אז מה חושבים המבקרים על "אליס בארץ הפלאות"?

יום שלישי 09 במרץ 2010 00:26 מאת: חן חדד, עכבר העיר אונליין

האם ברטון העדיף סגנון על פני תוכן? הייתכן והשותפות עם ג'וני דפ מתחילה לעייף? האם פנדורה של אווטאר משתווה לארץ הפלאות המחודשת ולמה כדאי לחשוב פעמיים לפני שלוקחים את הילדים? הסרט המדובר של השנה אמנם מנתץ את הקופות אך זוכה לשלל תגובות מעורבות - שרק הופכות אותו למסקרן יותר

העולם שיצר טים ברטון בעיבוד המחודש ל"אליס בארץ הפלאות", הפך אותו לאחד הסרטים המתוקשרים והמצופים של השנה. ספרו הקלאסי של לואיס קרול זכה לעשרות עיבודים לסרטי קולנוע וטלוויזיה במהלך השנים, אך ברטון סיפר בראיון שאף אחת מהגרסאות הקולנועיות שהיו לסיפור המשונה והמרתק הזה לא באמת הצליחה להשאיר עליו רושם של תהליך ממשי, ושבסרטו החדש הוא מבקש להעביר את אליס מסע פסיכולוגי אל תוך ארץ הפלאות, ואיתה גם את הצופים.

אליס בארץ הפלאות - לכל הכתבות

ברטון ("המספריים של אדוארד", "חתונת הרפאים") עיבד בסרט הנוכחי את "עליסה בארץ הפלאות" ואת "מבעד למראה", תוך שהוא משלב בין אנימציה ושחקנים חיים בתלת מימד. הבמאי המוערך דבק גם הפעם בפרטנרים שעבדו לצידו ברבים מסרטיו, ג'וני דפ והלנה בונהם קרטר (זוגתו של ברטון), שזהו שיתוף הפעולה הרביעי שלהם על המסך הגדול. דפ מגלם בסרט את דמותו של הכובען המטורף, בונהם קרטר את המלכה האדומה ואן האת'ווי כמלכה הלבנה. את אליס מגלמת השחקנית האוסטרלית מיה וואסיקובסקה, שמוכרת לצופי המסך הקטן מהגרסה האמריקאית של "בטיפול".

צפו בטריילר:

 

הפרמיירה החגיגית של הסרט נערכה בשבוע שעבר בלונדון ובארה"ב, ואינספור מעריציו של ברטון וקרול ברחבי העולם ציפו בסקרנות לגל הראשון של הביקורות, שכללו תגובות מהללות ומשתפכות לצד ביקורות מעורבות ששיבחו ברובן את החוויה הויזואלית אך התאכזבו למדי מהסיפור, ומכך שטביעת האצבע הברטונית טושטשה עם זו של דיסני. התגובות הלא אחידות לא מנעו מהסרט לגרוף 210 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו.

ב"הוליווד רפורטר" נפלו מהכיסאות מרוב התלהבות, והכריזו שלא שהיה צל של ספק, אבל כשמדובר בעיבוד הקלאסיקה של לואיס קרול מ-1865 אל המאה ה-21, טים ברטון הוא הבמאי המושלם לתפקיד. אפילו מעריציו הגדולים של ברטון שמורגלים בסגנונו הייחודו, יופתעו מהעולם המרהיב שיצר בסרט הפנטסטי, שלצד התסריט המתוחוכם (שנכתב על ידי לינדה וולברטון, מי שכתבה עבור דיסני את הקלאסיקות "מלך האריות" ו"היפה והחיה") מותיר רושם נפלא הרבה יותר מעוד סרט תלת מימד.

תזכירו לנו איפה זה פנדורה? עולמה הקסום של "אליס בארץ הפלאות"

ב"USA Today" הישוו את הסרט ל"אווטאר" והכריזו כי "כשמדובר בתלת ממד, ארץ הפלאות גוברת על פנדורה בלי בעיה", והוסיפו כי כל אלה שאהבו את הגרפיקה והתלת מימד של אווטאר אבל התאכזבו מהסיפור הדל ומהדיאלוגים הפשטנים, יתענגו על "אליס בארץ הפלאות" של ברטון עם דמויותיו הצבעוניות והדיאלוגים המטורפים. למרות שיש כמה רגעים שהעלילה נדחקת אל השוליים, הסרט לא מאבד את הסיפור ושומר על עליה צבעונית ומהפנטת לכל אורכו.

