10 הקליפים הכי טובים של דפש מוד

יום ראשון 22 במרץ 2009 18:07 מאת: דובי שרגא, עכבר העיר און ליין

קצת לפני שהם מפוצצים את איצטדיון רמת גן, כיף לרענן את הזיכרון עם הקליפים הטובים ביותר של דפש מוד, חלקם אבני דרך טלוויזיוניים

בתכנית Behind The Music, שהוקדשה לדפש מוד, טען שדרן הרדיו ריצ'רד בלייד שהלהקה הייתה יכולה להיות הרבה יותר גדולה, לו רק הקליפים שלה היו אחרים. הטענה שלו מופנית כלפי אנטון קורביין, שבמשך 11 שנים ביים עבורם את רוב הקליפים, עיצב את עטיפות התקליטים ובאחד מסיבובי ההופעות אפילו את הבמה. בלייד טען שהסגנון של קורביין אפל מדי ולא ברור, אבל הוא טעה. השידוך בין העין המיוחדת של קורביין ומוסיקת הפופ האפלה של דפש מוד יצר כמה מהקליפים המרהיבים שנראו על המסך.

דפש מוד בישראל: כל הפרטים

חברי הלהקה לא הסתירו מעולם את חוסר החשק שלהם להשתתף בצילומים, ופעמים רבות התרומה שלהם נראית פסיבית למדי. זהו המקום שבו אפשר לראות בבירור את הגדולה של קורביין, ורוב הקליפים ברשימה הבאה הם שלו. מכירים קליפים טובים יותר של דפש מוד? הציעו אותם בתגובות.

10. Shake The Disease
מוכרחים להודות, הקליפ הזה כאן בעיקר בזכות השיר שהוא בא לקדם. אמנם יש בו משהו "מאוד אייטיזי" אבל בסופו של דבר זהו מוצר של התקופה. במקרה של להיט האייטיז הזה, הוא מתרגם את אווירת השיר בצורה הולמת למדי.
רגע מנצח: בכל פעם שאחד מחברי הלהקה נראה כאילו הוא נופל.

9. Personal Jesus
קליפ שמדגים בצורה יפה איך עובד הראש הפרוורטי-משהו של אנטון קורביין, שאולי אפשר ללמוד ממנו למה הלהקה בחרה דווקא בו לשיתוף פעולה כה ממושך.
רגע מנצח: שימו לב לרביעיית הנשים, שמוצגות כתמונת מראה של חברי הלהקה.

8. Barrel of a Gun
זהו הסינגל הראשון מתוך Ultra, והיה רק טבעי שהקליפ הראשון שנעשה אחרי ההידרדרות המתוקשרת במצבו של דייב גאהן ישקף את מצבו.
המצאה ויזואלית מנצחת: העיניים המצוירות על עיניו העצומות של גאהן.

7. It's No Good
כך נראה חוש הומור בגרסת דפש מוד וקורביין. אפשר לזהות בבירור שדייב גאהן נהנה במיוחד מהתפקיד הצ'יזי שקורביין תפר עבורו, ושחברי הלהקה ממש נהנים לשבור זה לזה בקבוקים על הראש. שימו לב להופעת האורח של קורביין, שמציג את הלהקה.
רגעים מנצחים: הפרצופים המגוחכים של גאהן כשהוא שר.

6. Everything Counts (בהופעה)
הלהיט הענק הזה סיים כל אחת מ-101 ההופעות של דפש מוד בסיבוב של 1988. ההופעה האחרונה תועדה על ידי במאי הסרטים הדוקומנטריים פ.א. פנבייקר לסרט "101", שהפך גם לאלבום הופעה מצליח.
רגע מנצח: כשהלהקה מסיימת לנגן, גאהן מפנה את המיקרופון אל הקהל ושמונים אלף קולות זועקים את הפזמון.

5. Useless

עוד שיר מצוין מתוך Ultra, ועוד הסתפקות יצירתית במועט מצד הבמאי קורביין. בקליפים מהאלבום הזה עושה רושם שגאהן ממש הופך לשחקן, והפעם הוא מטיח את השורות במצלמה בזעם קולנועי משכנע.
רגע מנצח: הפעם זהו דווקא הפרצוף הכעוס של מרטין גור, כשהוא מגיח לסולו גיטרה.

4. I Feel You

השיר שפתח את Songs of Faith and Devotion הגיע כדי לנער את דפש מוד מהתדמית ה"פופית" שלהם. השילוב של נופים הרריים, שקורביין כל כך אוהב, ודמותה של השחקנית המפתה ליזט אנתוני יצרו את האווירה שהופכת את הקליפ הזה לבלתי נשכח גם 16 שנה אחרי שנעשה.
רגע מנצח: שנייה לפני הסוף, חושף גהאן את גופו המקועקע.

3. In Your Room

 2. Walking In My Shoes

בניגוד מוחלט לפשטות של Enjoy The Silence, הקליפ הזה הוא ללא ספק הקליפ המעוצב ביותר שיצר קורביין לדפש מוד. זהו עולם אגדתי ואפל, עם דמויות שנראות כאילו הן לקוחות מ"שר הטבעות" (רק מכוערות יותר), ונעשה בו שימוש יוצא דופן בתאורה וצבעים בוהקים.
רגע מנצח: הדמויות עם מקור משונן מחליקות על הקרח

1. Enjoy The Silence

תגיות: דובי שרגא, דפש מוד, קליפים