אמנות

עדכנו אותנו




ערוץ 2 חושף: בחורות עירומים זה חולירא

יום ראשון 13 בדצמבר 2009 11:15 מאת: רותם רוזנטל, עכבר העיר אונליין

בחדשות ערוץ 2 נבהלו מהמחשבה על ציירים תל אביביים שמציירים מודלים בעירום, והפיקו כתבה מגוחכת במיוחד



"ארוחה על הדשא" של מאנה. גוועלד

פרסומת

הלם: מנהג חדש נגלה בדרום בתל אביב. כן, בדיוק, אצל האלה שגם ככה נוגסים חינם באספרסו על חשבונכם. אצל האלה שלא למדו כלכלה ומנהל עסקים, מוקצים שכמותם. הם מתכנסים בחדר קטן, שולפים את כלי זינם ומחכים בציפייה מותחת עד שייכנסו לחדר נערות רכות בנפשן ואז –שומו שמיים – הן מתפשטות מולם. מתפשטות! מולם! והם מציירים אותן! עירומות! תמיד ידענו שבחללי הסטודיו של אמנים מתרחש ניצול המוני, אבל הנה, יש הוכחות. תעזבו אתכם מניצול עובדים זרים, הפשע ההומני בעזה או שחיתות שלטונית מסמאת עיניים. האמן יאן ראוכוורגר מעסיק אצלו בסטודיו מתפשטות! מולו! הוא בטח מקנח באספרסו, נוגש השפחות הזה.

רק בחדשות ערוץ 2 יכולים להנפיק אייטם כה משמים על מודליסטיות/ים לציורי עירום. מכון אבני, כהרגלו, ערך מרתון רישום עירום שפתוח לקהל הרחב. בבית הספר לאמנות, שממוקם על קו התפר בין יפו לתל אביב, עורכים כבר שנים רבות את האירועים האלה. מה שעשוי להיראות כדרך לא מזיקה לבילוי לילה אלטרנטיבי, הפך תחת ידיה האמונות של רותי שילוני (והעורכים שלה, כמובן) לכתבת תחקיר עומק שלא היתה מביישת את מיטב התחקירים של אמנון לוי. עירומות, אמנות, נשים צעירות שמתפרנסות מהורדת בגדים. יא ראבי.

בשום מקום בכתבה לא נאמר שהנשים הללו לא מועדות לחפצון מיני. בשום מקום לא צוין עד כמה ההתבוננות באנטומיית הגוף משכללת את מיומנות האמנים/אמניות. בשום מקום לא הודגש עד כמה חיונית עבודתם של המודליסטים למקצוע ועד כמה תפקידם הפך למכריע לאורך התפתחות תולדות האמנות. כן, רמזו על זה פה ושם, אבל מוקד העניין היה ונשאר העירום בפריים.

יש אחד, אולי שמעתם עליו. קוראים לו אדואר מאנה. אחת מהעבודות היותר ידועות שלו, "ארוחה על הדשא" (Le Dejeuner sur l’herbe’) הוצגה בכתבה כאחת מהיצירות האלה, עם המתפשטות. בעבודה זו נגלית לעין ויקטורין מורן, המודליסטית שהפכה לחלק בלתי נפרד מגוף היצירה שלו ומופיעה בציורים רבים שלו. בעבודה זו, מפגין מאנה מכלול מרתק של יכולותיו כאמן.

הוא מפגין שליטה בציטוטים מעבודות ידועות, בוחן את מגבלות הגוף האנושי ומשרטט קווים ראשונים למה שיכנו אחר כך חוקרי אמנות מובילים (וביניהם קרול ארמסטרונג) הבאת הסטודיו אל הבד. מורן הפכה במרוצת הזמן לאופן שבו מאנה מנכיח את עצמו כצייר ואת חיי הסטודיו שלו בתוך האמנות. היא פתחה פתח, בעצם הופעתה, לנעשה בתוך חלל העבודה של האמן. כך, מורן, למעשה, הגדירה מחדש את עבודתו בעוד שהוא הפך אותה לחלק בלתי נפרד מעשייתו.

אבל למה שתשמעו על זה? עדיף להריץ אינסרט של האמנית ליילה שוורץ, ששימשה ומשמשת גם כמודליסטית בעשורים האחרונים והופיעה גם בעבר כסרטים וכתבות על הנושא. גם לה ברור כל העניין: "כמו שבטח יראו בכתבה שלכם סטודנטיות צעירות שעובדות ומתפשטות, גם אני ככה התחלתי", היא אומרת למצלמה. לשוורץ זה ברור וגם לעורכי המהדורה זה ברור.

אתם תשמעו על העלאת הדימוי העצמי דרך הורדת הבגדים (גוועלד), על התפרנסות בעיתות דוחק דרך הורדת הבגדים (גוועלד אקסטרה) ותראו איך המודליסט מתרוצץ עירום בשמחה ובודק איך הוא נראה ברישומי הסטודנטים (גוועלד מכה שנית). חבל שלא תשמעו על הצד האחר של המקצוע הזה וחבל שאף אחד לא יגיד לכם שזו הדרך המשומשת ביותר לתקוף את הנושא. חבל גם שאף אחד לא יזכיר שמדובר באירוע חביב ולא מזיק, שמאפשר גם לחובבים להתנסות בערב שלם של רישום חופשי. ניחא, העיקר שלא זפזפתם.




(8 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 14/12/2009 12:34:17

  • יהודה איש קריות 14/12/2009 03:29:27

  • מעניין למה הם בחרו בה??????????? 13/12/2009 21:48:38

  • חגי אביאל 13/12/2009 21:14:46

  • שלום 13/12/2009 20:16:47

  • אישה עם גוף 13/12/2009 18:51:26

  • ראובן 13/12/2009 15:09:11

  • לילית 13/12/2009 15:06:27

  • שגב 13/12/2009 13:16:14

  • געוואלד!!! 13/12/2009 12:47:22