לפני אלביס לא היה כלום

יום רביעי 15 באוגוסט 2007 11:05 מאת: אורן שי, עיתון העיר ת"א

ואת זה ג'ון לנון אמר. היום ימלאו 30 שנה למותו של מי שהיה הגיבור הראשון והקורבן הראשון של הרוקנר'ול

זהו חודש מרץ, 1960, ותעשיית הרוקנרול היא צל של מה שהיתה כשאלביס פרסלי עזב אותה והתגייס לצבא ב-1958: צ'אק ברי בבית הסוהר, ליטל ריצ'רד חזר בתשובה, באדי הולי נספה שנה קודם לכן, אדי קוקרן ("C'mon Everybody") ייהרג בעוד פחות מחודש וג'רי לי לואיס שומר על פרופיל נמוך מאז שהתחתן עם אחייניתו בת ה-13. את מקומם החליפו פרנקי אוולון, פאביאן, בובי ריידל ודומיהם: זמרים/שחקנים שנשלטו על ידי הוליווד וחברות התקליטים.

אלביס הפסיק להופיע כבר ב-1957, כשמספר האנשים שנהרו לראותו הפך בלתי נשלט. כשחזר מהשירות הצבאי, באמצע שנות ה-20 לחייו, הוא היה הזמר החשוב ביותר בעולם. ההיסטוריה שהשתקפה מעיניו של אלביס פרסלי היתה כבדה יותר ממה שיכול נהג משאית שכמותו לשאת על כתפיו. הביטלס, הביץ' בויז והרולינג סטונז יצילו את הרוקנרול בשנים הבאות. אלביס כבר עשה את שלו.

הסינגל הראשון של אלביס הוקלט ביולי 1954 באולפני סאן של סאם פיליפס בממפיס, טנסי. באותו אולפן ביקר כשנה קודם לכן, כשנכנס להקליט שיר ליום ההולדת של אמו. המזכירה שמרה עותק של אותה הקלטה והוסיפה הערה: "זמר בלדות טוב". במהלך אודישן ממוצע עם להקת הבית של האולפן, אילתרו אלביס והנגנים את "That's Alright Mama" של זמר הריתם אנד בלוז ארתור קרודופ. אותו שיר הוקלט בצד א' של הסינגל, ושיר הקאנטרי של ביל מונרו "Blue Moon of Kentucky" הוקלט בצד ב'. כשהוא שודר לראשונה בתחנת רדיו מקומית, ההתנפלות על קווי הטלפונים היתה כה חסרת תקדים, שהשדרן חזר והשמיע את צד א' שבע פעמים ברציפות, 11 פעמים לאורך התוכנית כולה. לאחר ההקלטה של אלביס מצא סאם פיליפס אמנים כמו ג'וני קאש, קארל פרקינס, ג'רי לי לואיס, רוי אורביסון ועוד רבים אחרים, והקליט אותם.

בראיון שקיים ב-1956 אמר אלביס: "השחורים היו שרים ומנגנים את אותה מוזיקה בדיוק כמוני במשך יותר שנים משאני יכול לזכור. הם ניגנו, אבל אף אחד לא שם לב עד שאני הגחתי עם זה". אלביס לא היה הלבן הראשון שניגן את אותה מוזיקה; ביל האלי כבר נכנס למצעדי הפזמונים ב-1953 עם שירו "Crazy Man Crazy". אבל אותה הקלטה ראשונה של אלביס היתה יותר כריזמטית ומלאת חיים מכל הקודמות לה - שילוב מושלם בין הז'אנרים המשפיעים: צד א' של הסינגל היה שיר בלוז בעיבוד מוזיקלי של שיר קאנטרי, וצד ב' - שיר קאנטרי מעובד כשיר בלוז. באותו יום שם אלביס את הרוקבילי על המפה.

