אליס בארץ הפלאות: מוזיקת פופ וסמים קשים

יום חמישי 11 במרץ 2010 12:43 מאת: דנה קסלר, העיר תל אביב

ממרילין מנסון היא עשתה קניבל, ג'פרסון איירפליין חמקו מהצנזורה בזכותה, לטום פטי ולדייב סטיוארט היא סידרה להיט ואבריל לאבין נראית מעולה בבגדים ויקטוריאניים. אליס נפלה לארץ הפלאות של הפופ הרבה לפני טים ברטון

"במסיבת התה של עליזה/ היו המון אנשים/ ישבתי על כיסא גבוה/ סביבי מוזמנים בבגדים משונים". כך מתחיל השיר "מסיבת התה של עליזה" של איפה הילד, שאת מילותיו כתבה איריס רצאבי. השיר הצטרף בזמנו למסורת ארוכה של שירים על עליזה בארץ הפלאות. תקראו לה עליזה, אליסה או אליס, הילדה שנפלה לתוך מחילת הארנב וראתה דברים שרובנו לא זוכים לראות היא לא פחות מכוכבת פופ.

» אליס בארץ הפלאות - מועדי הקרנה וכרטיסים

"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", הספר המקורי של לואיס קרול - שם העט של מרצה בריטי למתמטיקה בשם צ'רלס לוטווידג' דודג'סון - יצא לראשונה
ב־1865. גם מי שלא קרא אותו או את ספר ההמשך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", מכיר, ולו באופן רופף, את הסיפור ויודע לזהות את הכובען המטורף, הארנב הממהר, חתול הצ'שייר, הזחל המעשן נרגילה, מלכת הלבבות, טווידלדי וטווידלדם ואחרים.

אם עד שנות ה־50 היתה "אליס" יצירה ספרותית לילדים, שקרוב לוודאי היתה מוכרת יותר באירופה ובמיוחד באנגליה, ב־1951 יצא סרט האנימציה של דיסני, שהפך את אליס לתופעה בינלאומית שאמנים הרבו לשאוב ממנה השראה. בכל ז'אנר, בכל מקום ובכל תקופה – כמעט מראשית ימי הרוקנרול ועד היום – אמנים מאזכרים את אליס, קורצים לה, עושים  מחוות ופרודיות, או שוכרים בלונדינית שתגלם את דמותה בזמן שהסולן שם צילינדר של הכובען המטורף.

גוון סטפאני, אירייז'ר, פיט דוהרטי, צ'יק קוריאה, פאניק אט דה דיסקו, Jewel, ניל סדקה, דונובן, אדם למברט, תאומי תומפסון וסנופ דוג - כולם איזכרו בצורה זו או אחרת את אליס. לא תאמינו כמה אמנים חשבו שזה יהיה נורא מקורי לקרוא לאלבום "Malice In Wonderland" - "זדוניות בארץ הפלאות".

אוכלים פטריות

גם הסרט של טים ברטון (שיעלה בארץ ב־18 במרץ) מלווה בהרבה מוזיקה. נוסף על הפסקול הרשמי, שאותו כתב דני אלפמן, הוא מלווה בדיסק אוסף בשם “Almost Alice” (בהפצת הליקון), שמאגד שירים בהשראת הסרט. הסינגל הראשי מתוכו, שיושמע בזמן כתוביות הסיום של הסרט, הוא "אליס" של אבריל לאבין. לצד לאבין מופיעים באוסף פרנץ פרדיננד, רוברט סמית (איש הקיור), טוקיו הוטל, Plain White T's ואמנים פחות מוכרים. טים ברטון מן הסתם יעלה מחדש את העניין באליס, אבל גם לפניו, עולם הפופ מעולם לא הזניח אותה.

אבריל לאבין מבצעת את שיר הנושא מתוך הסרט של ברטון:

קודם כל, סיפורה הפנטסטי משמש מטאפורה מושלמת לחוויה הפסיכדלית, כשארץ הפלאות היא הטריפ עצמו. אחד ההמנונים הגדולים ביותר של הרוק הפסיכדלי, אם לא הגדול שבהם, “White Rabbit” של ג'פרסון איירפליין, מושפע ישירות מסיפוריו של לואיס קרול. את הלהיט הפסיכדלי, שיצא בקיץ 67', כתבה הסולנית גרייס סליק ובו השוותה את החוויה של נטילת סמים הלוצינוגנים לדימויים ב"אליס". כמו אליס, גם סליק ידעה שכשאוכלים פטריות דברים משנים את גודלם, ובשיר היא מספרת על מפגשים עם מלכת הלבבות, העכבר, הזחל שמעשן נרגילה ודמויות נוספות מספריו של קרול. היום כל אזכור של "אליס" ישר מעלה אסוציאציה של סמים, אבל בזמנו זו היתה הסוואה. הטקסט הכביכול תמים על ספר הילדים הפופולרי הוא זה שאיפשר לשיר על סמים פסיכדליים לחמוק מפני הצנזורים ולהיכנס לרדיו.

