מצעד ההופעות הטובות ביותר של הקיץ

יום ראשון 06 בספטמבר 2009 07:50 מאת: עכבר העיר אונליין

רגע לפני שלאונרד כהן מגיע לסגור את הקיץ הזה כמו גדול, הגיע הזמן לעצור, לסכם ולדרג. מה הייתה ההופעה הכי טובה של הקיץ? והכי גרועה? הנה המצעד שלנו

איזה קיץ! זקני צפת לא זוכרים כזה קיץ חם של הופעות איכותיות, שהסתערו אלינו ברכבת אווירית בלתי פוסקת. מדפש מוד ועד מדונה, הקיץ הזה היה קיץ הופעות הטוב ביותר מאז קיץ המיתולוגי של 1993, שהביא לכאן את פרל ג'ם, ניק קייב, רדיוהד, גאנז אנד רוזס, מטאליקה, אלטון ג'ון, מדונה ומייקל ג'קסון.

רגע לפני שלאונרד כהן מגיע לסגור את הקיץ הזה כמו גדול, הגיע הזמן לעצור, לסכם ולדרג. מה הייתה ההופעה הכי טובה של הקיץ? והכי גרועה? הנה המצעד שלנו.

והנה הדירוג המלא, מההופעה הגרועה ביותר עד להופעה שנספר עליה לנכדים:

15. דפש מוד

---

אחת ההופעות המדוברות של השנה פתחה את עונת ההופעות מול כמעט 50 אלף צופים באיצטדיון רמת גן. חבל רק שכל מי שעמד ביציעים קיבל סאונד גרוע, לא ראה כלום ובעיקר הרגיש כמו ערב צפייה ב-DVD של דפש מוד. גם הביצועים עצמם היו פושרים ברובם, ורק ב-"Enjoy the silence" נרשמה התעלות ואופוריה אמיתית.

» דפש מוד: בן שלו דווקא נהנה

14. MGMT

---

כמה חיכינו, כמה ציפינו, וכגודל ההתרגשות כך גודל האכזבה. וזה לא ש-MGMT לא התאמצו - הם באמת ניסו ובאמת השתדלו, אבל חוסר ניסיון ניכר, יחד עם בעיות סאונד מהקשות שנשמעו כאן כבר שנים (כולל פידבקים לאורך שירים שלמים), הפכו את ההופעה הזו למעיקה יותר מאשר מהנה.

» MGMT: ארז שוייצר מצא את היופי בין כל הלכלוך

הקהל הרב מול MGMT (תצלום: גוני ריסקין)

13. ליידי גאגא

---

ליידי גאגא בהחלט הוכיחה שהיא עשויה מהחומרים הנכונים בדרך לכבוש את עולם הפופ, אולם בינתיים נראה כי הליידי עדיין בחיתוליה. עם קהל בוגר יותר, רפרטואר גדול יותר, שואו מתוקתק יותר ויכולות משופשפות של שירה וריקוד במקביל, הכל ייראה טוב יותר.

» ליידי גאגא: היא עדיין לא מדונה

12. Why?

---

"Why?" הציגה שילוב מדויק ביותר בין חנוניות לקוליות ובין אירוניה לרגש, והחיבור שהם עושים בין אינדי להיפ-הופ הוא באמת מקורי וחזק. אבל חוץ מכמה קטעים ("The Vowels", "Good Friday" ובראש וראשונה "The Hollows" האדיר), נדמה היה שאין מספיק מיקוד ותנופה בשירים שלהם. וכשמוסיפים לכך את הקול הצפרדעי של וולף ואת הנגינה החיננית אך משלומפרת של חבריו, מקבלים הופעה שביטאה את כל הטוב שגלום במושג אינדי, אבל גם חלק לא מבוטל מהרע.

» Why: הביקורת המקורית של בן שלו

11. סוזן וגה

---

סוזן וגה ביצעה את שיריה בהיכל התרבות במקצועיות, בטעם טוב, אך ללא רעב ותשוקה. עיקר ההנאה מההופעה נבע מהעובדה שכותבת וזמרת נפלאה ביצעה את שיריה היפים מאוד במרחק של כמה עשרות מטרים מאתנו, ולאו דווקא מכוחם של הביצועים עצמם.

» סוזן וגה: לפחות אדם אחד נהנה בהופעה

10. דרים תיאטר

---

אחרי שנים, נכנעו המפיקים בארץ ללחץ הקהל העצום וההופעה של להקת הפרוג-מטאל הנישתית הזו הפכה לאחת ההצלחות הגדולות של הקיץ כשיותר מ-10,000 כרטיסים נמכרו, ומקום ההופעה עודכן לדשא הגדול בגני התערוכה (במקור ההופעה תוכננה להיערך בביתן 1, על כ-6,000 המקומות שבו). לא רק המכורים התרגשו, גם המבקר שלנו יצא מרוצה: "העובדה שמוסיקה כל כך מורכבת ונטולת שורה תחתונה בוצעה לפני כל כך הרבה אנשים היתה מענגת כשלעצמה".

