סרטים

עדכנו אותנו




סמל המין של דמדומים חושף אובססיות ופחדים

יום רביעי 20 ביוני 2012 07:00 מאת: פרנצ'סקה באב, גרדיאן

רוברט פטינסון, הערפד הנצחי של "דמדומים", מנסה להיפרד מתדמית אליל הנערות אבל נתקע במהמורה הקשה מכל: חוסר הביטחון שלו עצמו. ראיון עם כוכב סרטו החדש של דיוויד קרוננברג, שמתרגש כמו ילד מהמעבר לליגה של הגדולים



"זה מפתיע, כמות האנשים שחושבים שאני ממש טיפש"

(צילום: AP)

פרסומת

"אני לא באמת יודע עד כמה מקבלים אותי", אומר רוברט פטינסון בעודו לוגם קולה מכוס נייר ענקית. "לא באמת אכפת לי משום דבר, חוץ מהאנשים שחושבים עלי דברים רעים. זה מה שתמיד דוחף אותי לדבר הבא. זה מצחיק, אתה פשוט צריך להתרכז בהם ואז מגיע הסרט הבא. וזה גם הדבר היחיד שאני חושב עליו כשהסרט יוצא". בשביל מישהו שהעולם פרוש לרגליו – עם הזיכיון של דמדומים מאחוריו וקוסמופוליס, הדרמה הקפואה של דיוויד קרוננברג, לפניו – פטינסון באמת ובתמים עושה רושם של אדם אכול ספקות. 

» קוסמופוליס - הפרטים המלאים

"אף פעם לא באמת לקחתי את עצמי ברצינות כשחקן", הוא אומר זמן קצר אחרי שירד מהמטוס מגרמניה, שם, הוא טורח לציין, נדמה שכולם שונאים אותו. "זה כן מפתיע, כמות האנשים שחושבים שאני ממש טיפש", הוא אומר. "אני חושב שהם חושבים שכל אחד שעשה סרטי נעורים חייב להיות אידיוט. לא יודע, אולי זה נכון. כמה מהשחקנים הכי טובים, כשאתה מדבר איתם מתברר שהם לא האנשים הכי חכמים בעולם".

אצבעות ברקטום של וול סטריט



אריק פקר, הדמות שפטינסון מגלם ב"קוסמופוליס", הוא לא גבר טיפש. הסרט, עיבוד קולנועי לרומן שכתב דון דה-לילו ב-2003, מתרחש בעיקר בלימוזינה של פקר. רוב העיסוקים של פקר, ילד פלא פיננסי, מסתכמים בסקס, תקיעת אצבעות ברקטום, גלילת מונולוגים ארוכים מדי, הימור על סכומים כסף גבוהים מדי, התחמקויות ממתנקש וחיפוש ספר ראוי לגזימת שיער ראשו. "קוסמופוליס" הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן האחרון. החלק הארי של הביקורות היו חיוביות, בעיקר מבחינתו של פטינסון, אבל למען האמת, זה לא היה חייב להיות כך. "קסומופוליס" אינו הסרט הכי קל לעיכול.   

סקס, כספים והפגנות. קוסמופוליס - טריילר:



"זה מצחיק. התגובות בקאן היו כל כך חלוקות", אומר פטינסון, ואז מודה שהוא חיפש את הביקורות באופן קומפולסיבי. "ישבתי באוטו בדרך חזרה ממסיבת העיתונאים וריפרשתי את הטלפון בלי הפסקה. אף פעם לא באמת עשיתי משהו שאנשים שנאו, וגם לא משהו שאנשים ממש התעמקו בו. זה כל כך שונה מסרטים אחרים, וזו אחת הסיבות שרציתי לעשות את זה. אתה קורא את התסריט ואתה כאילו, באמת הולכים להוציא את זה לפועל? העלילה מתרחשת בתוך מכונית, יש כל כך הרבה דיבורים על כלכלה ניסיונית והחומרים האלה יוצאים בהפצה מסחרית נרחבת? אבל אני חושב שזה חשוב, הייתי עושה הרבה כדי שיותר סרטים כאלה יוקרנו בבתי הקולנוע. קרה דבר מוזר. הדבר היחיד שלגיטימי להציג הוא סרטי גיבורי-על שהופקו בעלות של 250 מיליון דולר. זה הדבר הכי מגוחך בעולם".

