צילום ותנועה, ציור ושיחה: תערוכות מומלצות לסוף השבוע

יום חמישי 11 באוקטובר 2012 10:57 מאת: נורית אסיאג, עכבר העיר

בגלריה מנשר הולכים בעקבות אופי, יופי וצילום, בביתן הלנה רובינשטיין חוקרים את הגבול בין סטילס לווידאו, ובגלריה יאיר מתבוננים בשיחה מצוירת בין שני אמנים


בין מציאות לאשליה. עבודה של דיוויד קלרבו

פרסומת

לגרד את השכבה החיצונית


התערוכה "טרנספורטרט" בגלריה מנשר מציגה מעבודותיהם של שלושה צלמים שהעיסוק בפורטרטורה הוא בלב עשייתם: אוסה ג'והנסון, פיליפ טולדנו ולאה גולדה הולטרמן. אוצר: שגיא רפאל.

התערוכה מעלה שאלות לגבי טיבו של הקשר בין המדיום הצילומי הישיר לבין אופיו הכמו תיעודי של הפורטרט. מה יכול הצופה ללמוד על אופיו של האדם שדיוקנו נשקף מבעד לתצלום? האם אישיותו אכן נלכדת דרך עדשת המצלמה, או שמא רק קליפתו החיצונית? האם הצילומים משמשים דף חלק שעליו משליכים הצופים את ראייתם הסטריאוטיפית ללא חתירה למהותם האמיתית של המצולמים? והאם ניתן בכלל לעמוד על איזה טיב פנימי יחידני דרך אקט אמנותי חיצוני? האם ניתן לגרד את השכבה החיצונית ולעמוד על ייחודו של אדם מבלי להכירו?

התהליכים הטרנספורמטיביים, שעליהם נרמז בשם התערוכה, מהותיים להבנת העבודות המוצגות בתערוכה. התערוכה מציגה שלושה תהליכים טרנספורמטיביים: התהליך שעברו האנשים המגולמים בתצלומים באופן מחושב ומפוכח בחייהם, התהליך הטרנספורמטיבי שהם עברו בעת שדיוקנם נלקח על ידי הצלמים, והתהליך הטרנספורמטיבי שמתקיים כאשר הדיוקנאות נחשפים בפני קהל הצופים.

אוסה ג'והנסון (נולדה בשבדיה, מתגוררת באנגליה) מציגה עבודות משתי סדרות שונות העוסקות בשאלות של ייצוג מגדרי, דרך התבוננות בדיוקנאותיהם של טרנסג'נדרים, מאשה לגבר, ושל נשים אשר אינן מצייתות בנראותן לחוקי המגדר.

פיליפ טולדנו (נולד ומתגורר בארצות הברית), מציג עבודות מהסדרה "סוג אחר של יופי", דיוקנאות של גברים ונשים אשר עברו טיפולים קוסמטיים וניתוחיים שונים, המעלים שאלות באשר לקשר בין נראות חיצונית והתמודדות רגשית.

לאה גולדה הולטרמן (נולדה ומתגוררת בישראל) מציגה פורטרטים של דמויות העוטות תלבושות הקשורות לעולם של משחקי תפקידים והיברידיות חייתית. האם "לבישת" פרסונה עשויה להעיד דבר מה על האדם הנשאב לתוכה לכמה שעות? 

טרנספורטרט. עד 1.11. מנשר, דוד חכמי 18. שעות פתיחה: א'-ה' 19:00-11:00. לכתבת דיוקן על התערוכה.


האם האישיות נלכדת דרך המצלמה או רק הקליפה? עבודה של לאה גולדה הולטרמן

לקרוא דימוי בתנועה


האמן הבלגי דיוויד קלרבו בתערוכתו "הזמן שנשאר" שבביתן הלנה רובינשטיין מרחיב את גבולות הצילום והווידאו ומטשטש את ההבחנה בין דימוי סטילס לדימוי בתנועה, תוך שימוש בטכניקות דיגיטליות וצילומיות. העיבודים המורכבים של הדימויים בתנועה מציעים אפשרויות קריאה מעניינות למושגים מציאות ואשליה, באמצעות תיאור של פעולות יומיומיות שגרתיות, שאינן אלא צופן חידתי להתפתחות עלילתית על ציר הזמן. בתערוכה מוצג מבחר מעבודות האמן מהשנים 2012-2000. אוצרת: נילי גורן.

דיוויד קלרבו - הזמן שנשאר. עד 31.12. ביתן הלנה רובינשטיין, שד' תרס"ט 6, תל אביב. שעות פתיחה: ב', ד', שבת 16:00-10:00; ג', ה' 22:00-10:00, ו' 10:00-14:00.


מטשטש את ההבחנה בין דימוי סטילס לדימוי בתנועה. עבודה של דיוויד קלרבו

לשוחח דרך מחברת מצוירת


ירמי עדני ודב אור-נר משוחחים ביניהם בתערוכה "שיחה" שבגלריה יאיר באמצעות מחברות. עדני התחיל ברישום בצד אחד של המחברת ואורנר המשיך בצדה השני, ולהפך. זו שיחה המתנהלת בין שני אמנים שהשוני ביניהם רב מהמשותף: שיחתם אינה מובנת מאליה, בלתי צפויה ולכן יוצרת עניין ודורשת מאמץ משני הצדדים.

אור-נר הוא אמן רב תחומי העוסק בווידיאו, מיצבים וציור. יצירתו של עדני נעה בין ציור, אובייקטים על גבול הפיסול וצילום. עיסוקו של אור-נר בציור הוא בבסיסו קונספטואלי, והציור משמש כלי להעברת רעיונות. הרישום מותיר לעתים רושם איורי, פלטת הצבעים יסודית, נקייה ומצומצמת. הטון השולט הוא שכלתני.
מצד שני, עדני הוא צייר בנשמתו, השפה הפלסטית נוכחת תמיד, אוטונומית ואינה מותנית בתכני הציור. הצבע חם, לא נקי, בוצי והקו אקספרסיבי.

התערוכה מעלה שאלות רבות, ובהן: האם אמנים באמת משוחחים ביניהם?, האם התכתבות פלסטית בין אמנים היא שיחה? וליתר דיוק, מתי הופכת התכתבות פלסטית לשיחה?

דב אור-נר וירמי עדני - שיחה. עד 9.11. יאיר גלריה לאמנות, אבן גבירול 6. שעות פתיחה: ב'-ה' 19:00-12:00, ו'-שבת 14:00-11:0.


נותנים דרור לדמיון. עבודה של דב אור-נר וירמי עדני


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(0 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5