ביקורות על סרטים דיונים על סרטים בלוגים על סרטים

אוסקר 2010: אז מי ייקח הביתה פסלון?

יום ראשון 07 במרץ 2010 01:06 מאת: אורון שמיר, עכבר העיר אונליין

בלילה שבין ראשון לשני זה קורה, אבל עד אז הנה הימורים מנומקים על כל 24 הקטגוריות. לגזור, לשמור ולהתפדח

ביגלו וקמרון ראש בראש באוסקר

פרסומת

טפסי ההצבעה של חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע כבר נשלחו. הכל כבר נקבע, נותר רק להמתין בסבלנות לתוצאות שיוכרזו חגיגית בטקס האוסקר ה-82, בלילה שבין ראשון לשני.

» אוסקר 2010 - כל הכתבות

כמו בכל תחרות ספורטיבית, מלבד ההתרגשות הכרוכה בצפייה בטקס עצמו, הימורים הם חלק בלתי נפרד מיצירת מתח והעצמת האירוע. לשם הכיף בלבד. כל חזאי מכיר את ההתלבטויות – האם ללכת לפי הראש, או לפי הבטן. להמר על סרט או תצוגת משחק שאהבתי, או לבחור על פי שיקולי פופולריות קרים. כרגיל, ההימור המשוקלל הוא קצת מזה ומעט מן ההוא. אלה ההימורים על כל 24 הקטגוריות, גם האיזוטריות, בתוספת נימוקים. איזור התגובות פתוח בפניכם כדי לזרוק לחלל הוירטואלי את התחזיות והמשאלות שלכם.

לרשימת המועמדים המלאה

הסרט הטוב ביותר - “אווטאר”

"מטען הכאב" נמצא כרגע במומנטום החזק ביותר. “ממזרים" עשוי ליהנות משיטת ההצבעה החדשה, בה הסרט שזכה הכי הרבה פעמים במקום השני יינצח, באם אין רוב של 51% במקום הראשון. אבל הרי הסיבה האמיתית בגינה ישנם עשרה מתחרים במקום חמישה לראשונה מזה חצי מאה, היא הרייטינג. האמריקאים רוצים את האוסקר שלהם בחזרה, אחרי תהליך ההזרה שעבר עליו בעשור החולף. הם רוצים את הרייטינג בחזרה, אחרי החיוורון דאשתקד. ומכיוון שזהו הפרס לו מצביעים כל 6000 חברי האקדמיה, יוענק הפרס לסרט שהכי מגיע לו התואר "הסרט הפופולרי של השנה", ולא לסרט שאף אחד בארה"ב לא ראה (“מטען הכאב”). והסרט הזה הוא שובר הקופות של כל הזמנים - “אווטאר".

אווטאר ומטען הכאב. המועמדים המובילים לפרס המרכזי

בימוי - קתרין ביגלו, “מטען הכאב”

ובצדק. “מטען הכאב" הוא קודם כל טור דה פורס של בימוי מתח ופעולה, חונק ומוחץ. מטען שרשרת בו כל סצינה מתפוצצת בזיקוקין דינור של כישרון קולנועי, כדי לייצר ספקטקל כמכלול. ביגאלו תהיה האשה הראשונה שתזכה בפרס אי פעם. סוג של תגמול אחרי שנים ארוכות של עשייה הוליוודית מרתקת וסוג של נקמה בבעלה לשעבר, ג'יימס קמרון, המתמודד מולה.

שחקנית – קארי מאליגן, “לחנך את ג'ני"

לכולם קצת נמאס ממנה, אבל קארי מאליגן היא תגלית השנה והשחקנית שהציגה את ההופעה המדוייקת ביותר ב-2009. מריל סטריפ תסתפק בעוד מועמדות לאוסף הכביר. וסנדרה בולוק? היא המועמדת הבכירה לזכייה, מופרך ככל שזה יישמע. אין שום ספק שהכובע הזה ייאכל והיא זו שתזכה בסוף, על כל העבודה הקשה שהשקיעה לאורך הקריירה. אבל חייבת להיות הפתעה בקטגוריות המשחק, פשוט חייבת להיות.

