ילדים

עדכנו אותנו




ספרי ילדים: סופר נני כותבת לילדים

יום שני 24 בדצמבר 2012 00:07 מאת: שלי ניידיץ', עכבר העיר

מיכל דליות מעבירה את פילוסופיית הטיפול שלה לספרי ילדים. שלי ניידיץ' לא בטוחה שהילדים יוכלו להפנים את המסר ולהשתנות



ילדים! לא לריב

אבל הוא התחיל (כריכת הספר)

פרסומת

ריבים בין אחים הם תופעה שכיחה ויומיומית שקורית בכל בית. יותר מכך, אומרים שכשאחים אינם רבים כלל זוהי עדות למערכת יחסים מרוחקת או מאופקת. מי שבדרך כלל מוטרד מהריבים האלה הם ההורים, הרבה יותר מילדיהם, שעבורם זוהי התנהלות טבעית. כל הורה (נורמטיבי) רוצה להשכין שלום בין ילדיו ושכל הצדדים יהיו מרוצים, ולכן נוטה להתערב במחלוקות, לגעור, לפשר, לשכנע, לחפש את הצדק ולנסות לנהל משפט הוגן, שלא לדבר על סבים וסבתות, דודים ודודות או סתם אורחים לרגע שגם להם יש מה להגיד.

» ספרי ילדים - כל הטורים

ובכן, כולם מוזמנים לשיעור פרטי אצל סופר נני. לגרסתה של מיכל דליות רוב הריבים בין הילדים נועדו לאתגר את ההורים, והתגובה הנכונה במקרה הזה צריכה להיות אחת: התעלמות. כן, הצעד הכי קשה הוא הצעד הכי בריא, כי הוא מאפשר לילדים להתמודד עם הקושי, להתנסות בפתרון בעיות, לפתח מיומנויות בינאישיות ויכולות של משא ומתן. הרי לא כל החיים יהיה בסביבה מבוגר שיסדר להם את העניינים, נכון? היוצא מן הכלל צריך להיות, כמובן, במקרה אלימות, אז חובה להפריד בין האחים פיזית בכדי למנוע סכנה ובכדי להבהיר להם שכאן עובר הגבול.


עוברת לספרות ילדים. מיכל דליות (צילום: יניב גולן)

את כל התורה הזו מנסה דליות להעביר בספרה החדש "אבל הוא התחיל", הראשון בסדרת ספרי "מיכל דליות לילדים", כשקהל היעד הפעם הוא דווקא הילדים ולא ההורים. דליות חברה לעפרה שפר-ברוש, תסריטאית וכותבת, ויחד הן המחישו את הרעיון דרך סיפורם של שני אחים במשפחה סטנדרטית שמבלים כל אחר צהריים במריבות וההורים מנסים להשיב את הסדר על כנו ומסיימים את הקרב מותשים לא פחות מהקטנים וללא תוצאות. כשהם יושבים מיואשים על הספה הם שמים לב שיש שקט בבית ושהריבים פסקו. אז מגיעים הילדים ושואלים אם הכל בסדר ולמה ההורים כבר לא באים לחדר, אמירה שאמורה ללמד את ההורים שהריבים נועדו למשוך את תשומת לבם ויש בה גם בקשה עקיפה של הילדים שישחקו איתם.


לא מחפשים רק תשומת לב. אבל הוא התחיל (איור: רונה מור)

מניסיוני כאמא ובניגוד למתואר בספר, למריבות אין מוטיבציה אחת ולא תמיד היא נובעת מהרצון לאתגר את ההורים. ממש לא. הרבה מאוד פעמים אחים וילדים רבים פשוט כי הם לא מסכימים, כי הם מתחרים על משהו, כי יש להם רצונות מנוגדים או דעות שונות או סתם כי אין ביניהם כימיה, בדיוק כמו אצלנו, המבוגרים, ולא תמיד כדי למשוך תשומת לב או להציב תמרור כלשהו בפני הוריהם. מעבר לכך ולשפה הפשטנית במקצת המאפיינת את הספר, מדובר בנושא חשוב מאוד לדיון כיוון שמרבית ההורים אינם יודעים איך להתמודד איתו ותגובתם כמעט תמיד מחריפה את המריבות. בסוף הספר יש אחרית דבר להורים אבל הפעם הספר פונה בעיקר לילדים, ולא בטוח שהם עשויים ללמוד ממנו משהו. הספר מתאר מצב, מתאר את האסימון שנופל להורים בהקשר של הגורם למריבות, אולי מחדד לילדים את העובדה שלעיתים הם רבים בשביל תשומת לב, אבל מה הם יכולים לעשות נגד זה? הם עדיין ילדים והמודעות העצמית לבדה אינה מספיקה להם כדי לעשות שינוי. טוב יהיה אם בשאר הספרים בסדרה יינתנו לילדים כלים או פתרונות מעשיים להתמודד עם הקושי שלהם וכאן יהיה למעשה הערך המוסף, כי עצה של מיכל דליות שווה זהב וחבל לפספס אותה.

"אבל הוא התחיל" מאת מיכל דליות ועפרה שפר-ברוש. איורים: רונה מור. הוצאת כנרת, 69 שקלים





תגיות: מיכל דליות, ספרי ילדים, שלי ניידיץ

(9 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5