לא תאמינו שזו מוזיקה ישראלית

יום שלישי 16 בספטמבר 2008 16:20 מאת: תמר מלינוביץ', עכבר העיר און ליין

תמר מלינוביץ' מביאה הוכחות במדור חדש. והשבוע, הסינגר-סונגרייטרים הישראלים הכי טובים שאתם לא מכירים

בשנים האחרונות חווה עולם המוזיקה הישראלי תופעה חדשה – אמנים והרכבים רבים בוחרים לשיר באנגלית, מבלי שיחושו צורך להתנצל. אם בשנות השמונים מוזיקה של הרכבים כמו "מינימל קומפקט" לא הוגדרה כישראלית, ובשנות התשעים היה צריך להתאמץ כדי לאתר כמה שירים באנגלית באלבומים ישראלים הרי שהיום, הודות להרכבים כמו רוקפור ואיזבו, מוזיקה ישראלית בשפות זרות, ובעיקר באנגלית, היא סופר לגיטימית.

במדור זה ננסה לעשות קצת סדר בשפע המוזיקה הישראלית באנגלית על שלל סגנונותיה, החל מפולק, דרך פאנק ועד למטאל. השבוע נתמקד בשלושה סינגר-סונגרייטרים ישראלים שבחרו לשיר באנגלית: עמית ארז, יהודה לדג'לי ויעל דקלבאום.

עמית ארז

עמית ארז פעיל בסצינת האינדי הישראלית מזה מספר שנים, הן כסינגר סונגרייטר והן כחבר בלהקת אטליז, כאשר בין לבין הוא הספיק לשתף פעולה גם עם נועה בביוף, סינגר-סונגרייטרית צעירה בעלת יכולות ווקאליות מרשימות.
אלבום הסולו הראשון של ארז Wish I Could Make It a Story, יצא ב-2003, ומאז הוציא ארז עוד שני אלבומי סולו, השתתף באוספים של הלייבלים "אודיו קולאז'" ו"אנובה", ולקח חלק באלבום הבכורה של אטליז, Violently Delicate, שזכה להצלחה מסחרית כמו גם בקרב מבקרי המוזיקה.

האגדה מספרת ששיריו הראשונים של ארז (שלא ראו אור) נכתבו בעברית, אבל כיום הוא כותב ושר אך ורק באנגלית, מלבד הופעות נדירות בהן הוא מבצע שירים מגלגולו הקודם והלא מוכר. סגנונו המוזיקלי מושפע בעיקר מפולק ומאינדי, ובשיריו ניתן לשמוע השפעות בולטות של גדולי הסינגר-סונגרייטרים, ביניהם ניק דרייק הבריטי ואליוט סמית' האמריקאי.

 צפו ב"גלויה" של עמית ארז:

    

» עמוד המייספייס של עמית ארז

» עמוד המייספייס של אטליז

» עמוד המייספייס של נועה בביוף


יהודה לדג'לי

יהודה לדג'לי הוא סינגר-סונגרייטר ממוצא קנדי, שפועל בעיקר בירושלים. בדומה לארז, לדג'לי מושפע אף הוא מדרייק ומסמית', שאף מוזכרים בשירו "אחים שלי" (אחד משיריו היחידים בעברית), יחד עם קורט קוביין, אוזי אוסבורן וג'ון לנון. למרות מקורות ההשראה הדומים והגיטרה האקוסטית, הפולק-רוק של לדג'לי שונה מאוד מזה של ארז בסגנון ובאווירה.

בניגוד לארז, שזוכה להצלחה גדולה בקרב חובבי מוזיקת השוליים בישראל, רק מעטים זכו להתוודע ליצירתו של לדג'לי. עם זאת, בחוגים המצומצמים שבהם הוא מוכר הוא זוכה למעמד פולחני של ממש ונחשב לעילוי מוזיקלי בעל כישרון נדיר. ב-2004 הוציא לדג'לי את אלבומו "הרשמי" היחיד The Quiz, בשיתוף פעולה עם המוזיקאית אלי בריקמן. חוץ ממנו יצאו ללדג'לי גם שני אלבומים של הקלטות ביתיות, כאשר את כל שלושת האלבומים קשה עד בלתי ניתן להשיג בימים אלו. אבל חוסר הנגישות של לדג'לי לקהל הרחב לא מתבטא רק בזה, כי אם גם בקושי להאזין לו בצינורות המקובלים ברשת. עמוד הבית שלו לא פעיל מזה זמן מה ודף המייספייס שלו לא מכיל אפילו שיר אחד.

את המוזיקה של לדג'לי קשה להגדיר כישראלית, למעט העובדה שהיא נעשית בארץ. הגדרה מקומית קולעת יותר היא דווקא "מוזיקה ירושלמית". בהופעותיו קיימת אווירה שמזכירה פאב ניו יורקי או חדר חזרות בסיאטל, יותר מאשר מועדון הופעות תל אביבי טיפוסי. אפילו כשהוא בוחר לשיר בעברית, לדג'לי נשמע זר ושונה מכל אמן ישראלי אחר.

» לדג'לי ב-Last FM

יעל דקלבאום

בדומה ללדג'לי, גם יעל דקלבאום היא סינגר סונגרייטרית ישראלית בעלת שורשים קנדיים. דקלבאום מוכרת לקהל הרחב מההרכב המצליח "הבנות נחמה", בו היתה חברה יחד עם MC קרולינה ודנה עדיני, כמו גם מהימים בהם היתה זמרת הליווי של שלמה ארצי. מזה מספר שנים שדקלבאום מובילה את ההרכב Yael and the Palmtrees, בו חברים גם יונתן לוי (בס וגיטרה חשמלית), דני דרומי (גיטרה חשמלית), שאול עשת (קלידים) וניר מנצור (תופים). דקלבאום עצמה אחראית על תפקידי השירה, הגיטרה האקוסטית והפסנתר, כמו גם על כתיבת והלחנת השירים.

בימים אלו היא מקיימת הופעות סולו אקוסטיות ברחבי הארץ, לקראת אלבום הסולו הראשון שלה, שאמור לראות אור בחודשים הקרובים. רבים הכתירו את דקלבאום כ"ג'וני מיטשל הישראלית" אם זה בזכות קולה ואופי הנגינה שלה, ואם זה בגלל הדמיון החיצוני הבולט. בניגוד למה שמצטייר מההשוואה החד משמעית הזו, סגנונה המוזיקלי של דקלבאום מגוון וניזון מהשפעות רבות ושונות, ביניהן בלוז, פולק, רוקנ'רול ואף קאנטרי. קריירת הסולו של דקלבאום כסינגר-סונגרייטרית אמנם לא זכתה לחשיפה גדולה בינתיים אך למרות זאת היא הצליחה לגבש סביבה גרעין קשה של מעריצים, אולי בזכות הפרוייקטים האחרים שהשתתפה בהם.

» למייספייס של יעל דקלבאום

צפו בדקלבאום המהפנטת בשיר "אליס":