סנטנה או פיקסיז? על קיטש וטוטליטריות
יום חמישי 21 בינואר 2010 08:00 מאת: איתמר הנדלמן סמית, העיר תל אביב
תגיות:
איתמר הנדלמן סמית,
יו לה טנגו,
יו לה טנגו בישראל,
סנטנה בישראל,
פיקסיז בישראל
סנטנה? וואט דה פאק? הו דה פאק? איתמר הנדלמן סמית מבקש שתוציאו את האוזנים מגלגל"צ ותתנגדו לדיכוי
פיקסיז. האור בקצה המנהרה (צילום: chris glass)
מה הרעיון העומד מאחורי הבאת קרלוס סנטנה ולהקתו (סנטנה) לישראל בקיץ הקרוב? האם כולם נפלו על הראש? הרעיון הוא קיטש. סנטנה זה קיטש. להביא את סנטנה לארץ להופעה בבלומפילד זה קיטש. זה לא קיטש במובן של פאסבינדר או במובן של ניר הוד. זאת אומרת, זה לא קיטש "מודע". זה קיטש במובן של "תודעה כוזבת". מהי תודעה כוזבת? מושג מרקסיסטי שפירושו כי התודעה הכללית של הציבור בחברה קפיטליסטית מולכת שולל לגבי רצונותיה האמיתיים. האם אתם באמת רוצים ללכת להופעה של סנטנה? ועוד לשלם מחיר התחלתי של 300 ₪ או מקסימום של 1250 ₪ (וי.איי.פי)?
ההוגה תיאודור אדורנו הגדיר זאת כך: במצב של "תעשיית התרבות"- שבה האמנות נשלטת ומנוסחת על ידי צורכי השוק, ומסופקת לאוכלוסייה פסיבית שמקבלת אותה - האמנות המסופקת אינה מאתגרת ואין לה משמעות. בעצם, היא מכשיר העוזר לדיכוי האוכלוסייה בידי המשטר הקפיטליסטי. דיכוי על ידי הסחת דעת. האמנות, לפי אדורנו, אמורה להיות סובייקטיבית, מאתגרת, מכוונת נגד הדיכוי. הקיטש לפי אדורנו אינו קתרזיס. הוא פרודיה על הקתרזיס. סנטנה ודייב מת'יוס בנד אינם מאתגרים ואין להם משמעות. סנטנה ודייב מת'יוס בנד הם פרודיה על קתרזיס. סנטנה ודייב מת'יוס בנד הם עוד מכשיר בשורה של מכשירים שנועדו לדכא את הקהל הישראלי.
סנטנה מזמין את הקהל הישראלי לבוא להופעה:
לא אכחיש. מעולם לא שמעתי על דייב מת'יוס בנד (ולהקתו?) עד שפורסם לפי כשבוע וחצי על הגעתם ארצה באביב הקרוב. תחילה הייתי מעט נבוך. איך לא שמעתי עליהם מעולם, להקה גדולה כל כך? הלכתי, השגתי אלבום או שניים, הקשבתי לכמה קטעים באינטרנט (יו טיוב, איי טיונס) והבנתי מהר מאד למה לא שמעתי עליהם קודם לכן; לא שמעתי עליהם כי מוזיקה כזו לא מעניינת אותי. דייב מת'יוס בנד נשמעים כמו כל מה שאני לא אוהב: פיוז'ן, רוק מנופח, ג'ם סשן. שילוב מופרך של פרל ג'אם עם סקסופון מהאייטיז. המפיק שלהם, רוב קאבאלו, עבד בעבר עם כל מה שרע (קיטש, מנופח, דרמה מזויפת) במוזיקה היום: גרין דיי, קיד רוק, מיי כימיקל רומאנס. כל זה יכול היה להמשיך ולהתקיים מבלי להפריע לי עד היוודע דבר הגעתם ארצה. הנה שוב חוברים הקיטש והטוטליטריות.