כמובן, פטינסון תרם את חלקו לגיחוך המדובר. בגילומו את אדוארד קאלן, הערפד הסגפן של סאגת דמדומים בת חמשת הפרקים (החלק האחרון, דמדומים שחר מפציע 2, צפוי לצאת בחורף), הוא שלשל שניים וחצי ביליון דולר לכיסי Studio Summit Entertainment ובעצמו הפך לאובייקט המין של בני הנעורים. להשאיר את התפקיד הזה מאחור לא יהיה פשוט, ו"קוסמופוליס" הוא לא הניסיון הראשון של פטינסון להמשיך הלאה.

אם למנות רק שני סרטים, השנה יצא למסכים בל אמי (שמוצג בימים אלה בבתי הקולנוע בישראל), עיבוד לרומן צרפתי משנת 1885 אותו פטינסון מגדיר כ"פרויקט שבא והלך", ומים לפילים (2011), עוד עיבוד קולנועי לא מספיק מרשים בו הוא מגלם וטרינר בקרקס עם ריס ווית'רספון לצידו. אף אחד משני אלה לא ממש עזר לו לפרוץ לתוך המיינסטרים הקולנועי. ועכשיו מגיע "קוסמופוליס", עם תפקיד שפטינסון נראה נלהב ומובך ממנו בו זמנית.

מקדים את עצמו בעשור


"זה לא דומה לשום דבר שעשיתי קודם, ולא ממש הבנתי את זה", אומר פטינסון בן ה-26 בעודו לועס קיסם שתקוע בפיו במטרה להפטר משאריות של המבורגר בגבינה, וגם כי הוא מנסה להפסיק לעשן.  

"כל הזמן שאלתי את דיוויד (דיוויד קרוננברג, פ"ב), 'אבל מה ראית בי?' פחדתי שהוא ליהק אותי רק כי זה יעזור לו למצוא מימון לסרט", הוא עוצר לרגע. "אבל אתה צריך להסתמך על אמינות של אנשים אחרים, כי אנשים הם כל כך שיפוטיים. ברגע שפעם אחת עשית רושם מסוים, זהו זה. ציפיתי שייקח עשר שנים עד שהתדמית שיש לי תתפוגג, אז ההישג של להגיע לקאן בשנה בה סדרת "דמדומים" מסתיימת, זה די מדהים.

עושה רושם שעבור פטינסון, פסטיבל קאן היה עניין ענק. בעוד הוא ובת זוגו קריסטן סטיוארט, המככבת לצידו ב"דמדומים", הפכו בין לילה לאובססיה עבור ההפפראצי והמעריצים, התחושה היא שהוא עצמו עדיין לא השלים עם התהילה.


בראנג'לינה, מאחוריכם. סטיוארט ופטינסון (צילום: AP)

ביום הראיון, מושא האהבה המסויג רוברט פטינסון לובש כובע מצחייה שחור, טי-שרט בהירה ומעליה חולצת כפתורים אפורה, ג'ינס שחור וג'קט טרנינג שחור. שום דבר בו לא משדר כוכבות על, עם או בלי תווי הפנים המסותתים והמלווה שמחכה בחוץ. הוא גם לא ממש מקרין את הביטחון העצמי שמצופה מאדם שהעלה את עצמו לפסגת אחת התעשיות התחרותיות בעולם.

"כולם אהבו את היסטוריה של אלימות  ואת סימנים של כבוד (סרטיו המוערכים של קרוננברג, ל"ל), אבל הם הרבה יותר נגישים מהסרט החדש", הוא אומר. "זה הלחיץ אותי, כי חשבתי שכולם ירצו לראות את ויגו מורטנסן (שכיכב בשני הסרטים, ל"ל) יורה באנשים, ופה אני סתם יושב ומדבר על שערי חליפין. אבל הביקורות הראשונות היו די טובות, ואף פעם לא באמת הייתה לי חוויה כזאת עם סרט. זה בהחלט הפרויקט עם הביקורות הכי טובות שאי פעם עשיתי. רוב הזמן, בעיקר עם סרטי "דמדומים", אני לא קורא את הביקורות. אבל הפעם קראתי עוד ועוד מהן, והייתי מבוהל".

