מחתרת הגרפיטי של תל אביב: קטלוג אמנות רחוב בלי התחכמויות

יום רביעי 29 ביוני 2011 08:00 מאת: עדי הררי ועמית קלינג, עכבר העיר אונליין

כותרת בומבסטית כמו "מחתרת הגרפיטי של תל אביב" מבטיח אווירת גרילה לוחמנית. אבל הספר והתערוכה בשם הזה מסתפקים במתן מבט כולל על ציורי הקירות בעיר - מבלי אג'נדה ספציפית


פרסומת

מי שגר או לפחות מכיר היטב את תל אביב, סביר להניח שידפדף בספר החדש מחתרת הגרפיטי של תל אביב בחדוות זיהוי: "הציור הזה הוא מול הסופר שאני קונה בו! גרתי פעם ברחוב הזה!". הגרפיטי בכל מקום. אמנות חסרת שם או פנים, שוליימית, אנונימית, לא חוקית אך זו שבמקביל מהווה חלק בלתי נפרד מההווי העירוני. מציורים מרהיבים בצבעים בוהקים עד סיסמאות מחאה שחורות על מצב המדינה.

» מחתרת הגרפיטי של תל אביב - לכל הפרטים

"מחתרת הגרפיטי" מתעד שמונה שנים של יצירה על קירות העיר - פרויקט רחב היקף של חגי מרום, צלם ומעצב גרפי העובד בתל אביב. מדובר באסופה של 300 צילומים לא מתערבים, המוגשים למתבונן מזווית ישרה ואחידה, אשר נותנים טעימה מהסגנונות השונים של אמנות הרחוב התל אביבית. בנוסף, כמרסס גרפיטי בעברו, הצליח מרום לחדור אל הקליקה הסגורה של אמני המחתרת, ובכך להיות המתעד היחידי של דרכי הפעולה שלה. הוא אף שכנע שבעה מחבריה להתראיין לספר ולחשוף מעט מהחיים הכפולים שהם מנהלים. מרום נותן לקורא ללמוד מעט על סגנונם, מקורות ההשראה שלהם ועל יחסם למאבק המתמשך של העירייה נגדם. בעוד העבודות המוצגות ברחוב אנונימיות ונמחקות במהרה, זו הזדמנות בכל זאת לחדור את המעטה ולהבין מעט על אותם אמנים והאג'נדה שמאחוריהם.

מוכר לכם? צילומים מתוך הספר:

Klone, אחד האמנים הבולטים בתחום בתל אביב בשנים האחרונות, שצמח באמצע בעיקר בשנות האלפיים והפך מזוהה עם דמות צהובה שמנמנה וכן עם כמה דמויות של מפלצות, הוא בין המרואיינים לספר. "אני לא מגדיר את עצמי כאמן רחוב או צייר," הוא מספר, "אני עושה את מה שאני עושה ברגע נתון... חשוב לי להשאיר את החותם הזה על העיר אפילו אם העבודה תיעלם בין שכבות הצבע והקירות החדשים שייבנו. עצם הפעולה שנעשתה במקום נותנת לרגע המסוים הזה משמעות".

ההצצה בספר אמנות שכל היוצרים בו אנונימיים ואין דרך לאמוד את מספרם, היא קצת כמו שיחה בעיניים עצומות בחדר חשוך. אולי בגלל זה הספר קצת יורה לכל הכיוונים - יש בו ראיונות, יש בו שירים (ממוכרים וידועים כמו "הרחובות ממריאים לאט" של אבידן, עד שירים קצת פחות מוכרים - כמו למשל של המשורר אורי הולנדר).  גם חלק מהגרפיטי הם ציורים מורכבים יותר ופחות, רבים אף יותר הם סטנסילים. חלקם קצת אטומים - "אל תגעו לי בעמבה, קרנבל מחאה וסמבה" , חלקם נאיביים ("אם לא יצבעו לנו את הקירות איך נכניס קצת צבע לחיים?"). לקראת סוף הספר מופיע ציור של נחש הבוקע מתוך אסלה עם הכיתוב "אגדה אורבנית". בסופו של דבר זה מה שיש פה: מקבץ אגדות אורבניות, ברורות יותר ופחות.

עיריית תל אביב, שנאבקת במברשת וצבע כבר שנים באותה אמנות רחוב, החליטה לראשונה העניק במה לאמנים אלו לרגל השקת הספר (זאת לאחר שרק לפני כחודשיים העירייה ביטלה סיורי גרפיטי בדרום העיר). מה-26 ביוני עד ה-10 ביולי, בהפקת עיריית תל אביב תוצג תערוכה של מבחר מהיצירות המוצגות בספר על שדרות בן ציון במרכז העיר.

» מחתרת הגרפיטי של תל אביב - לכל הפרטים


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5