מוזיקה

עדכנו אותנו




מסע הקסם הסוריאליסטי: הפרק המוזר בקריירה של הביטלס

יום שבת 06 באוקטובר 2012 07:53 מאת: ג'ון האריס, עכבר העיר

ב-1967 סרטם של הביטלס Magical Mystery Tour עורר סערה. כעת הוא מושווה אל בוניואל ואל מונטי פייתון. לכבוד סרט תעודה חדש, שמע כתב הגרדיאן ג'ון האריס את הסיפור האמיתי של הצילומים מפי המעורבים



(צילום מתוך הסרט)

פרסומת

ביום שני ה-11 בספטמבר 1967, באיחור של שעתיים, עצר אוטובוס טיולים מול אלסוֹפ פלייס, ממש מאחורי תחנת הרכבת התחתית של רחוב בייקר. 40 מתוך 43 המושבים היו מלאים בשחקנים, טכנאים וצלמים, יחד עם פול מקרתני וקהל המורכב מחברים ועמיתים של הביטלס. את ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר אספו ליד ביתם בסארי, ומשם המשיך האוטובוס למסע הזוי לרוחב מערב אנגליה, כשהוא מסיים בסביבה הלא-כל-כך-זוהרת של ניוקוויי בקורנוול.

בערך שלושה חודשים אחר כך, לאחר צילומים נוספים בשדה התעופה קנט, שידר בי.בי.סי.1 את סרטם של הביטלס Magical Mystery Tour, שאורכו היה כשעה. הסרט אמנם שודר ביום שלאחר חג המולד בשעה 20:35, ונצפה על ידי 15 מיליון איש, אבל רוב הצופים לא היו מרוצים מן הסצנות נטולות ההקשר, שלעיתים קרובות צולמו במצלמה בלתי יציבה ונראו כאילו הודבקו יחדיו באופן אקראי. למעשה, ההיסטוריה מראה שאינדקס התגובות של הבי.בי.סי. – נתון שנוצר לאחר תשאול צופים על התכנית בה צפו – הגיע לנתון הכי נמוך שהציג אי פעם: 23 מתוך 100.

השתלשלות העניינים החריגה הזו, חודשים ספורים לאחר מותו של אמרגן הביטלס בריאן אפשטיין, נחשבה במשך תקופה ארוכה לאסון האמיתי היחיד של הביטלס. "ה-Mystery Tour של הביטלס מבלבל את הצופים", היתה הכותרת בעיתון ה"מירור", שטען כי "אלפי צופים הביעו את מחאתם בפני הבי.בי.סי.". "האקספרס" כינה אותו "שטות סרת טעם" ו"אשפה בוטה". בארצות הברית, ביטלה אן.בי.סי. חוזה להקרנת הסרט. לאחר מכן, לא שודר הסרט באנגליה במשך למעלה מעשור. רק הגרדיאן הציע מעט רווחה, כשהלל אותו כ"הישג מלא השראה באלתור... מעין משחק מוסריות פנטסטי על הגודל, החום והטיפשות של הקהל (של הביטלס)".

לפחות השירים היו טובים I am The Walrus:

אנתוני וול, המשמש מאז 1985 כעורך תכנית האמנות של הבי.בי.סי. "ארנה", היה אז בגיל ההתבגרות. הוא צפה ב-Magical Mystery Tour בביתו שבדרום לונדון יחד עם משפחתו ומספר שכנים, שהבלבול הכועס שלהם תאם את גל הביקורות שהתרסק למחרת. "הייתי בן 16 קלאסי שישב בסלון, עם אנטנה ביד אחת, וחשבתי שאני צופה במשהו מופלא לגמרי", הוא אומר. "אני זוכר שהסתובבתי להביט באמי ובשכנים, שאמרו 'פשוט מזעזע – שערורייתי'".

"במשך שנים היה צורך לחשוש מעט מלהודות שאהבת את Magical Mystery Tour", מוסיף וול. "זה היה כמו הזלזול המוחלט שהופגן כלפי קומדיות בריטיות דלות תקציב או מערבוני ספגטי – כאלו שעכשיו נחשבים ליצירות מופת. להגיד שאהבת את Magical Mystery Tour היה כמעט סממן לכך שמשהו לא בסדר איתך. היה צריך שיעבור זמן כה רב כדי שהוא יעבור הערכה מחדש". אמנם הסרט עדיין נחשב בעיני רבים לתערובת אקראית מעוררת פיהוק, אבל הרפרנס של וול הוא די גבוה. "צפיתי ב'כלב האנדלוסי', סרטם של בוניואל ודאלי, בערך באותו הזמן. Magical Mystery Tour הוא מעין גרסת אסיד-רוק של זה, גרסת 1967".

"היה קל מאוד לפטור את Magical Mystery Tour באותה התקופה", אומר פרנסיס הנלי שביים את סרט התעודה החדש Magical Mystery Tour Revisited שישודר השבוע בבי.בי.סי. ולאחר מכן יצא כ-DVD. "כתוצאה מכך הוא זכה לסיקור רע. אני חושב שאולי זה קרה משום שאנשים לא ראו אותו. בסרטים האחרים, 'הצילו!' ו'לילה של יום מפרך' הייתה דרגה של מקצוענות – אך לדעתי, זה הרבה יותר מעניין כמסמך של הלהקה. יש בו יותר אדג'".

בארצות הברית ויתרו על השידור. The Fool On The Hill:



הסרט נותר חוויית צפייה מאתגרת. בהתחלה הוא מראה סימנים של קומדיה קונבנציונלית, אם כי חובבנית: רינגו סטאר עולה לאוטובוס עם דודתו הרגזנית ג'סי; ופתיחה קאמפית מפי מדריך תיירים בשם ג'ימי ג'ונסון העליז, בגילומו של המשורר והקומיקאי הסקוטי קודר-ההבעה איבור קאטלר. אבל בתוך כחמש דקות, מתחיל הסרט לקפץ ללא כל יחס כלפי הגיון עלילתי.

