלהם מדי פעם?


סיום חלומי לתוכנית ריאליטי על-פי "God Bless America". (צילום: מתוך הסרט)

את המסרים האלה, ודומים להם בשאר תחומי החיים, עוטף הבמאי בעשייה קולנועית מהוקצעת המנסה לחרוג מעט מן השגרה אבל להישאר באזורים יחסית מוכרים. הסרט שלו בהחלט נוטה לדברנות, ולעתים אחת הדמויות פוצחת במונולוג שמרגיש שתול מדי ופוגם מעט בחוויה. אבל שני השחקנים הראשיים, מוריי האדיש לתפארת ובר האקסטטית והנהדרת, מפצים על כך בכל פעם. ועוד לשם איזון - ניכרת מחשבה רבה בעיצוב הפריים, וגם הדיוק בפרטים הקטנים מעורר התפעלות. אולי כי שם נמצא אלוהים, או לפחות היה נמצא פעם, כשעוד היה אכפת לו מאיתנו.

"God Bless America". בימוי: בובקט גולדתווייט. ארה"ב 2011, 105 דקות. אנגלית ללא כתוביות.

הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5