5 אלבומים ישראליים חדשים ומשובחים

יום שישי 29 במאי 2009 08:19 מאת: עכבר העיר און ליין

מה נבקש לכבוד החג? חמישה אלבומים ישראליים חדשים ומשובחים שנשמח לקבל במתנה - מרונה קינן עד ברי סחרוף, מעמית ארז עד דודו טסה. תתחדשו

רונה קינן - שירים ליואל

---

תלי תלים של מילים כבר נשפכו על אלבומה השלישי של רונה קינן עוד בטרם יצא - דיברו על מצבו הבריאותי והנפשי המתדרדר של אביה, עמוס קינן, דיברו על ההיסטוריה המשפחתית, על ההבדלים בין המציאות לבדיה - אבל השאלה החשובה ביותר נותרת נפרדת לחלוטין מהביוגרפיה של משפחת קינן, והיא: האם האלבום הזה יכול לעניין, שלא לומר לרתק, גם אדם שלא יודע ולו דבר על משפחתה של רונה קינן?

התשובה הקצרה היא כן, והתשובה הארוכה היא כן, לאחר כמה האזנות קשובות. "שירים ליואל", שדומה יותר לרומן ספרותי מולחן מאשר לאלבום רוק ישראלי, משעין את רוב משקלו על הטקסטים של קינן ועל הסיפור שהם מספרים. לאוזן שמורגלת בלהיטים קלים ללעיסה, צלילה באלבום אינה משימה קלה והיא דורשת ריכוז. אך כשהאסימון נופל, הוא מצלצל בקול רם וצלול, קולה של יצירת מופת ישראלית צנועה, קולה הצח של רונה קינן.

קינן ביקשה לספר על חייו של אביה לפני שהוא נמוג, וכרכה בדרך את החלום הציוני-סוציאליסטי ונפילתו, את תל אביב של פעם ואת בתי האבות של היום, את זכר השואה המשתק ואת רגעי הפרידה העצובים. אמת, אתגרים מוזיקליים לא תמצאו כאן, אך המשך מסורת יפה של מוזיקה ישראלית "של פעם" תמצאו ועוד איך, עם טקסטים שמתכתבים ולפעמים אפילו סותרים את מה שאותה מוזיקה מסמלת. (גיא חג'ג')

רונה קינן. המטען המשפחתי לא חייב להיות רלוונטי (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

ברי סחרוף – אבן גבירול, אדומי השפתות

---

שיתוף הפעולה החדש של ברי סחרוף ורע מוכיח הוא המשימה התרבותית המאתגרת הנוכחית שלקח על עצמו סחרוף. "אבן גבירול, אדומי השפתות" צובע בסאונד הייחודי והמעודכן של השניים את הטקסטים הסוררים של שלמה אבן גבירול. מדובר במשימה לא קלה בכלל אך סחרוף, בעל מטען מוזיקלי אדיר המחבר לאורך כל הקריירה בין מזרח ומערב, מצליח להכניס בטקסטים רלוונטיות וסאונד עדכני.

"אבן גבירול, אדומי השפתות" מוכיח שוב את כישרונו המיוחד של סחרוף ליצוק יחד את העבר וההווה. יתר על כן, סחרוף ומוכיח מצליחים לייצר אלבום שמח ואנרגטי גם כאשר הם מתבקשים להלחין טקסטים בעלי משקל רב כל כך. את האלבום ליוותה פרופ' חביבה פדיה, שעזרה לשניים לגבש את האלבום הייחודי, עובדה שמראה על רצינותו של סחרוף ועל יצר ההרפתקנות המפותח שלו. (רוי רגב)

דודו טסה - בסוף מתרגלים להכל

---

בחור מוזר, דודו טסה. מצד אחד הוא מסרב להתחנף למיינסטרים ושומר על ארשת פנים של רוקר מיוסר, ומצד שני הוא כתב את שיר האודישנים של העונה הנוכחית של "כוכב נולד". הוא משתף פעולה עם גיטריסט רדיוהד ג'וני גרינווד וכותב שירים שהם לא תמיד קלים לעיכול, אבל אחראי גם על הלהיט הבלתי נסבל של שלישיית "מה קשור", "תנו לו צ'אנס". כך או כך, טסה הוא בוודאי אחד המוזיקאים המעניינים שפועלים כאן, והניסיונות המתמשכים שלו לחבר בין מוטיבים מזרחיים לרוק ישראלי מעודכן ראויים לתשומת לב, בכל פעם מחדש.

