מונטי פיורי, אלקטרה ועדי אולמנסקי: פלייליסט האינדי המקומי של קיץ 2012

יום שישי 06 ביולי 2012 07:30 מאת: סער גמזו, עכבר העיר

אלו שירים יעשו לנו את הקיץ? סער גמזו בוחר תשעה שירי אינדי מקומייים ועוד קלאסיקה בלתי נשכחת. כנסו לפייסבוק ובחרו את השיר שלכם


קרירות בריטית. עדי אולמנסקי וניצן חורש

(תמונות: שי יקינטון אריאלי/ יניב ישראל אלון)

פרסומת

"שירי קיץ" זה מושג מתעתע. מיטב הלהקות, הזמרים והמפיקים עובדים כדי לייצר את להיט המסיבות הבא, המנון הפסטיבלים שיזכר והקרוס אובר שיטשטש גבולות מוזיקליים. מה שקורה בפועל זה שבסוף מגיע להיט טראש מרומניה (מתורגם או לא), כובש את תחנות הרדיו, נדבק לראש ומוציא שם רע למוזיקה. מבקרי המוזיקה של עכבר העיר התאגדו כדי להכין תרופה למכה עם פלייליסטים מומלצים להעביר איתם את הקיץ. את  תשעת שירים האינדי המקומי בחר סער גמזו יחד עם עוד קלאסיקה בלתי נשכחת.

הצביעו לשיר שלכם באפליקציית הפייסבוק

לכל הפלייליסטים של הקיץ:
פופ - יפתח אילון
רוק/פופ ישראלי - טל הנדלס
היפ הופ - סגול 59
ים תיכוני – אופיר טובול
אינדי עולמי – עדי הררי
רוק בינלאומי – עדית אזולאי

מונטי פיורי - La Musica



דמיינו את עצמכם בסן רמו. נשים בשמלות קיץ פרחוניות ושפתון אדום מפלרטטות עם גברברים בחליפות בהירות וברילנטין בשיער. שיא הסטייל ושיא הטראש נפגשים ומתחבקים. עכשיו קפצו לטברנה באחד מאיי יוון. בקבוקי אוזו מתרוקנים על השולחנות, הגברים רוקדים סירטאקי והנשים מלוות את הזמר בשירה. מספיק לדמיין, פתחו את העיניים. השילוב הים תיכוני הכיפי הזה קורה ממש כאן בישראל, וקוראים לו מונטי פיורי. חמישיית מוזיקאים ששחררה לאחרונה את Allegro, אלבום הבכורה שלהם, שכולו מחווה לקלאסיקה המודרנית הזו שנולדה בארץ המגף. את השיר הזה הם מתבלים עם ניחוח יווני (שאר האלבום איטלקי הרבה יותר), ועם ריף כהן, שבעצמה מאיימת להפוך לשלאגר של הקיץ.



התפוחים - Thang

יש משהו בקיץ שמוציא את הפאנק החוצה. החום והלחות עובדים טוב עם גרובים שמנמנים, והמוזיקה של התפוחים נשמעת כמו המסיבה הכי טובה שתהיו בה בעונה הקרובה. הקטע המעולה הזה לקוח מתוך האלבום החמישי של הלהקה ששוחרר לאחרונה ונושא את השם Fly On It. תשיעיית הפאנק/ג'אז/סקראצ' הזו עושה חיל מעבר לים, מפוצצת פסטיבלים, לא מפסיקה להשתכלל ולהתקדם, ומחזיקה בקרדיט מכובד מאד על תחייתה של סצנת הגרוב בישראל. הדבר המופלא ביותר בהרכב הוא היכולת שלהם לקחת כמעט כל מקצב, כל סגנון, ולתת לו את החותמת הגרובית שלהם. מי שזוכר את הפרשנות שלהם ל-Killing in the name of", יודע בדיוק למה הכוונה. אם קיץ בשבילכם זה דרינק צבעוני במרפסת עם נוף לים, זה השיר שצריך להתנגן ברקע.