החדשות חיות בסרט



בלי יותר מדי כוונה ממשית, "קוסמופוליס" מצא את עצמו קולע לרוח התקופה. בדיוק כשהתחילו צילומי הסרט, תנועת 'כיבוש וול סטריט' (Occupy Wall Street) התחילה לבעוט את מחאתה. בסרט, פקר מובל ברחובות ניו יורק, עובר דרך הפגנה אחר הפגנה שזועקות את כישלונות החברה הקפיטליסטית. במציאות, כשפטינסון פתח ערוצי חדשות הוא ראה השתקפויות של סט הצילומים.

גם מההיבט הזה, לזיכרונות שלו יש גוון אמביוולנטי. "אני זוכרת כש-Occupy קרה בלוס אנג'לס", הוא אומר. "הכרתי כמה שחקנים שזרמו עם זה. הם כולם נהגו לשם, כי אף אחד לא נוסע ברכבת, וחנו במרחק תחנה אחת מההפגנות כדי שלא יראו אותם נוהגים במכוניות היוקרה, ואז עלו על הרכבת ונסעו תחנה אחת. שאלתי אותם 'מה אתם עושים? אתם בטח הורסים את זה לאנשים האחרים!'. אני מניח שזו סוג של בועה; אתה רוצה לומר דברים, אבל בו בזמן אתה באמת צבוע. אף פעם לא הייתי בעמדה בה יכולתי להביע דעה בנושאים פוליטיים, זה לא ממש עלה. ואז פתאום אתה חייב לקבל על עצמך אחריות עצומה".


יריית פתיחה קינקית. פטינסון ב"קוסמופוליס" (צילום: מתוך הסרט)  

לחנוק את ממציא R-Patz



עד היום, הקריירה של פטינסון לא נתנה לו יותר מדי הזדמנויות לפתח מערכת יחסים עם קהל בן גילו, או מבוגר יותר. אבל גם מהצד של קרוננברג, פטינסון הוא ליהוק מעניין. בשיטה מסוכנת, סרטו האחרון של הבמאי, מייקל פאסבנדר מפליק בעכוזה של קירה נייטלי בעוד ויגו מורטנסן ניתח כל תנועה שהשניים עשו. אבל מהראיונות שקרוננברג העניק לתקשורת נדמה שאין לבמאי ולו חרטה אחת על כך ששלף את פטינסון מהחלומות הרטובים של טינאייג'ריות ברחבי הגלובוס וזרק אותו הישר אל התמודדות עם חומרים מורכבים במיוחד. בעוד פטינסון מודה שטבילת הראש בתסריט היתה סוג של מעשה גבורה, נוצרת תחושה שהוא מקווה שהמחויבות להצדקת הסיכון שלקח קרוננברג תשנה לו את הקריירה.  

"כשקיבלתי את התפקיד הזה", הוא אומר בעודו מסדר את המצחייה, "כל הכתבות שפורסמו זעקו 'המאבק לאמינות של R-Patz!' אני לא מבין מי המציא את הדבר הזה, R-Patz (כינוי לרוברט פטינסון בתקשורת השואוביז האמריקאית, ל"ל), אבל אני רוצה לחנוק אותו. אבל ברגע שעשיתי את הצעד האחד הזה, אחר כך זה כבר לא יכתוב 'המאבק לאמינות של R-Patz נמשך!'. הם יהיו חייבים לחשוב על דברים אחרים, אז זה נהיה קצת יותר קל.

"תמיד הייתי גרוע באודישנים. מאז 'דמדומים', עשיתי רק שניים. אחד מהם היה לתפקיד שאני עושה עכשיו, והוא היה ממש קשה. שני האודישנים היו ממש, ממש ארוכים, לתפקידים שכולם ניסו לקבל. הייתי כל כך שמח כשקיבלתי אותם. רק בזכות 'קוסמופוליס' האמנתי שאני יכול ללכת ולעשות את זה בתור שחקן, ולא רק בתור הבחור מ'דמדומים', כי עכשיו יש לי קצת 'ערך זר'".

על כל ביקורת חיובית, אצל רוברט פטינסון הביקורות השליליות יהיו אלה שישקעו. אבל אם לשפוט לפי השיחה הנוכחית, נראה שהוא מנסה לנער מעצמו את הצנזורה העצמית שהתלוותה להיותו הפנים של מותג קולנועי מאסיבי. ואם זה יקרה, יש סיכוי שפטינסון אפילו יתחיל ליהנות ממה שקורה לו.  

תרגום מאנגלית: ליאה לוין

קוסמופוליס - כל הפרטים





(2 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • מעריצה 22/06/2012 12:41:01