הכיתה של מר שמלו: ארקדי דוכין חינוכי מדי

יום שלישי 10 ביולי 2012 07:19 מאת: נורית אסיאג, עכבר העיר

הצגת הילדים החדשה של הזמר עוסקת בחשיבותה של תקשורת בין אישית. המשחק טוב, המוזיקה נעימה והמסרים חינוכיים. אבל למה הם צריכים להיות כל כך ברורים?


המורה הטוב. הכיתה של מר שמלו

(צילום: אהובה ברנר)

פרסומת

שם ההצגה הכיתה של מר שמלו אולי מוכר לחלקכם מהסדרה בערוץ הקבלה, שעוסקת במורה ובתלמידיו - שאותם הוא מלמד על העולם מסביבנו וגם על עצמם. עכשיו הסדרה יצאה מהמסך ועברה לבמה תחת פיקודם היצירתי של ארקדי דוכין (מוזיקה ומשחק) ויגאל רזניק (מחזה ומשחק), ש"רצו לעשות שינוי למשהו טוב יותר, שמח יותר, אמיתי יותר, משהו שייתן מענה למציאות המטרידה של ימינו".

» הכיתה של מר שמלו - לכל הפרטים והמועדים
»
הצגות ילדים - כל ההצגות והביקורות

בהצגה זו דוכין הוא לא רק היוצר, אלא גם על הבמה. הוא המלווה המוזיקלי של ההצגה (שירה וקלידים) וגם המספר, שמציג בפנינו את מר שמלו, המורה "הכי אוהב, הכי חכם, הכי נהדר, הכי מפוזר", שהשיעור החשוב ביותר שלו הוא "להיות חבר, להיות כמו אח" וגם, ולמעשה בעיקר "אם יש דיבור, אז יש חיבור". את המסר הזה הוא מנסה להנחיל לשלושת תלמידיו: טים, תום ותותי, שהם חברים כל כך טובים עד שנדמה ששום דבר לא יפריד ביניהם. אבל יום אחד הם רבים על משהו טיפשי (מי הביא את המתנה הכי שווה), ופשוט שוכחים את עניין הדיבור והחיבור והאחוקיות. המורה מעניק להם לבבות מיוחדים, שעליהם הם צריכים ללחוץ ביחד כדי לקרוא לעזרתו של המורה, אבל השלישייה מתעלמת מדבריו וממשיכה להתווכח ולריב.

חברות בסכנה. פרומו המופע "הכיתה של מר שמלו"


 

כשמר שמלו עוזב את תלמידיו, נכנסים לתמונה מר מריר ומר מודד העוזר שלו, שני טיפוסים מפוקפקים שרוצים להרוס את בית הספר. על השטח שיתפנה הם רוצים להקים שדה קונכיות, בהן אנשים יוכלו לגור ולהזמין את כל מה שהם צריכים (וגם מה שלא) בלי לצאת החוצה, בלי לפגוש אנשים, בלי דיבור ובלי חיבור: "זאת קונכייה קטנה נה נה.../ ויש מקום רק בשבילך/ זאת לא בדיחה/ זאת הצלחה.../ לא צריך להתערבב/ לא צריך להתחשב". בדרך צמד הקרימינלים גם יפתה את הבנים בכל מיני ממתקים וצעצועים ומותגים, רק כדי שנוכל ללמוד גם על כוחה ההרסני של תרבות הצריכה. בסוף, אחרי כמה משחקי מחשב וגם אי אלו שירים (עם או בלי דוכין), הבנים יבינו שעשו טעות, ויחד עם חברתם תותי ינסו להחזיר את הגלגל לאחור. זה אולי יהיה (כמעט) מאוחר מדי, אבל ברגע האחרון יאחדו כוחות ויצליחו למנוע את רוע הגזירה לא לפני איזה טוויסט קטן בעלילה שלא נחשוף בפניכם.

פשר המסר



רזניק ודוכין רצו הצגה שתשלב מוזיקה, תיאטרון וערכים טובים. אין ספק שהצליח להם. המוזיקה מוצלחת ומגוונת, קולו הייחודי של דוכין מחמם את הלב, מילות השירים (סיון ויצפלד) חביבות, המשחק טוב, יש ניצול סביר של הבמה הקטנה בזאפה, יש קצת הומור, ורעיון הקונכייה בהחלט פותח את הדמיון (בת העשר הפרטית, למשל, טענה שלפעמים דווקא נחמד להשתבלל בקונכייה של עצמך ולחשוב לבד על דברים). וכן, יש גם ערכים טובים. במנה גדולה. למקרה שפיספסתם: "אם יש דיבור, אז יש חיבור". ואם נעשה שימוש במטאפורת הקונכייה - אל תסתגרו בעצמכם או אל מול המסכים המהבהבים שלכם והמותגים הנוצצים שלכם, דברו ותתחברו עם החברים שלכם. באמיתי, לא בפייסבוק.  

אני בהחלט מסכימה עם התכנים הללו, אחרי הכל אפילו אין לי פייסבוק. אבל למה לנפנף ברעיונות האלו בצורה כל כך ברורה, למה צריך לצעוק אותם בריש גלי? הבעיה של "הכיתה של מר שמלו" היא שמדובר בהצגה חינוכית מדי עם מסר שקוף מדי שמוגש בכפית היישר לפה של הצופים הצעירים והבוגרים כאחד. נכון, יחסית להצגות חינוכיות אחרות, האריזה יותר מהוקצעת, והאווירה בזאפה, שמארחים את המופע, היא צ'ופר, אבל עדיין יש יותר מדי משקל לאמירה החינוכית ולחשיבותה.


האווירה בזאפה עוזרת להנאה. הכיתה של מר שמלו (צילום: אהובה ברנר)

יוצרים רבים לילדים (למזלנו הרב לא כולם) טורחים להדגיש את העובדה שההצגה שלהם חינוכית וערכית. אני לא מבינה את הרציונל שעומד מאחורי המחשבה שבהצגה טובה לילדים חייבים להיות מסרים חינוכיים וערכים, ובטח לא מבינה למה צריך לומר אותם בקול רם וברור שוב ושוב. מה, אנחנו כמבוגרים, הולכים לאירוע תרבותי כזה או אחר - הצגה, מחול, סטנד-אפ או מופע מוזיקלי - כדי לקבל ערכים או כדי לספוג חינוך? אני צורכת תרבות כדי לבלות, ליהנות, להתרגש, לצחוק, לבכות, להפעיל את הדמיון, להתפעל, להתפעם, לחשוב, ובמקרה האידיאלי לחוות התרוממות רוח שנולדת מחדוות הגילוי של עוד ועוד רבדים הנחשפים אט אט ומשתלבים זה בזה. וזה גם מה שאני רוצה שהילדים שלי יחוו כשהם יושבים מול במה. סיסמאות חינוכיות? את זה יש להם מספיק בבית הספר.

» הכיתה של מר שמלו, יום שישי ה-13.7 ב-14:00 בזאפה ירושלים, שבת ה-14.7 ב-13:30 בזאפה תל אביב ויום שישי ה-20.7 ב-12:30 בברל'ה להבות חביבה


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 02/08/2012 14:03:49

  • 25/07/2012 13:36:44

  • 7.לא הייתי רוצה להיות ילדה שלך(קראתי כמה פעמים ...)

    25/07/2012 12:53:54

  • 25/07/2012 12:39:54

  • 22/07/2012 21:41:44

  • 18/07/2012 09:14:09

  • 15/07/2012 21:20:10

  • 15/07/2012 18:17:56

  • 15/07/2012 16:53:54