העריכה לעתים קרובות איומה. אף אחד מן הקווים הקומיים המוקדמים אינו מתפתח. חלק מן הסצנות אינן רק בלתי ניתנות להסבר, אלא גם משמימות עד לקניבליזם עצמי. בסופו של דבר, הכפרה היחידה הם קטעים מוזיקליים כגון I Am the Walrus של לנון או The Fool on the Hill של מקרתני, אבל אפילו הם אינם ברמה ראויה. Blue Jay Way של האריסון, המעלה בהיסח הדעת זיכרונות מלילה ארוך בלוס אנג'לס, ראוי לציון רק בשל העובדה שהוא חוזר על השורה "Don't be long" לא פחות מ-29 פעמים.

ובכל זאת עבור מעריציו, Magical Mystery Tour הוא אולי פגום, אבל מלא ערך: אם הוא דוחה בבוז את צווי העלילה והקוהרנטיות הפשוטה, הרי שזו הוכחה לאומץ היצירתי של הביטלס ולהבנתם את הקולנוע של תרבות הנגד. "עבורי", אומר סקורסזה בסרט התעודי, "החופש של הסרט היה מאוד חשוב".
יתרה מכך, אלמנט המפתח הוא החתירה שלהם נגד אנגליה והצגתה כסמכות נרקבת, ואוכל ובידור רע: המדינה שבה גדלו הביטלס, מגולמת על ידי סַמל צרחן אותו משחק חברם ויקטור ספינטי; סצינת החלום שבה לנון מגיש דליים של ספגטי דמוי-קיא; ועצם הרעיון של סיבוב מסתורי באוטובוס. לא לחינם טען האריסון כי הלהקה היחיד שפיתחה לאחר מכן את הרגישות של הביטלס הייתה מונטי פייתון.

חזו את טקס הפתיחה האולימפי? Your Mother Should Know:



גאווריק לוֹסי, עתה בן 74, היה עוזר המפיק ב- Magical Mystery Tour. בנו של יוצר הסרטים ההוליוודי ג'וזף לוסי, שגורש מארצות הברית בתקופת מק'ארתי, הוא הגיע להפקה לאחר שהסיבוב במערב אנגליה כבר הסתיים. "לא היה שם אף אחד ששרק במשרוקית ורקע ברגליו ואמר 'תעשו את זה ואת זה'", אומר לוסי, אשר, למרות העובדה ששבחיו אמנם אינם כה מקיפים כמו של אחרים, תומך ברעיון כי הסרט הוא ביקורת תרבותית פייתונית. "הוא נותר בחינה מאוד מעניינת של החברה האנגלית מנקודת מבטם של ארבעה בחורים מאוד חכמים שהיה ברשותם הכסף לשלם על כך". ברגע שהחל בעבודה, הוא אומר, הביטלס "כל הזמן דיברו איתי על חוויות העבר שלהם, וסיפרו איך זה היה כשהם היו קטנים".

ללוסי זיכרונות חיים מן האלתורים הקבועים. "ג'ון החליט שבשביל סצנת המרוץ הוא רוצה שישה מתאבקים גמדים", הוא אומר. "הוצאתי את אחת הבחורות שעבדו עבור NEMS  (חברת ההפקה של הביטלס) מן המיטה ואמרתי 'אני לא יודע איך עושים את זה, אבל יש לך דרך כלשהי להשיג שישה מתאבקים גמדים עד מחר בצהריים?'. והגיעה מכונית עם שישה מתאבקים גמדים בתוכה. היו להם אנשי קשר שהיו יכולים לעשות דברים כאלה".

היו גם האסונות הרגילים של עשיית סרטים: "הגנרטורים קרסו כשהרקדנים היו צריכים ללכת הביתה", הוא מוסיף. "היה צורך להנפיק שוחד ותמונות חתומות. אלה היו רקדנים סלוניים מקצועיים, הדבר האמיתי, שהובאו מניוקאסל, מקארדיף ומבירמינגהם. היו לנו בערך 20 אוטובוסים מלאים. הביטלס היו כרטיס ביקור מצוין." הזוגות המסתחררים הופיעו בסיום, לצלילי Your Mother Should Know של מקרתני, יחד עם קבוצת צוערות של חיל האוויר המלכותי. הקטע הזה, אומר וול, מזכיר מופע ראווה מזמר ומרקד נוכחי. "מה שהביטלס גדלו איתו זו בריטניה שנעלמה ברובה", הוא אומר. "אבל אני חושב שראינו תחייה שלה בפתיחה של המשחקים האולימפיים, שלדעתי היו סוג של גרסה בימתית גרנדיוזית של Magical Mystery Tour. היא הייתה מלאה בדברים אנגליים: אחיות, שוטרים, תחנות רוח, מה שזה לא יהיה".

#alt
אוטובוס הקסמים. מג'יקל מיסטרי טור (צילום מתוך הסרט)
 

הוא מסכם את הסרט כ"הצגה סאטירית-קלות של התרבות בה הם גדלו. הם חוגגים אותה אבל יורדים עליה. כל העניין הזה של ריקודים סלוניים, הבחורות במדים, והירידה במדרגות בחליפות לבנות הוא מגוחך למדי, אבל הם גם מתמוגגים מן המוזרות של זה". וזה, הוא מניח, הוא החוט המחבר את הביטלס, את בוניואל ואת דאלי, ואת קצה המזח. "כל הבידור הקל", הוא אומר, "נמצא כפסע מן הסוריאליזם". 





תגיות: הביטלס

(8 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5