הטענה הנושנת כי אלביס גנב את המוזיקה השחורה היא חסרת בסיס ונובעת מבורות או ממגמתיות של כתבי רוק במרוצת השנים. עוד בשנות ה-40 נהגו זמרים לבנים ושחורים לבצע גרסאות כיסוי אחד לשני. השירים לא "נגנבו", תמלוגים על הביצוע והשמעתו תמיד שולמו לכותב המקורי. אלביס היה נער דרומי שגדל במיסיסיפי בקהילות שלא הוכתבו לפי צבע עור אלא על סמך המכנה המשותף - עוני. בלוז וגוספל, כמו קאנטרי ופופ, היו חלק בלתי נפרד מחייו. אלביס ספג את הכל, בדומה לצ'אק ברי, שהושפע ממוזיקת קאנטרי לבנה לא פחות מאשר משורשי הבלוז שמהם הגיע. הסינגל שהיווה את פריצת הדרך שלו, "מייבלין", מבוסס על שיר הקאנטרי של בוב וילס מ-1938, "איידה רד".

לעומת אמנים כמו פאט בון, שביצעו גרסאות כיסוי ידידותיות לקהל הלבן לשירים מפי ליטל ריצ'רד ופאטס דומינו, אלביס היה הדבר האמיתי. ההצלחה שלו לקחה את המושכות מידי חברות התקליטים והעבירה אותן לנוער. אלביס נתן לאמנים השחורים את הלגיטימציה המסחרית שהם נזקקו לה כדי לפרוץ לתודעת הציבור הרחב.

כיום, כשאלביס הוא קונצנזוס כה גדול, קשה לדמיין כמה חתרני ושערורייתי הוא היה ב-1956, כשהופיע לראשונה בטלוויזיה. כשהוא הניע את האגן, נערות היו על סף התקף אפילפסיה. למרות, ואולי בגלל, התדמית הנקייה שהציג, כזו של נער לבן שלא שותה או מעשן, קיומו איים על הערכים שהאמריקאים השמרנים ניסו להשריש בנוער (בדומה להיסטריה סביב הפאנק, הרוק הכבד, ההיפ הופ ודומיהם).

התקשורת האמריקאית צלבה אותו לאחר הופעותיו בטלוויזיה, אבל הוא הפך לכוח שאי-אפשר להתעלם ממנו. אפילו אד סאליבן, שנשבע כי לא ייתן לאלביס להופיע בתוכניתו בשום מחיר, נכנע ללחץ המסחרי כשהרייטינג של התוכנית המתחרה שלו היה גבוה יותר בזכות הופעתו של אלביס. כשאלביס הופיע אצל סאליבן, כ~60 מיליון אמריקאים צפו בשידור.

בינואר 1957, בהופעתו השלישית והאחרונה אצל סאליבן, בחר אלביס את שיר הגוספל "Peace In the Valley", שנפתח במילים: "או, אני עייף ומותש/ אבל אני חייב להמשיך לבד/ עד שיגיע האל ויקרא לי ללכת". אחרי שנתיים שהנהיג את המהפכה, הוא תלה את מגפי הרוקנרול ופנה לצבא ולהוליווד. אלביס לא חזר להופיע באופן מסודר עד דצמבר 1968.

"לפני אלביס לא היה כלום" (מילותיו של ג'ון לנון). הוא היה הראשון, זה שחצה את הגבול וסלל את הכביש. ובאותה דרך פסע לבדו. מוזיקאים רבים ניהלו ועדיין מנהלים אורח חיים הרסני, אך לכל אלו - החל בג'ימי הנדריקס וכלה בבריטני ספירס - היתה היסטוריה להעזר בה. אלביס צלל לתוך חור שחור. הוא נאלץ להתמודד עם הלחץ הנפשי והפיזי של הכוכבות בעצמו וללא דוגמה קודמת. הוא הלך דרך אש, ואת המחיר שנגבה מחייו הוא שילם בשביל אלו שבאו אחריו.

ב-16.8.1977, לאחר שנים של אכילת יתר, אלכוהוליזם והתמכרות לאמפטמינים, הלך אלביס לעולמו. היום, 30 שנה אחרי, וכפי שיהיה 30 שנה בעתיד, הוא עדיין רלוונטי. הגיבור הראשון והקורבן הראשון של הרוקנרול.

עוד באתר:
הג'ננה של פורטיס
ג'קי צ'אן נותן בראש
איך ניצל חן אהרוני?