» דרים ת'יאטר - תחשבו פינק פלויד

9. מדונה

---

ההופעה הגדולה, היקרה, הצפופה והמסוקרת ביותר של הקיץ סיפקה בדיוק את מה שציפינו ממנה: חיזיון היי-טקי צבעוני ומתוקתק, הופעה של 30 מיליון דולר, מסכי וידאו מדהימים, שואו מכוכב אחר. אבל המוזיקה? נו. זה היה יותר קרקס מאשר מופע מוזיקלי. 120 אלף איש אולי לא טועים, אבל המבקרת שלנו יצא כשחצי תאוותה בידה.

» מדונה: הביקורת המקורית

מדונה בפארק הירקון. מחבקת את הגיטרה, אבל לא מנגנת עליה, חלילה (תצלום: ניר כפרי)

8. מייסי גריי / קורט ואגנר (תיקו)

---

גרוב טוב מאוד זה לא דבר שפוגשים כל שבוע; גריי, שנראתה כהרגלה נינוחה על גבול פזורת הדעת, שרה מצוין; ואחרי 20 דקות ראשונות שלא הרשימו, ההופעה נכנסה להילוך גבוה עם ביצועים מעולים ל"Do Something" ו"I've Comitted Murder". זה היה סול במיטבו. ההופעה לא נשארה עד סופה בשיא הזה, אבל בניגוד לפעם הקודמת, שבה ההופעה כמעט התפרקה בשליש האחרון שלה ונהפכה לחינגה של קאוורים והפעלות קהל, הפעם לא היתה הידרדרות גורפת.

» מייסי גריי: הרטיטי את גופך

קורט ואגנר, הזמר והיוצר שעומד במרכז אנסמבל האלטרנטיב-קאנטרי "לאמבצ'ופ" הגיע לתל אביב לגמרי לבד, רק הוא והגיטרה. זה לא הפריע לו להגיש בכישרון ובעידון סט שירים כתובים היטב ולרגש עד העצם כל מי שהיה חכם מספיק לקנות כרטיס ישיבה לבארבי. כמו Low בשנה שעברה, ואגנר הוכיח שהקהל הישראלי הרועש והחם יכול להעריך ולהפגין אהבה גם לחרישיות שבהופעות.

» קורט ואגנר: הביקורת המקורית של בן שלו

7. פיית' נו מור

---

היו שירים מעולים, היה רעש מענג, היה סולן כריזמטי בצורה בלתי רגילה בבגדי סרסור פורטוריקני. היה כיף. ספק אם היה אדם אחד בקהל שהצטער שהוא לא הלך למדונה במקום. אבל מ"פיית נו מור" ציפינו לגדולות ונצורות, ומה שקיבלנו היה טוב, אבל בשום אופן לא גדול. בעיקר ציפינו ש"פיית נו מור" לא תישמע כמו אחת מאותן להקות שמתאחדות אחרי הפסקה של הרבה שנים ונשמעות כמו גרסה מדוללת של עצמן. אבל מה לעשות שכך היא נשמעה. כמעט מיותר לציין : גרסה מדוללת של "פיית נו מור" זה הרבה יותר מגרסה מרוכזת של 95% מהלהקות.

» פיית' נו מור: הרבה רעש, מעט רגש

מייק פאטון בגני התערוכה. סולן כריזמטי בצורה בלתי רגילה בבגדי סרסור פורטוריקני (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

6. The Notwist

---

גם כשהשירים של "נוטוויסט" לא עוררו התפעלות, גם כשהפיתוח האלקטרוני שלהם לא הרקיע שחקים (ולפעמים הוא הרקיע), לא היה אפשר שלא להתרשם וליהנות מהרצינות של הלהקה הזאת ומהחתירה המתמדת שלה לצליל עשיר ורב-שכבתי. השירים עצמם נשמעו יותר ויותר טובים כל שההופעה התמשכה, ובסופו של דבר דווקא הלהקה המשנית הזו, שלא עוררה ציפיות גדולות, נתנה את אחת ההופעות הטובות של השנה.

» נוטוויסט: הביקורת המקורית של בן שלו

5. ג'יימי לידל

---

גיבור הגרוב החדש ג'יימי לידל הפתיע כשהגיע סולו, בלי להקה שתגבה אותו, ועורר חששות. רובן התפוגגו כשהסתבר שבדילוגיו התזזיתיים בין שירה על פלייבק לבין אילתורי אלקטרוניקה וסול ממזריים, לידל יכול להחזיק הופעה מלאה בלי שום בעיה. זו אמנם לא הייתה האופוריה האדירה שסיפק מארק רונסון בסוף 2008, אבל זו הייתה מנת סול, Fאנק וגרוב משובחת.