White Rabbit של ג'פרסון איירפליין:

המעניין הוא שפחות מחודש לפני "White Rabbit" הוציאו הביטלס את אלבומם הפסיכדלי "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", כשאחת הדמויות במונטאז' שעל העטיפה היא לא אחרת מאשר לואיס קרול. בכלל, לא מעט שירים של הביטלס מהתקופה שבין 67' ל־69' הכילו דימויים מעולם הדמיון של קרול. גם סיד בארט - הגאון המתבודד של פינק פלויד שאיבד את שפיותו בטריפ אחד יותר מדי - ציין שהוא מושפע מספריו של קרול, ואחת מסנסציות הרשת לחובבי רוק מתקדם היא הסינכרוניזציה בין הגרסה המצוירת של דיסני ל"אליס" ובין “The Wall”.

בתקופת הרוק הפסיכדלי של המחצית השנייה של שנות ה־60 התבססה ההקבלה הפופולרית בין "אליס בארץ הפלאות" ובין חוויות של סמים, שממשיכה להזין כותבים ובמאי קליפים עד היום. לא ברור אם היא נכונה או לא, אבל אחת האינטרפרטציות לשמה של להקת הגראנג' Alice in Chains היא שמדובר בהתייחסות להתמכרות לסמים של סולנם המנוח, ליין סטיילי. אם סמים משולים לארץ הפלאות, התמכרות משולה לשלשלאות.

מתבקש לחשוב שגם אירוסמית בחרו להשתמש ב"אליס בארץ הפלאות" כדימוי לסמים פסיכדליים בשירם “Sunshine” – אחרי הכל, Sunshine הוא כינוי סלנג ל־LSD. מצד שני, מהטקסט המטופש - "מכרתי את נשמתי בשביל סטוץ של לילה/ הלכתי בעקבות אליס לארץ הפלאות/ אכלתי פטרייה ורקדתי עם המלכה/ אנחנו רוקדים בין השורות" - עולה שסטיבן טיילר לא המשיל את הנפילה למחילת הארנב לחוויה פסיכדלית, אלא דווקא להרפתקה מינית. ואולי הוא התכוון גם וגם.

Sunshine של אירוסמית:

הקליפ המפורסם ביותר בסגנון הוא ללא ספק הקליפ ל"Don't Come Around Here No More" של טום פטי - להיטו מ־85', שאותו כתב עם דייב סטיוארט מיוריתמיקס. השיר מדבר על מפגש רומנטי קצרצר של סטיוארט עם סטיבי ניקס מפליטווד מק. כעבור שנים סיפר סטיוארט בתוכנית הרדיו של הווארד שטרן את הסיפור: יום אחרי שהיא נפרדה מדון הנלי מה־ Eagles (בגרסה אחרת סופר דווקא על חבר אחר בנשרים, ג'ו וולש), הזמינה ניקס את סטיוארט למסיבה אצלה בבית. הוא לא ידע מיהי בזמנו, אבל הלך בכל זאת. כשכל באי המסיבה הלכו להסניף קוקאין בשירותים, סטיוארט עלה לאחד החדרים בקומה השנייה והלך לישון. הוא התעורר בחמש בבוקר ומצא את ניקס בחדרו מודדת בגדים ויקטוריאניים – חוויה הזויה שמיד הזכירה לו את "אליס בארץ הפלאות". באותו יום הודיעה ניקס לאקס שלה: "Don't Come Around Here No More". החוויה של סטיוארט הולידה את הקליפ המפורסם, שבו מגלם פטי את הכובען המטורף – כיום ניתן לראות את הכובע מהקליפ מוצג לראווה בהיכל התהילה של הרוק בקליבלנד, אוהיו - וסטיוארט, בתפקיד הזחל, יושב על פטריית ענק, מעשן נרגילה ומנגן על סיטאר. ארבע שנים מאוחר יותר הוציאה ניקס את אלבומה "The Other Side of the Mirror" – אלבום קונספט המתייחס לסיפוריו של קרול.

Don't Come Around Here No More של טום פטי:

אוכלים ילדות

אבל אליס היא לא רק דימוי פופי יפה שמקשט קליפים - הצדדים האפלים שלה החדירו אותה לז'אנרים מוזיקליים רחוקים מאוד מהאמריקנה של טום פטי וסטיבי ניקס. בעולם המטאל, כצפוי, מתים על אליס, ולא מעט להקות כמו Cradle of Filth, Annihilator, Aftershock, להקת המטאל הגרמנית Blind Guardian ולהקת המטאל הסימפונית Symphony X , איזכרו אותה בשיריהם. ולפני שהיא חדרה לעולם המטאל הקיצוני כדימוי מעט פרוורטי, כיכבה אליס בסצנה הגותית בלונדון של שנות ה־80.

