אוכל

עדכנו אותנו




פרסי עכבר העיר: המסעדה של השנה

יום רביעי 04 בדצמבר 2013 00:12 מאת: עכבר העיר

היציבות של טוטו, הווירטואוזיות של כתית, האסתטיקה של קיטשן מרקט, החדשנות של מונא, היצירתיות של המסגר 5, הסטנדרטים של הוטל מונטיפיורי או האותנטיות של בית תאילנדי. מי תהיה המסעדה הטובה של השנה?



האם היא הטובה בארץ? מונא

(צילום: יוסי אלעד)

פרסומת

עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים. במקום הראשון: טיסה זוגית לברלין או לרומא, מתנת ישראייר.

» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות


מצד אחד, אנחנו שמחים לחיות במקום שהתברך בכל כך הרבה מסעדות טובות, מטבחים וסגנונות בישול מגוונים, טכניקות בישול שונות וטעמים מסקרנים. מצד שני, זה מאוד מקשה עלינו לבחור רק שבע מסעדות טובות במיוחד.

»
המסעדה החדשה הטובה של השנה
» העסקית הטובה של השנה
» ארוחת הבוקר הטובה של השנה
» בית הקפה הטוב של השנה

המסעדות שנבחרו מגיעות כל אחת ממקום שונה: אחת מציעה תפריט שמשתנה מדי יום ואחרת מתגאה בתפריט שנותר יציב למשך שנים; אחת מביאה דיוק ואלגנטיות צרפתית ואחרת מציעה מטבח אוריינטלי, אותנטי וחריף; אחת שעברה כמה מיקומים וגלגולים עד שהתייצבה במקומה הנוכחי ואחרת ששיאה עוד לפניה. אם היינו צריכים להצביע על מכנה משותף ביניהן, אפשר לומר בבטחון מלא שכולן שינו את מפת הקולינריה המקומית לטובה, כל אחת בדרכה.

טוטו 


טוטו התחילה את דרכה כמסעדה איטלקית והפכה תחת ידיו של השף ירון שלו למסעדה עם מטבח עונתי ים-תיכוני, שמותח את הגבולות בווירטואוזיות שלא נתקלים בה הרבה. בטוטו תפגשו מטבח שמציע מנות מרהיבות ומוקפדות בכל פרט, קטן כגדול, תפריט שרובו עקבי ולא משתנה חדשות לבקרים וקיתונות של אווירה יוקרתית.

דבר השופטים: כבר שמונה שנים שטוטו מפגינה את אחת התכונות הנדירות במסעדנות המקומית - יציבות, עניין לא פשוט לרוב המסעדות בארץ. במקרה של טוטו, היוצא מן הכלל המעיד על הכלל - הקפדה על חומרי גלם מושלמים, שירות מופתי ותפריט סקסי ולא מתחכם שלא משתנה על בסיס יומי. אלה הסיבות האמיתיות שאנחנו כל כך אוהבים את המסעדה הזו.

טוטו - ברקוביץ' 4, תל אביב



תמיד יהיה שם. טורטליני זנב שור של טוטו (צילום: אורן זיו)

כתית החדשה


מסעדת כתית של השף מאיר אדוני פועלת ונודדת כבר כ-11 שנים בין משכנים שונים. מכפר רות, לנצר סירני, ומשם להיכל מקסים ברחוב תלמוד תורה בתל אביב (שם פעלה תקופה ארוכה). במהלך השנה נסגרה כתית במיקום הזה ועברה אל חלל צמוד למסעדתו השנייה של אדוני, המזללה. יש כאלה שמיהרו להכתיר את הצעד הזה כהודאה בכישלון, אבל למעשה מדובר בצעד חכם שמביא את כתית למקום האופטימלי בשבילה: אינטימי, בוטיקי ואישי יותר.

דבר השופטים: מסעדנים צאו ולמדו - כך אפשר לקחת מטבח קלאסי כבד ולהפוך אותו על פיהו מבלי להוציא לו את הנשמה. המעבר של כתית ממשכנה היפהפה ברחוב היכל התלמוד לחדר האינטימי במזללה עשתה לה רק טוב: התפריט מהודק יותר, המנות מלוטשות ונגישות יותר. אם אי פעם יחליטו להביא לכאן את הבוחנים של "מישלן", כתית תהיה הראשונה לזכות בכוכבים.