» ג'יימי לידל: זמר פ'אנק בלי להקה

4. כריס קורנל

---

אף אחד לא ציפה לזה. כריס קורנל הגיע ארצה אחרי האלבום הרע והמביך בתולדותיו, והוציא אפילו את הציני הקשה ביותר כמעריץ. כך כתב המבקר בן שלו: רוב כוכבי הרוק נראים על הבמה בישראל כאילו הם באו לדפוק כרטיס; ראו את מקרה דייב גאהן מ"דפש מוד". קורנל, לעומת זאת, התנהג על הבמה של גני התערוכה כאילו ההופעה שלו בתל אביב תקבע את עתיד הקריירה שלו. הוא נתן את כל נשמתו, ובדרך הוכיח שיש לו נשמה ענקית. הוא הצמיח יבלות חדשות על מיתרי הקול שלו. הוא תיקשר עם הקהל בצורה הכי טבעית וכנה. הוא לא זייף אפילו פעם אחת, לא מוסיקלית ובטח שלא רגשית

» הקאמבק הענק של כריס קורנל

כריס קורנל. חרך את הבמה ואת המיקרופון (תצלום: דניאל בר און)

3. קייזר צ'יפס

---

בדומה לקורנל, גם להופעה של הקייזר צ'יפס הגיעו המבקרים נטולי ציפיות. למעשה, רוב הקהל בפסטיבל "נון סטופ מיוזיקס" נטש את המתחם בתום הופעתה של "סימפל פלאן" הקנדית, ורק בוגרי השבט נשארו לקייזר צ'יפס. אבל כמה שהם הרוויחו. הופעת קיץ אמיתית באוויר הפתוח, רוקנ'רול מיוזע ומקפיץ ואנרגיות של איצטדיון כדורגל בריטי. האם צריך יותר מזה? לא אם אתם שואלים את המבקרים שלנו.

» קייזר צ'יפס: הופעת קיץ בלתי נשכחת (רוי רגב)
» קייזר צ'יפס: ממזריות שמחה בחלקה (ארז שוייצר)

2. ג'ו ג'קסון

---

חסידיו של ג'קסון, ובהם אנשים שהיו בשתי ההופעות שלו בשנה שעברה ובכל זאת באו גם הפעם, קיבלו ביום חמישי עוד אישור למה שהם יודעים מזמן: ג'קסון הוא מוסיקאי גדול ופרפורמר מרגש מאין כמוהו שמסוגל, מטאפורית, לקחת את ידך ולהניח אותה על לבו הפועם. באופן טבעי, צמרמורות העונג היו קצת פחות דרמטיות מאשר בשנה שעברה. ככה זה תמיד בפעם השנייה. אבל קצת פחות מנפלא זה עדיין נפלא, רק קצת פחות.

» ג'ו ג'קסון: הביקורת המקורית של בן שלו

פט שופ בויז בגני התערוכה. היה מדהים (תצלום: אלון רון)

1. פט שופ בויז / קלקסיקו

---

תיקו במקום הראשון? זה אולי מאכזב, אבל מה לעשות - לפעמים פשוט אי אפשר לבחור בין מופת למופת.

מבקר הבית של "הארץ", ארז שוייצר, דווקא חשב שההופעה של פט שופ בויז הייתה אכזבה קשה, בעוד נטע אלכסנדר שיבחה את המופע כמבריק, מושקע ועדכני, שלא לדבר על מרגש. נראה ששוייצר נמצא בדעת מיעוט, ורבים יסכימו דווקא עם התיאור של נטע: ההופעה של "פט שופ בויז" אתמול בגני התערוכה בת"א היא מסוג האירועים שקשה מאוד לתאר אותם. "וואו" תהיה מילה מתבקשת, עם כי קצת כללית מדי. "נהדר", "כיפי", "משמח" ו"מושקע" יעזרו לצייר תמונה של מה שהתרחש שם. בכל אופן, גם אם אפשר להתווכח על שמות התואר המדויקים קל להסכים על דבר אחד - אין אדם שלא יצא מביתן מספר 1 עם חיוך ענק מרוח בין אוזניו.

"זאת היתה הופעה נהדרת, מסוג ההופעות שיוצאים מהן כשחיוך בלתי נשלט מרוח על הפנים" - המשפט הזה נכתב דווקא על ההופעה המפתיעה של קלקסיקו, להקת קאנטרי-מריאצ'י שמערבבת בשמחה השפעות משני צידי הגבול האמריקאי-מקסיקני. בארבי מלא אנשים רקד, קפץ, עודד ושילהב את הלהקה הצנועה והמעולה, שאירחה גם את אהוד בנאי להופעת האורח הטובה (והמפתיעה) של הקיץ. גם מול כל הופעות הפופ המרקידות של הקיץ, לא הייתה הופעה שמחה מההופעה הזו.

מה הייתה הופעת הקיץ שלכם? ספרו לנו בדיון בעכבר קפה.

תגיות: MGMT, The Notwist, Why, ג'ו ג'קסון, ג'יימי לידל, דפש מוד, דרים ת'יאטר, הופעות חו"ל, כריס קורנל, לאונרד כהן, לאונרד כהן בישראל, מדונה, מייסי גריי, סוזן וגה, פיית' נו מור, קורט ואגנר, קייזר צ'יפס, קלקסיקו