סוזי אנד דה באנשיז קראו ללייבל שלהם "וונדרלנד" והוציאו אלבום בשם "מבעד למראה" על שם ספר ההמשך ל"אליס". ואם סיפורה של אליס לא היה מספיק מפחיד במקור, הפכה אותו להקת סיסטרס אוף מרסי לעלילת אימה מסויטת בלהיטה מ־82', "אליס".

את הטריגר להתאהבות של אמני רוק גותי באליס ניתן למצוא במועדון הגוסיפס בסוהו, שהסצנה הגותית נולדה בין כתליו בליין המסיבות המיתולוגי The Batcave. המועדון הריץ בד בבד ליין מסיבות בשם אליס בארץ הפלאות, מה שתרם לערבוב של דימויי דרקולה עם דימויי ארץ הפלאות כסממנים ויזואליים של הסצנה הגותית. בליין תיקלט הדוקטור מלהקת Doctor and the Medics. כפי שמוכיח הקליפ ללהיט הכי גדול שלהם, קאבר לשיר הסיקסטיז "Spirit in the Sky", דוקטור אנד דה מדיקס שילבו אופנה גותית ופסיכדליה, מה שמסביר איך הפכה אליס לציר מרכזי באסתטיקה שלהם.

הסצנה הגותית היתה מושפעת רבות מהספרות הגותית - תת ז'אנר של התנועה הרומנטית ששיגשגה פחות או יותר בין 1790 ל־1830, שעסק בעיקר במוות, בעל טבעי ובשאר נושאים מקבריים. אבל גם אם הרפתקאותיה של אליס נכתבו קצת יותר מאוחר, אין ספק שהעלילות הפנטסטיות והמפחידות שלה הילכו קסם על הגותים הצעירים של שנות ה־80, ובגדיה באיוריו המקוריים של ג'ון טניאל זכו באינטרפרטציות כהות יותר במועדוני הסצנה.

מאז נקשרה האסתטיקה הגותית ל"אליס בארץ הפלאות". הוכחה עדכנית ניתן למצוא בקליפ החדש של אבריל לאבין לשירה "אליס", שבו היא מגלמת את דמותה של אליס, בשמלה סמי־גותית ובתוספות שיער שחורות. גם כוכב הרוק הניאו־גותי מרילין מנסון איזכר את אליס בשיר הנושא באלבומו, "Eat Me, Drink Me". הכותרת לקוחה כמובן מ"אליס", אם כי השיר עוסק בסיפורו של הקניבל הגרמני ארמין מייווס, שב־2001 רצח ואכל את גופתו של קורבן שהכיר באינטרנט, בהסכמת הקורבן. ההקשר שעושה מנסון בין "אליס" לקניבליזם לא מקרי. במאמר "Solving the Mad Hatter's Riddle" נותנת מרגרט בו בירנס פרשנות קניבלית לספריו של קרול. אפילו טום פטי אוכל את אליס בסוף הקליפ (בגרסה הלא מצונזרת).

אינספור קריאות פסיכולוגיסטיות, פרשנויות ומחקרים קשרו במשך השנים תמות אפלות ושנויות במחלוקת אל עולמה הכביכול תמים של "אליס". נוסף על הסמים ההזייתיים והקניבליזם, קיימות כמובן הסברות שלואיס קרול היה פדופיל - סברה שבה התמקד טום ווייטס באלבומו מ־2002 "אליס", שלמעשה הוא אסופה של שירים שכתב ווייטס למחזה העוסק באהבה האסורה של לואיס קרול לילדה אליס לידל.

סיפורה של "אליס בארץ הפלאות" נולד ממעשייה שסיפר לואיס קרול לאליס לידל בת העשר ולאחיותיה בנות השמונה וה־13 בזמן ששטו על סירה לפיקניק. הרבה אחרי מותו של קרול התעוררה סברה כי יחסיו, או לכל הפחות כוונותיו כלפי הילדות שעמן היה מיודד, לא היו כשרים. אין ספק שאילו "אליס" היה סתם סיפור ילדים תמים, עולם הפופ והרוק לא היה מוצא בו כל כך הרבה עניין. אבל סקס, סמים ונשנושי אדם הוסיפו מספיק פלפל לסיפור הילדים הישן כדי להפוך את אליס לאייקון פופ שתמיד מעניין לחזור אליו.

צפו בטריילר של הסרט "אליס בארץ הפלאות":

 

תגיות: אבריל לאבין, אליס בארץ הפלאות, דנה קסלר, טים ברטון, לואיס קרול