כתית - נחלת בנימין 57, תל אביב


שווה כוכבים. קינוח אדמה של כתית (צילום: דן פרץ)

מונא


המסעדה הוותיקה עברה לפני כשנתיים לידיה של קבוצת מחניודה, שמירקה, שיפצה, איווררה והפכה אותה לאחת מהמסעדות הטובות באזור. השף והבעלים, מושיקו גמליאלי, לוקח את המטבח אל נקודת המפגש שבין ירושלים לפריז כשהוא עטוף באיפוק ותחכום, ומשאיר את אווירת ה"שוק" וה"כפיים" מחוץ לדלת.

דבר השופטים: ההוכחה הטובה ביותר לוורסטיליות המוצלחת של קבוצת מחניודה - כשהיא רוצה להיות רצינית ולא להתעסק בקרקוש סירים, היא יודעת לעשות את זה בצורה מושלמת. עם מפות לבנות ותפריט מעודן, מהודק ושקט, שמשלב בין ירושלים וצרפת, מונא הולכת ומבססת את מקומה לא רק כבכירת המסעדות כיום בירושלים, אלא בארץ כולה.   

מונא - שמואל הנגיד 12, ירושלים


בלי כפיים, בבקשה. ג'מבו אספרגוס צלוי במונא (צילום: יוסי אלעד)

קיטשן מרקט


בואו נודה על האמת, כשקיטשן מרקט נולדה אף אחד לא ממש ספר אותה. "עוד מסעדת שוק בתל אביב", הם אמרו. אבל בשקט בשקט הפך השף יוסי שטרית את קיטשן מרקט לחוויה מפתיעה: כל מנה היא לא פחות מיצירה וירטואוזית, כשההקפדה על האסתטיקה של המנות חשובה לא פחות מהטעם (שממש לא נשאר מאחור). אם יורשה לנו להמר, אנחנו עוד נשמע רבות על קיטשן מרקט.

דבר השופטים: האוכל היפהפה שמגיש שף יוסי שטרית אוגר סביבו אט אט יותר ויותר מעריצים. צריך כשרון מיוחד להגיש אוכל כל כך מהונדס ומפונפן ועם זאת, עדיין מגרה ומזמין. השירות הלא מעונב, מול הים הכחול, מאפשר לאכול מטבח סופר מודרני בלי תחושה של עודף פלצנות. בשורה התחתונה, הארוחה בקיטשן מרקט היא חוויה לכל החושים.

קיטשן מרקט - שוק הנמל, תל אביב


יצירות אמנות בצלחת. מנת "ביצה" בקיטשן מרקט (צילום: דן פרץ)

הוטל מונטיפיורי


חווית האכילה במסעדות קבוצת R2M הן סוג של אידיאולוגיה מוצהרת, שמטרתה להביא לסועד יותר מתמורה הוגנת לכספו. לא משנה אם תגיעו לבראסרי, לקופי בר, לרוטשילד 12 או לדליקטסן - היו בטוחים שאתם צפויים להתפנק על ארוחה משביעה ביותר. אבל אם אתם רוצים מנות נהדרות שמשלבות מטבח אסייתי עם שיק אירופאי, הוטל מונטיפיורי זה המקום. סך הכל, אין הרבה מקומות בתל אביב שכבר ברגע הכניסה אליהם יש תחושה של חו"ל.

דבר השופטים: לו כל דבר בחיים היה בטוח כמו המסעדות של רותי ומתי ברודו. לא משנה באיזו שעה של היום תכנסו - האיכות, הטעם, הפאסון, ההקפדה על המפית המקופלת ועל המזיגה הנכונה של היין, כולם יהיה מדויקים כמו ביום הראשון. זהו מהמקומות הבודדים בתל אביב שהעיר נשכחת מהרגע שנכנסים אליו. יכול להיות כי זו נקודת המפגש המדויקת ביותר של אווירה, עם אוכל טוב ולא מתחכם שמביא קצת מאירופה הקלאסית וקצת מאסיה, מבלי שזה ייצא מאולץ. ככה בונים מוסד קולינרי.

