מדבוש ועד השווארמה הצמחונית: אוכל הרחוב הטוב במרכז וצפון תל אביב

יום שני 29 באוקטובר 2012 00:24 מאת: עכבר העיר

קונוס פירות ים בגוצ'ה, פיצה וטרופית בשירוקו, קובה במזנון הצהובים ועוד. המקומות הכי טובים לאכול בעמידה ומרכז וצפון תל אביב


מלך הכיכר. דבוש

(צילום: אורן זיו)

פרסומת

מערכת עכבר העיר התכנסה ובחרה את דוכני אוכל הרחוב הטובים בעיר. קל זה לא היה, ויתורים כואבים נעשו בדרך ועל התוצאות מותר (ורצוי) להתווכח. תאמינו לנו, זה קרה לא מעט. בסופו של דבר, כל אחד מהמקומות האלו מציע יתרון מסוים - באוכל, במיקום, בגישה או במחיר - שהופך אותו לאחת הארוחות הטובות שתאכלו השנה בתל אביב. גם אם מדובר במשולש פיצה וטרופית בשלוש בלילה, כשאתם שיכורים לגמרי.

» אוכל הרחוב הטוב בדרום תל אביב
» מוכרי אוכל הרחוב האגדיים של תל אביב
» מהו סוד ההצלחה של הסנדוויץ'?

בורקס טורקי אורגינל



כמה:
גאון מי שחשב על השילוב בין שוק לבורקס. אם אתה כבר אוכל משהו שמעמיס עליך טונה של פירורים, עדיף שזה יקרה במקום פחות מעונב, רצוי מעופש גם ככה, כמו השוק. הבורקס הטורקי בשוק הוא בגדר הפוגת חובה למבקר המצוי, והשם מסגיר תמונה חלקית בלבד – המקום מציע שלל מאפים ומטעמים טורקיים אורגינליים (אל תפספסו את האשורה או את האיירן) רחב בהרבה מגבולות הגזרה של הבורקס. אל תגידו לא גם לבורקס חצילים על האש - שבלול גדול של חצילים שהרגע נקלו, לצד חתיכות תפוחי אדמה וגבינה בולגרית. לוהט זו לא מילה.

בכמה: 20 שקל לישיבה במקום.

בורקס טורקי אורגינל - הכרמל 39, תל אביב


הכי מקורי בשוק. בורקס טורקי אורגינל (צילום: רותם מימון)

גוצ’ה

למה:
הקונוסים של גוצ’ה הם מהמנות הבודדות בפרויקט הזה שלא היינו מצליחים להכניס לשום קטגוריה נפרדת, כי בנוף הקולינרי המקומי הדל הם פשוט קטגוריה בפני עצמה. קלמרי, ראשים, שרימפ, פיש אנד צ’יפס - הכל בטיגון עמוק, טרי בשיגעון, טעים בטירוף ומוגש בתוך קונוס נייר שאפשר לנדוד איתו לספסל על שדרות בן גוריון.

בכמה: 30-20 שקל.

גוצ'ה - דיזנגוף 171, תל אביב


מביאים את הים לבן גוריון. קונוס של גוצ'ה (צילום: דניאל צ'צ'יק)

דים סאם סטיישן

למה:
דווקא עכשיו, כשהדים סאם מסומן כטרנד הקולינרי הנוכחי של תל אביב והכופתאות המאודות והממולאות מגיחות מכל פינה, אפשר להשוות ולהיווכח שהדים סאם הטובים בעיר עדיין מוגשים במקום הקטנטן הזה. המילויים מגוונים (בקר, עוף, שרימפס, ירקות ועוד), המחיר לא גבוה והתחושה המתקבלת היא של משהו קצת יותר בריאותי מאוכל הרחוב הישראלי השומני הרגיל. אגב, גם מנות האורז והנודלס האסייתיות במקום הן מהטובות בעיר.

בכמה: 5 שקלים לדים סאם.

דים סאם סטיישן - יהודה הלוי 44, תל אביב


היו בין הראשונים לזהות את גודל הפוטנציאל. דים סאם סטיישן (צילום: שירה מידן)

השווארמה הצמחונית

למה:
יש מקומות שאומרים עליהם שאין להם תחרות, אבל לשווארמה הצמחונית באמת אין תחרות. יש מקומות בעיר שמציעים קציצה צמחונית מפוקפקת במידה כזאת או אחרת, אבל אף מקום - חוץ מבודהה בורגר - לא מציע היצע עשיר כל כך של חיקויים מוצלחים כל כך לבשר. דווקא השווארמה היא לא השוס של המקום, אבל ההמבורגר הצמחוני, שמגיע גם בגרסת צ’יזבורגר, הוא הטוב מסוגו בעיר.

בכמה: 22 שקל לשווארמה בפיתה, 24 שקל להמבורגר בלחמנייה.

