ילדים

עדכנו אותנו




חדש על המדף: יצירת אמנות נדירה שחובה לקרוא עם הילדים

יום רביעי 15 בדצמבר 2010 07:39 מאת: רונית רוקאס, עכבר העיר אונליין

הספר, "איך מציירים תמונה של ציפור?", מפגיש בין המשורר הצרפתי ז'ק פרוור לצייר מרדכי גרשטיין. רונית רוקאס ממליצה לכם על ספר ילדים יוצא דופן



ממש לא ספר הדרכה לציירים חובבים.

כריכת הספר: "איך מציירים תמונה של ציפור?"

פרסומת

שנת 2010 תיכף נגמרת, ואני תוהה אילו ספרים יישארו אתי מבין מאות ספרי הילדים והנוער שיצאו כאן השנה. לרגע חשבתי שיישארו רק מעט, אבל אז נברתי ברשימות ובספרים, והתגלה אוצר שלם. למרבה הצער, רובם ספרים מתורגמים, אבל פה ושם היו גם כמה ספרי מקור נהדרים. לא יצוינו כאן כל הספרים הטובים של השנה, רק אחדים, וביניהם: התרגומים החדשים ל"פו הדב" ו"משפחת המומינים"; סדרת השירים העברית לפעוטות, שהאחרון שבה הוא "דוד ירח בשמים" מאת אנדה עמיר; "התינוק הזה" מאת אמנדה בנג'מין, עם האיורים של דניאלה בייגל; "הכוח העליון של לאקי" מאת סוזן פטרון, שמיועד לגדולים יותר; וכמובן, הספר הנהדר "יומן אמיתי לגמרי של אינדיאני במשרה חלקית" מאת שרמן אלכסי.

ויש עוד כמה, למשל: "אבא שלי איש ציפור" של דייוויד אלמונד ו"הענקים והאישפיצים" מאת ג'וליה דונלדסון, שניהם מצוינים לראשית קריאה; "סיפורי משפחת גדליהו" של ג'יל מרפי, "מדלנקה" של פיטר סיס, ושלושה ספרי מקור לסיום: "העורב והלימון" של חיה שנהב, "לא תאמינו, אבל זה מה שקרה" מאת יוסי אבולעפיה ו"יונה חצי לבנה" מאת אילנה זיידמן.

הרשימה הזאת הוזכרה כאן בחטף גם בגלל סופה של השנה, אך גם משום שנוסף אליה בימים אלה ספר חדש, שהוא יצירת אמנות נדירה. הספר, "איך מציירים תמונה של ציפור?", הוא למעשה מפגש בין שני אמנים: המשורר הצרפתי ז'ק פרוור והצייר מרדכי גרשטיין. את גרשטיין לא הכרתי, והרגשתי נבוכה מול הכיתוב שעל גב העטיפה שמכתיר אותו כ"צייר הנודע".

החיפוש העלה כי גרשטיין, למרות שמו הישראלי, נולד ופועל בארצות הברית. הוא צייר, במאי ותסריטאי, שנודע בעיקר בזכות יצירתו בתחום ספרי הילדים. ב-2004 אף זכה במדליית קלדקוט היוקרתית על הספר, "The Man Who Walked Between the Towers", שכתב ואייר בתגובה לאסון התאומים. הספר הנוכחי, "איך מציירים תמונה של ציפור?", ראה אור בארצות הברית ב-2007, והוא איור של שיר אחד מאת פרוור (תירגמה מצרפתית: מיכל פז-קלפ). גרשטיין עצמו תירגם את השיר לאנגלית, ויצר ממנו יצירה אישית ורבת רבדים לילדים.