דודו טסה. לא נופל לקלישאות (תצלום: יח"צ)

האלבום האחרון שלו, "בסוף מתרגלים להכל", שיצא לא מזמן, מכיל כמה שירים מצוינים שכדאי ללמוד לאהוב ובראשם שיר הנושא, שגם הפך ללהיט רדיופוני לא קטן. חוץ ממנו, אפשר למצוא באלבום הזה את "איזה יום" המרגש, "חפש" הביטלסי ואת "משטרה" הבועט. גם אם לא כל השירים שווים ברמתם, טסה הוא עדיין אחד הרוקרים היחידים בסביבתנו שלא נופל לקלישאות הרגילות, ורק בשביל כך שווה לשמוע אותו. תיהנו. (גלעד רייך)

בני בשן – מעשה באדם

---

אלבומו החדש של בני בשן מזכיר לי, וסליחה על האנלוגיה הצפויה, יין צרפתי איכותי שהולך ומשתבח. מהאזנה להאזנה, "מעשה באדם" מצליח לחדור עמוק לוורידים עד שהוא זורם במערכת הדם באופן טבעי והופך לחלק בלתי נפרד מכם. האלבום הלא-פשוט והלא-מתפשר של הטרובדור הישראלי בשן מצליח לעורר הרגשה שהכרתם את האלבום כל חייכם, ושלא כל כך ברור איך הסתדרתם בלי אלבום ישראלי כל כך איכותי ומיוחד בקולקציית הדיסקים הביתית שלכם עד עכשיו.

בשן מצליח, בקולו החרוך והמעושן ויחד עם להקתו הנלהבת (שנשמעת מדהים), לקחת את הטקסטים המהורהרים שלו  צעד אחד קדימה. גרסת הכיסוי המעוברתת שלו לשירו של פרנק סינטרה "בדרכים" הוא רק בונוס נפלא. שירים כמו "67" ו"תתקרב" מצליחים לגשר אצל בשן בין האישי ללאומי, בין מערכות יחסים למיפוי הגנום הארצישראלי שלנו. (רוי רגב)

עמית ארז – Last Night When I Tried To Sleep I Felt The Ocean With My Fingertips

---

למרות השם המייגע, אלבומו החדש של עמית ארז הוא יצירה יפה ומורכבת, שעומדת בגאון בסטנדרטים המחמירים של סצנת האינדי העולמית. שיריו של ארז ממשיכים את הקו המדוכדך-מהורהר של אלבומו הקודם, עם ההשפעות הבולטות של אליוט סמית וניק דרייק המנוחים.

הפקת האלבום, על ידי אור בהיר, חברו של ארז ללהקת אטליז, מרשימה במיוחד. ההפקה עושה חסד עם השירים הרגישים של ארז וממשיכה לעניין ולהפתיע לאורך כל האלבום. שירים כמו "Animal Heart" הרדוף והאפל  ו-"Secret Heart" בעל המלודיה המדבקת וההתפתחות המרשימה והרוגשת מאפשרים לעכל גם שירים שמתפתחים קצת יותר לאט, כמו "Holy Things", שמדגים את שורשי הרוק המתקדם והמתיש של הזמר.

עמית ארז. מתבלט מעל היצע האינדי המקומי (תצלום: אסף עברון)

גם אם אתם לא ממעריציו יםהקבוע של הזמר, כדאי מאוד להאזין לאלבומו החדש, במיוחד אם אתם מחפשים אחרי אלבום אינדי אלמוני שיצליח לרגש ולעניין בו זמנית. משימה לא פשוטה בימים אלה, על אף ההיצע המרשים של מוזיקה חדשה מכל העולם הזורם אלינו חדשות לבקרים. (רוי רגב)

תגיות: בני בשן, ברי סחרוף, דודו טסה, עמית ארז, רוי רגב, רונה קינן