שלום גד והיהלומים – נאום הילד

"סבא שלי היה אומר: 'לפעמים כדי להיות בכיוון הנכון / צריך לשבור הגה'/ ואני, אני לא חכם גדול/ אבל גם לא טיפש/ כך שאני נופל בין הכיסאות/ ובדיוק בגלל זה/ בדיוק בגלל זה חבריי הנכבדים/ אני צריך מנהיג/ אני צריך מנהיג שיודע לקרוא/ אני צריך מנהיג שיודע לרקוד/ אני צריך מנהיג שיודע לאהוב/ אני צריך מנהיג/ עכשיו" במילים האלה מסתיים הנאום חוצב הלהבות שנושא גבריאל בלחסן. הוא מתארח באלבום הזה לשני שירים ומביא איתו את סממני נבואת הזעם שמאפיינת אותו בצורה כל כך מובחנת. עם הרקע המוזיקלי האפוקליפטי והזועם ששלום גד ויהלומים תופרים סביב המילים, השיר הזה צריך ללוות את אירועי המחאה של הקיץ הקרוב. המפגש בין גד לבלחסן מייצר מין זיקוק מושלם של הרוח שנשבה במאהל רוטשילד בקיץ שעבר, ומתעוררת עכשיו מחדש. זה לא קל, זה לא מקפיץ, זה לא גרובי. זה חד, זה כואב, וזו האמת המטרידה של כולנו.



עדי אולמנסקי -  One Octave Up (רמיקס של רותם אור)

קטע שמשלב שניים מהשמות הלוהטים ביותר של החודשים האחרונים בסצנת האינדי. הקטע המקורי שייך לעדי אולמנסקי, הקול שמאחורי ההרכב לורנה בי, והרמיקס שייך לרותם אור, מוזיקאית-יוצרת ששחררה לפני כמה שבועות את אלבום הסולו הראשון שלה, Hard Magic. הרמיקס הזה מציג את נקודת המפגש האופטימלית ביניהן – כמה אלמנטים של פוסט דאבסטפ שהביאה אולמנסקי ואווירה מרוככת וחולמנית שיצרה אור. התוצאה היא קטע מתקתק ואוורירי שעושה חשק לחורף, ומה מסמל את הקיץ הישראלי טוב יותר מכמיהה עזה לעונה הקרה?



קותימאן - Dover D

זו כבר מזמן לא חוכמה להתעלף מכל מה שקותי עושה. לא, אני לא מתכוון לאושיית הטלוויזיה מבית שמש, אלא על אופיר קותיאל. בכל פעם מחדש הוא מצליח להמציא מדיום מחדש וגורם לזה להיראות כל כך פשוט, עד שבלתי נמנע לשאול "איך לא חשבו על זה קודם?". בקטע הזה מלווה קותי את Dover D, אמן גרפיטי, שמצייר על המדרגות הנעות בבניין העירייה בתל אביב. טוב, אולי "מצייר" היא לא ממש המילה כדי לתאר את זה. הוא הופך את המדרגות לקנבס עליו מופיעה אנימציה דינמית וצבעונית. את כל התהליך, החל משלב המודל ועד סיום העבודה, מלווה קותי בווידאו שצילם וערך. השיר שכתב ללוות את הוידאו, והשירה של אלרן דקל בו, עושים עבודה נפלאה כפסקול. כשקותי מחבר בין אמנות רחוב, וידאו ומוזיקה, זה נראה כמו הדבר הכי נכון בעולם ונשמע כמו הדבר הכי נכון לקיץ.



אלקטרה - !Charge

הסינגל הזה, סנונית ראשונה מתוך האלבום השני של הטריו הזה, הושק בשבוע שעבר. צולם לו גם קליפ שביים רועי פרייליך (נערות ריינס), שמסביר מצוין למה השיר הזה בדרך להיות אחד מהמנוני הקיץ הקרוב. אלקטרה ממשיכים ללכת בנתיב שלהם, ומייצרים רוקנרול פופי אבל לא רדוד, מתוק אבל לא סכריני, מהודק אבל לא לוחץ. Charge הוא בדיוק השיר שתרצו לשמוע באוטו, שתיהנו לרוץ איתו באוזניות, ותנענעו את הראש לפי הקצב שלו בבר.  מקורות יודעי דבר מספרים שבאלבום הקרוב, שישוחרר באוקטובר, אפשר יהיה למצוא עוד לא מעט להיטים. מוקדם מדי ללחשש על תחייתו (אפילו בזעיר אנפין) של הרוק הישראלי?