קיטש נקשר תמיד לטוטליטריות. מילן קונדרה, בספרו "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", הגדיר קיטש כ"ההכחשה המוחלטת של החרא". קונדרה טען שהפונקציה של הקיטש היא להסתיר כל דבר שקשה לבני אדם להתמודד עמו, ובמקום זו הוא מציע תמונת עולם מטוהרת שבה "כל התשובות ניתנות בהתחלה, ואינן מאפשרות שאלות כלל". סנטנה ודייב מת'יוס בנד נועדו להסתיר מהישראלים את המציאות. המציאות היא שישראל מנותקת מהעולם. המשטר הטוטליטארי שלה רוצה להסתיר זאת מהציבור. הקיטש תמיד מנסה לטייח, להסתיר מהציבור, את המורכבות והסתירות של החיים האמיתיים. בדמוקרטיה בריאה, אנשים בעלי רצונות שונים מתחרים ודנים זה עם זה על מנת להגיע לקונצנזוס כללי; לעומת זאת, במשטר טוטליטרי, כל מה ש"מפריע לקיטש" כמו אינדיבידואליזם, ספק, אירוניה- "יש להגלותו" כדי שהקיטש ישרוד. כך מסכם קונדרה, "בכל מקום שבו תנועה פוליטית אחת משתלטת על כל הכוח בחברה, אנו מוצאים "קיטש טוטליטרי". ישראל היא מקום כזה. הבאתם של סנטנה ודייב מת'יוס בנד הוא אקט של חרושת תרבות האופיינית לחברה טוטליטארית. האם באמת יש ליוצרים האלו כזה קהל אוהב בישראל? ברור שלא. למה מביאים אותם? ועוד לבלומפילד (סנטנה)? כי קל לרמות את הציבור הישראלי. או לפחות כך חושבים מקבלי ההחלטות. הציבור מטומטם, הם חושבים, ולכן הוא ישלם. אני לא חושב שהציבור בישראל כזה מטומטם. אני ממאן להאמין ולכן אני תקווה שההופעות האלו יתגלו כבלוף אחד גדול.
» פיקסיז בישראל - לכל הפרטים
» יו לה טנגו בישראל - לכל הפרטים
» אלטון ג'ון בישראל - לכל הפרטים
» סנטנה בישראל - לכל הפרטים
יש הרבה דמיון בין שתי הלהקות, יותר משנראה לעין. שתיהן מנופחות ומנפחות ת'מוח. סולואים ארוכים על גיטרה תמיד שעממו אותי. אלו של סנטנה, הנפרטים על גיטרה מיוחדת שיוצרה רק בשבילו, משעממים בדיוק כמו האחרים. לפעמים קצת יותר. והעובדה שהוא ניגן בוודסטוק חשובה לי כמו קליפת השום מהספגטי שהכנתי בשנה שעברה. לעומת זאת, הסולואים של דייב מת'יוס זה אולי יותר גרוע. אפשר להתפוצץ מרוב החשיבות העצמית שלהם. זה כבר לא נפיחות, זה נפיחה. מסריח לרגע ונעלם לעולמים. אין לי מושג מי הפראיירים שהולכים להופעות שלהם בחו"ל וזה גם לא מענייננו כאן. בחו"ל יש הרבה אלטרנטיבה. ומה בישראל? פלאפל. חיסול שיטתי של אלטרנטיבה.
אבל, יש אבל. לא הכל אבוד, ב"ה. יש אור בקצה המנהרה: פיקסיז ויו לה טנגו. שתי להקות, שוב, מעט דומות יותר משנראה לעין. פיקסיז אמנם מוכרים הרבה יותר אבל יו לה טנגו הם להקת אינדי אמריקאית מעולה. אירה קפלן ואשתו ג'ורג'יה האבלי, יהודים כשרים מניו ג'רזי, הם הצמד שמוביל את העניין מ- 1984. יו לה טנגו הם אחת הלהקות הפוריות, המגוונות והמעניינות הפועלות בעולם. הם לא מפורסמים כמו סוניק יות' ופיקסיז אבל יש להם קהל מעריצים אדוק ומבקרי מוזיקה (כמוני) המשתפכים עליהם תדיר. יו לה טנגו מגיעים לישראל במרץ. שיטת המקל (סנטנה, מת'יוס בנד) והגזר (פיקסיז, יו לה טנגו). אוונגרד מול קיטש. אמת מול שקר. טובים מול רעים. סיפור ישן. בעוד שפיקסיז ויו לה טנגו הם אמת, סנטנה ומת'יוס בנד הם בדיחה.
הסרט 'שלאגר', (קאלט, אסי דיין) נחתם בהופעה של ההרכב הדמיוני, הפרודי (והמעולה) "להקת פוקסמן ולהקתו". להקות סנטנה ודייב מת'יוס בנד הם להקת פוקסמן ולהקתו האמיתיות. הם פרודיה על הפרודיה. בדיחה על חשבוננו. האם אף אחד לא שם לב לדמיון המפתיע בין סנטנה לאלברט פירות?
או כמו שניסחו את זה הפיקסיז:
» פיקסיז בישראל - לכל הפרטים
» יו לה טנגו בישראל - לכל הפרטים
» אלטון ג'ון בישראל - לכל הפרטים
» סנטנה בישראל - לכל הפרטים