  מסוג ספרי הילדים הנדירים ששייכים גם למדף ספרי האמנות. איורים: מרדכי גרשטיין

תחילתו של הספר יוצאת דופן: עוד לפני עמוד הקרדיטים הפותח מופיעים בו ארבעה ציורים של גרשטיין, ללא טקסט כלל. בציור הראשון: לילה, ילד ישן במיטה, ומהחלון שלצדו מציץ חרמש של ירח. בתמונה הבאה השמש זורחת, הילד עדיין ישן, אבל מן החלון אפשר לראות ציפור שבאה במעופה. הציפור, כחולה עם בטן אדומה, מאירה את העולם של הילד, שעדיין לא התעורר. פניו בתמונה הבאה מדגימים היטב את הפליאה הגדולה שעשויה להיות לנפש רגישה אל מול יופיו של הטבע. ההשתוממות הזאת גורמת לילד בתמונה הרביעית והאחרונה, לפני שהסיפור מתחיל, למהר ולהביא את כן הציור שלו. יופיו של הטבע מעורר בו את הרצון ליצור, ופני הילד מבהירים היטב עד כמה הרצון הזה דחוף, עד כמה אי אפשר לכבוש אותו.

בתום ההקדמה הנפלאה הזאת, שבעצמה הצליחה לספר סיפור שלם, נפתח הסיפור עצמו, ובו פרוור כותב: "קודם מציירים כלוב/ עם דלת פתוחה/ אחר כך מציירים/ משהו חינני/ משהו פשוט/ משהו יפה/ משהו שימושי/ בשביל הציפור/ אחר כך מעמידים את התמונה מתחת לעץ/ בגן/ בחורשה/ או ביער/ מתחבאים מאחורי העץ/ בלי לומר אף מלה/ בלי לזוז". את השורות הקצרות, הקטועות, שמרכיבות משפט אחד שאין לו סוף, מלווה גרשטיין באיורים שבו נראה הילד מכין סוג של מלכודת לציפור. בתחילה מתעורר חשש, אך אז מתגלה כי השאיר לה דלת פתוחה, ואיפשר לה לצאת אל ענף העץ שצייר למענה, וגם אל החלון - האמיתי, המצויר, המושר - שממנו היא יכולה לחזור ולפרוח החוצה.

הילד מוכן להמתין לציפור ימים, אפילו שנים - ובציורים הוא נראה יושב שם, ליד העץ, בסתיו ובשלג, עד שנעשה לאיש זקן. כותבי בלוגים אמריקאים התעכבו על ההמתנה הארוכה, שהילד-האמן מוכן לה למען אמנותו, וקבעו כי שירו של פרוור מבקש לתאר בדרך לירית את ההמתנה והסבלנות שהאמנות נדרשת לה. אני מקווה שהם טועים, כי במקרה כזה נעשה השיר, והציורים שאתו, לנושאי מסר דידקטי, משמים, והרי הספר מסמן בכל הווייתו את מה שהפוך מכך. לכן אני מעדיפה לראות בו בעיקר את הערבוב חסר הגבולות, שנעשה לכל אורכו, בין המציאות לבין הדמיון ומעשה האמנות. הילד, בעקשנותו ובהתמדתו, מבקש לתת לטבע (ולחיים), להיכנס אל תוך הציור שלו, וגם לצאת ממנו, כרצונו, והמהילה של זה בזה מצליחה ליצור יופי חדש, וגם אושר גדול.

"איך מציירים תמונה של ציפור?", הנושא באופן אירוני כותרת של ספר הדרכה לציירים חובבים, הוא מסוג ספרי הילדים הנדירים ששייכים גם למדף ספרי האמנות. באורכו, ביופיו ובשכבות המשמעות הרבות שהוא מציע, הוא מתאים לגילים רבים - בני 4 ומעלה, אך גם למבוגרים ממש.

"איך מציירים תמונה של ציפור?" מאת ז'ק פרוור. איורים: מרדכי גרשטיין. מצרפתית: מיכל פז-קלפ. הוצאת כנרת

» ספרי ילדים - לספרים נוספים וביקורות
» הקלאסיקה שאתם חייבים לילדים שלכם
»
ספרי הילדים שיעשו לכם את החורף
» לכל הביקורות של רונית רוקאס
» מה הקשר בין חסמבה ללימור לבנת?

  איורים: מרדכי גרשטיין





תגיות: ספרי ילדים, ספרים לילדים, רונית רוקאס

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5