הוטל מונטיפיורי - מונטיפיורי 36, תל אביב


מחוייבים לסטנדרט של מצוינות. קריספי צ'יקן בהוטל מונטיפיורי (צילום: רותם מימון)


המסגר 5


ברחוב שכוח אל באזור התעשייה של אילת, פועלת מסעדה קטנה שפתחו הזוג ענבר שפירא וליאור רפאל. השניים, ילידי העיר, יצאו ללמוד בקורדון בלו, חזרו לעיר אחרי סבב סטאז' ארוך ופתחו מעין מסעדת פופ אפ ארוכת טווח, בה המנות שואבות השראה מהמטבח הצרפתי והתפריט משתנה על בסיס יומי. אין ספק שהמסגר 5 היא בסיס לקולינריה בעלת אמירה מעודנת בעיר שזה כל כך חסר בה.

דבר השופטים: גם אם המסעדה הזו היתה ממוקמת בלב תל אביב, היא היתה נכנסת לרשימת המסעדות הטובות של השנה. על אחת כמה וכמה כשהיא מתקיימת בישוב כה רחוק, כשהלוגיסטיקה והקירבה לחומרי הגלם מסובכות יותר, מנותקת מאופנות או מקרבה למובילי דעת קהל. המסגר 5 היא פשוט מסעדה מצוינת. היא חצופה, היא בועטת והיא עושה בעצם מה שבא לה. בגלל שבירת המוסכמות הקולינריות, בגלל החכמה של ענבל שפירא וליאור רפאל ובגלל הצניעות שלהם, המסגר 5 היא נווה מדבר אותנטי בעיר של פלסטיק.

המסגר 5 - המסגר 5, אילת


נווה מדבר קולינרי. סשימי של המסגר 5 (צילום: רותם מימון)

בית תאילנדי


האם יש צורך באמת להציג את בית תאילנדי? יריב ולק מלילי פתחו בסוף שנות ה-90 את שגרירות תאילנד ברחוב בוגרשוב, המסעדה הראשונה שהגישה מנות אותנטיות ולא כך כך קלות לעיכול מהמטבח הנהדר הזה לקהל הישראלי. אין ספק שבית תאילנדי חצבה את הדרך למסעדות אסייתיות שיבואו שנים אחר כך, אבל היא עדיין הראשונה בתודעה בכל הנוגע למטבח אותנטי, אוריינטלי ולא מתפשר.

דבר השופטים: אם תכנסו לבית תאילנדי בשעות הצהריים המאוחרות, תפגשו תמיד כמה שפים וטבחים שסיימו משמרת ובאו לאכול איפה שהם חושבים שהכי טוב לאכול. אין עוד מסעדה בארץ שכל כך נאמנה לארץ המקור. זו לא פרשנות על אוכל תאי, וזו לא וריאציה על אוכל תאי. זה פשוט אוכל תאי כפי שאוכל תאי אמור להיות. כן, גם ברמת החריפות. בית תאילנדי הולכת נגד הזרם ובה בעת מכתיבה את הזרם עצמו. כולם רוצים להיות בית תאילנדי, אבל רק מעטים יכולים להיות.

בית תאילנדי - בוגרשוב 8, תל אביב


הדבר האמיתי. סלט פאפאיה של בית תאילנדי (צילום: דן פרץ)

חברי הצוות (לפי סדר א'-ב'):


אפרת אנזל - אשת תקשורת וקולינריה
טל לוין - עורכת ראשית, עכבר העיר
רותם מימון - כתב האוכל של עכבר העיר
דני ססלר - כתב אוכל ויין
טלי קושניר - עורכת מדור האוכל, עכבר העיר





תגיות: אפרת אנזל, בית תאילנדי, דני ססלר, הוטל מונטיפיורי, המסגר 5, טוטו, טל לוין, טלי קושניר, כתית, מונא, קיטשן מרקט, רותם מימון

(12 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5