ב"ניו יורק אובזרבר" קטלו את הסרט לחלוטין, והכריזו שאולי הגיע זמנם של טים ברטון וג'וני דפ להתחיל "לצאת" עם אנשים אחרים. "אליס בארץ הפלאות", שיתוף הפעולה השביעי של הצמד כל כך מפרך וממית את נשמתו של הסיפור המקורי, עד שהמחשבה על שיתוף פעולה שמיני בין דפ וברטון מרגיש כמו "חרב דמוקלס".

ברטון וכוכבי הסרט מתראיינים בפרמיירה בלונדון:

ב"וריאטי" מכריזים שהסרט אמנם מרתק מבחינה ויזואלית, אבל שהיה מפתיע לגלות כי הוא מאוד קונבציונלי, והרושם שנותר ממנו הוא של סרט של אולפני דיסני שהוצא לפועל על ידי ברטון ולא של סרט של ברטון בהפצת דיסני.

ב"רולינג סטון" שיבחו את העיבוד המחודש הכולל רמיזות סקסואליות וחופש אמנותי (אליס אינה עוד ילדה בת 7 אלא בחורה עצמאית בת 19 שבורחת מהחיים שנקבעו עבורה אל ארץ הפלאות) שהיו גורמים למומחים הבריטים שחוקרים את לואיס קרול לצווח "ערפו את ראשו של ברטון!". למרות זאת, אחד החסרונות הבולטים בצד הויזואלי הוא שהסרט צולם ב-2D והומר ל-3D לאחר סיום הצילומים, וכתוצאה מכך לא ניתן להתעלם מהתפרים הגסים, שלא נראים למשל ב"אווטאר" המלוטש.

ב"גרדיאן" משבחים את הסגנון האמנותי של הסרט, אבל טוענים שהוא בא על חשבון העלילה. לצד הבימוי האמנותי ש"אכל" את פרוסת העוגה שניפחה אותו למימדי ענק, התסריט "שתה" מבקבוקון הקסם והתכווץ כל כך עד שהפך לחסר משמעות. למרות שהסרט הוא משתה מופלא שמלהיב את החושים, הרושם מתפוגג מיד כשעולות הכתוביות.


סגנון על פני תוכן? בונהם קרטר היא המלכה האדומה

ב"טיימס אונליין" הבריטי, היללו את הסרט ואת משחקה הנהדר של וואסיקובקה והעניקו לו 4 כוכבים מתוך 5. בביקורת נכתב כי מדובר בעיבוד מופלא של ברטון, שלקח את שיר האיגיון המפורסם של ג'ברווקי (המוכר בתרגום לעברית כ'פטעוני' או 'גבריקא') והפך אותו ליצירה אפית תלת ממדית לדורות הבאים. הצופים השמרנים אולי יתפלפלו על הגותיות בה עוטף ברטון את העלילה, אבל ההומור ההזוי של הסרט בהחלט נאמן למקור.

ב"ניו יורק מגזין" הביעו תגובות מעורבות כשהצהירו כי לא מדובר ביצירת המופת של לואיס קרול אלא בסרט שקרוב יותר בסגנונו לק.ס לואיס, כותב "נרניה". "אליס בארץ הפלאות" הפך בגרסה המחודשת לסרט אקשן-פנטזיה שגיבורתו היא נערה בת 19 שמחשלת את אישיותה במסע להציל את הממלכה משליטתה של המלכה האדומה. למרות שטביעת אצבעו של ברטון אינה דומיננטית, מדובר בסרט מענג וייחודי.

וב"שיקגו טריביון" סבורים שדיסני לקחה סיכון עם ברטון והצליחה בגדול, אבל הסרט מחוספס מדי לילדים ולא מצחיק מספיק. למרות זאת, הכריז המבקר כי לצד "סוויני טוד" מדובר בסרט הכי מעניין של ברטון מזה עשור.

תגיות: אליס בארץ הפלאות, אן האתאווי, ג'וני דפ, הלנה בונהם קרטר, חן חדד, טים ברטון, מיה ווסיקובסקה, עליסה בארץ הפלאות