איזבו - Jonny

אז הם לא הביאו את האירוויזיון לישראל, אז מה? כשתשמעו את הקטע הזה תסלחו להם מהר מאד. האלבום השלישי של איזבו לא מציג קו חדש ומהפכני, אלא רק סדרת עדכוני תוכנה שנדרשו כדי לעמוד בשינויי הזמן. הסאונד המובחן של רן שם טוב עדיין כאן, ולא היה קל לבחור רק שיר אחד מתוך האלבום. Jonny נבחר לבסוף בגלל המקצב ההודי המעולה, בגלל הסאונד הפסיכדלי של הגיטרה והקלידים, והגרוב הסוחף שלו. הקלילות והאווריריות של המילים והמנגינה פועלות כבר מההאזנה הראשונה, ומעלות מין חיוך מבסוט לשפתיים. עוד קטעים מהאלבום ששווה לשים עליהם אוזן: Life is on my side, On my way (יש לו גם קליפ מעולה) ו-Fashion free.



LFNT - Something In The Water

אחרי שנה בה פעלו בנפרד הכריזו אסף אבידן והמוג'וז על סופה הסופי בהחלט של הלהקה, וסגרו את עמודי הפייסבוק שלהם. זה קרה בזמן שאבידן עצמו מופיע באירופה, ושאר חברי הלהקה המשיכו בדרכים עצמאיות. אחד הגילויים הנעימים ביותר מהמפץ של המוג'וז, הוא רן ניר. הבסיסט, שמנגן גם בהרכב The wrong demons  והפיק את אלבום הבכורה של אומללה, תופס עכשיו את העמדה הקדמית ומשחרר אלבום סולו ראשון שכדאי ואפילו חשוב לשמוע. השיר הזה, ששוחרר כסינגל ראשון מהאלבום, מרגיש כמו ליל קיץ חם. יש בו משב רוח עדין, מזכיר מאד את הרגע ביום שבו החום נשבר, ואפשר להתחיל לנשום.



בותימזוג – איפה תלך?

פעם קראו להם "הפיקלס" והם עשו את זה חשמלי לגמרי. זה לא ממש עבד. ואז הם קיבלו הזמנה להשתתף בעונה הראשונה של "אינדי סיטי" בערוץ 8. הפיקלס כבר היו היסטוריה והם גייסו את כל מי שהיה לו כלי נגינה אקוסטי להרכב חדש שיקליט ויצלם קליפ. השיר שנבחר היה "איפה תלך". ההצלחה של הגרסה האקוסטית לשיר והדינאמיקה שנולדה עם ההרכב החדש, שכנעו אותם להמשיך לעבוד יחד. ככה נולד הרכב הישראליאנה הראשון אי פעם – תערובת של שירי מדורה עם רוח שטות וגישה חצי פנקיסטית. כפיר רימוך, ממקימי הלהקה והאחראי על חלק גדול מהחומרים, מתאר את ההרכב כ"ספינת פיראטים". לפי איך שזה נשמע, רטייה ורגל מעץ הולכים להיות האקססוריז הלהוטים של קיץ 2012.



הקלאסיקה: Foreign Affair – Nashkini

אפשר היה לבחור בכמעט של קטע של פורטיסחרוף, ביחד או בנפרד. אבל הקיץ הישראלי מזמין משהו פחות משויף מ"על המשמרת". ב-Foreign Affair, הפרויקט המשותף שלהם בימים שאחרי מינמל קומפקט, חבויים כמה מהרגעים הקסומים ביותר שלהם יחד. לצד Sandanya, Jounieh ו-ghosts can't run away, נמצא קטע מעולה במיוחד, שלצערי לא מבוצע בהופעות. Nashkini הוא סאגת רוק ים תיכונית מעורפלת, שמגיעה לשיאה בנאום מופרך ותלוש של פורטיס. הם לועגים כאן לפוליטיקאים, קורצים לפנקיסטים ומניחים את היסודות למה שיהפוך בעתיד לרוק הישראלי. במציאות הישראלית, זה כל מה שצריך כדי להעניק לשיר הזה חיי נצח.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 11/07/2012 22:22:15

  • 06/07/2012 16:47:31