התגלית של שנה. מאליגן עם פיטר סארסגארד ב"לחנך את ג'ני"

שחקן - ג’ף ברידג’ס, “קרייזי הארט”

שוב, מקרה של פרס לכל הקריירה ולאו דווקא להופעה הנקודתית עליה מועמד ברידג'ס. זו המועמדות החמישית של השחקן, שכבר צרוב עמוק בתודעה הקולנועית הקולקטיבית, אשר לבטח תניב לו זכייה. הפתעה אפשרית: קולין פירת'. הרי לא יכול להיות שארבע קטגוריות המשחק יילכו בדיוק לפי התחזית.

שחקנית משנה - מוניק, “פרשס”

קטגוריה שאשמח לטעות בה. אבל הקונצנזוס סביב מוניק כל-כך גורף השנה. היא זכתה בכל הפרסים המקדימים, מאיגודים פנימיים ועד הגלובוס והבאפט"א. אין סיכוי שמישהי מחלצת את הפרס מבין ידיה. הפתעה אפשרית: ורה פארמיגה. הלוואי, הלוואי.

שחקן משנה - כריסטוף וולץ, “ממזרים חסרי כבוד”

כל האחרים נמצאים כאן רק לקישוט. ממש כמו בשנה שעברה, פרס שחקן המשנה הופך בעצם לפרס "הנבל הקומיקסי של השנה". עוד ליהוק גאוני של טרנטינו, הפעם לתפקיד הנאצי המורכב ביותר שנראה על המסך מזה זמן רב. קטגוריה סגורה, נעולה וחתומה כבר חודשים.

נעול, חתום וסגור. כריסטוף וולץ בדרך לפסלון על "ממזרים חסרי כבוד"

תסריט מקורי - “ממזרים חסרי כבוד”

קוונטין טרנטינו אמר פעם שזהו בעצם פרס ניחומים לסרט המגניב של השנה. ומי אם לא הוא יהיה אחראי לסרט המגניב של 2009. הפתעה אפשרית: האמת היא שכולם כל-כך ראויים, עד כי לא נותר אלא לטפוח וירטואלית על שכמה של האקדמיה במקרה זה. הכי כיף – אם יזכה "השליח".

תסריט מעובד - “תלוי באוויר”

שוב, פרס ניחומים לג'ייסון רייטמן, ממש כמו במקרה של "ג'ונו". אולי הוא עוד יגיע לליגה של הגדולים באמת יום אחד, אבל כרגע נראה שזה הפרס היחיד שהסרט הזה יגרוף. הפתעה אפשרית: גם כאן שום זכייה לא תדהים באמת. הכי מגניב – אם ייקח "In the Loop”.

סרט בשפה זרה - “הסוד שבעיניים”, ארגנטינה

הקטגוריה הכי קשה לניחוש, עקב ריבוי שיקולים מכל הסוגים. תקווה גדולה שיזכה "עג'מי", ויגאל את ישראל מתדמית לוזרית האוסקר הנצחית. “סרט לבן" הוא המרשים מכולם, אך אל תסמכו על האמריקאים שיבחינו בכך. “נביא" ו"חלב הצער" קשים מדי לליבם הרך של חברי האקדמיה. כך שהזוכה, באלימינציה, הוא הסרט הכי סימפטי וחביב, זו השנה השלישית ברציפות.

גם הפעם ישראל תפסיד. "הסוד שבעיניים"

עריכה - “מטען הכאב”

לעיתים הפרס הזה מנבא את הזוכה בקטגוריה הראשית ולעיתים הוא מוענק לסרט "הכי ערוך", כלומר שהעריכה בו הכי בולטת. במקרה של "מטען הכאב", מדובר באפשרות השניה. למרות ש"מחוז 9” תזזיתי ממנו.

אנימציה - “למעלה"

יופי של תחרות הייתה השנה לפיקסאר, עם חמישה מועמדים בקטגוריה הזו במקום השלושה המסורתיים, מתוכם שני פיצ'רים באנימציית סטופ-מושן. אבל מה אפשר לעשות נגד עוד סרט מושלם מבית האולפנים הכי מצליחנים בהוליווד?

פשוט מושלם. "למעלה"

צילום - “סרט לבן”

מדובר אמנם בצילום שחור-לבן, שהאקדמיה מתעבת מזה כמה עשורים. אבל להתעלם מהאמנות של כריסטיאן ברגר בסרטו של מיכאל האנקה זה פשע שאין עליו מחילה. למרות שהקטגוריה הזו לא תמיד הולכת לצילום הכי מפואר של השנה (ראו מקרה “הילדים של מחר”), הפעם הצדק יינצח.

עיצוב אמנותי - “אווטאר”

כן, זו עבודת מחשב. וכן, באקדמיה לא מחבבים אנימציה במיוחד. אבל עם "אווטאר" לא יגרוף לפחות חלק מהפרסים הטכניים עליהם הוא מועמד, אין באמת הצדקה להשתתפותו בטקס ולזכייה שלו בפרס הגדול.

סרט תיעודי - “המפרץ”

הכי מדובר, הכי מוערך ושופע הפרסים מבין החמישה. מתכון לזכייה ודאית בקטוגריה די צפויה בדרך כלל.

סרט תיעודי קצר- “The Last Truck: Closing of a GM Plant”

סרט על סגירת מפעלי "ג'נרל מוטורס" והתמודדות העובדים המפוטרים עם המצב. נשמע מתאים לעיתות המשבר הכלכלי שארה"ב מתחילה לעסוק בתוצאותיו, בקולנוע.

סרט קצר - “Kavi”

הימור פרוע וחסר אחריות שאינו מבוסס, בקטוגריה קשה לניחוש עקב אלמוניותם של המתמודדים.

סרט אנימציה קצר - “A Matter of Loaf and Death”

גם זו אינה קטגוריה קלה לחיזוי עקב חוסר היכרות עם המועמדים. אך מתבקש להמר על עוד סרט נפלא מסדרת "וואלאס וגרומיט" מבית היוצר של ניק פארק הבריטי.

אפקטים - “אווטאר”

בכל זאת, פריצת הדרך של העשור בתחום. אם יש לסרט הזה משהו אמיתי להתגאות בו, הרי שזוהי עבודת המחשב הכמו-אלוהית. שום תחרות.

עיצוב תלבושות - “ויקטוריה הצעירה”

לעולם תהמר על סרט עם שמלות תקופתיות, הוא חוק בל יעבור. גם אם מישהו אחר יזכה על חשבונו.

איפור - “ויקטוריה הצעירה”

הולך הפעם יחד עם התלבושות, למרות האפים המודבקים של "סטארטרק".

מוזיקה - “למעלה”

תחושת בטן. הפסקול שמרגיש כאילו נובע היישר מהלב, להבדיל מארבעה מועמדים מהוקצעים יותר.

שיר - “The Weary Kind” מתוך “קרייזי הארט”

שתי המועמדויות של "הנסיכה והצפרדע" יבטלו זו את זו כדי לייצר זכיית חיזוק לפסלון שיינתן לברידג'ס, בשלב מוקדם יותר של הערב.

עריכת סאונד - “אווטאר”

פעם אחת ולתמיד – ההבדל בין שתי קטגוריות הסאונד (על רגל אחת) היא שהפרס על עריכה מוענק לסרט שיצר עולם סאונד לאחר סיום הצילומים, בעוד פרס המיקס הוא על הישגים בתחום הקלטות שטח. בבריאת עולם ומלואו מאפס, צוותו של ג'יימס קמרון לוקח.

מיקס סאונד - “מטען הכאב”

לעומת זאת, סרט שטח כמו זה של ביגאלו, שכמובן שגם הוא נערך במקצועיות, הסתמך הרבה יותר על אווירה אותנטית ומלחיצה. גם בין שתי הקטגוריות האלה, יתחלקו הפרסים בין שני המועמדים הבכירים וסוג העשייה הקולנועית שהם מייצגים.