השווארמה הצמחונית - קינג ג’ורג’ 81, תל אביב


שינתה את העיר. השווארמה הצמחונית (צילום: אורן זיו)

מזנון הצהובים



למה:
אין הרבה אוכל רחוב בשכונות הצפוניות של תל אביב (כולם בדיאטה), אבל את אחד הסמבוסקים והקובות הטובים בעיר דווקא כן אפשר למצוא כאן. אנשי המקום לא ינסו להסתחבק אתכם, אולי רק אם אתם אוהדי מכבי או אם באתם בחולצה צהובה. כל השאר יצטרכו לחכות יפה בתור לסמבוסק חומוס משגע או לקובה מטוגנת.

בכמה: סמבוסק וקובה ב־8-4 שקלים ליחידה.

מזנון הצהובים - קהילת יאסי 1 (פינת קהילת ורשה), תל אביב


מי שלא קופץ, אדום. מזנון הצהובים (צילום: אורן זיו)

סנדוויץ’

למה: האמת שבהתחלה היינו סקפטיים: למי יש כוח לעוד שפים מתוחכמים שחושבים שהם המציאו את הגלגל, מנסים לעשות קופה ולקרוא לזה סנדוויץ’ שף? אבל מבט קצר בתפריט גרם לנו לאכול את הכובע, ולהפוך את הסנדוויצ’ייה הזאת לבית. קבב דגים, טלה טחון, פירות ים או אספרגוס ים הם לא החשודים המידיים למשהו שאוכלים בסנדוויץ’, אפילו לא בתל אביב, בעיקר לא תוך כדי הליכה. אבל סנדוויץ’ אוממי, עם אותה אצה מפורסמת, ביצה מקושקשת, ממרח פרמזן ושמונה סוגי פטריות ניחן באותו גורם חמקמק שהופך מנה מסתם טעימה לאחת שעוד ידובר בה רבות. ביצה מקושקשת, הדור הבא.

בכמה: 36 שקל לסנדוויץ’ אוממי.

סנדוויץ' - נחלת בנימין 59,  תל אביב


לא טעמתם כזה. סנדוויץ' אוממי (צילום: רותם מימון)

פיצה שירוקו

למה:
נכון שאומרים שלס איז מור? אז פיצה שירוקו היא הכי לס אבל הכי מור. מדובר בפיצה דקה עם בצק מוצלח, שהסוד האמיתי טמון בפשטות שלה: רוטב עגבניות, גבינה צהובה ותוספות מקופסאות שימורים הופכים אותה לאחת הפיצות הנינוחות בעיר, בעיקר לנוכח העובדה שהמקום פועל עד השעות הקטנות של הלילה, וכמובן, שניתן להשיג בו את הדיל המנצח של סלייס וטרופית ב־12 שקל. תאכלו אבק, טוני וספה. או קמח.

בכמה: משולש פיצה וטרופית ב־12 שקל.

פיצה שירוקו - קינג ג’ורג’ 23 (פינת המכבי), תל אביב


הכי משתלם בעיר. פיצה שירוקו (צילום: אורן זיו)

פיר 23

למה: סוג המקומות שמובילים לתהייה הבלתי נמנעת “איך לא חשבו על זה קודם?”. עיר חוף כמו תל אביב, צריך שיהיו בה כמה שיותר דוכני טו גו של דגים ופירות ים, וזה של פיר 23 עושה את זה בצורה הכי מדויקת שאפשר: לא יקר, טרי, נשנוש כיפי להורים ולילדים שמתרוצצים סביבם בנמל. בין אם זה הפיש אנד צ’יפס, הקלמרי או השרימפס, אין הרבה דברים יותר כיפים מלנבור בקופסאות הקרטון של פיר 23 ולדוג משם את המטוגנים מהים.

בכמה:
48-28 שקל.

פיר 23 - האנגר 23, נמל תל אביב


כמו בסן פרנסיסקו. קלמרי של פיר 23 (צילום: רותם מימון)

פיצרייה בן גוריון

למה: טרנד הפיצות במשקל כבר הפך מזמן למאוס, אבל יש פיצרייה אחת ששווה לסבול לכבודה את השיטה המשונה הזאת. תמורת מחיר של שני סלייסים דקיקים בפיצרייה נורמטיבית, תקבלו בבן גוריון את אחת הפיצות המפנקות בעיר. מעבר לבצק הפריך, העבה במידה, ורוטב העגבניות המעולה, השוס האמיתי במקום הוא התוספות: רוקפור, פטריות ובצל מקורמל; ספייסי פפרוני; או אלפרדו תרד. פשוט תשאלו מה יצא הרגע ובקשו שיגזרו לכם לפי העין. אם אתם כבר יושבים, יש שם גם את הבירה הכי זולה ברדיוס של קילומטרים.

בכמה: 20-15 שקל לסלייס משביע.

פיצרייה בן גוריון - בן גוריון 39, תל אביב


לאכול על השדרה. פיצה בן גוריון (צילום: אילן עמיחי)

פלאפל גבאי



למה: ייאמר כבר בהתחלה: הפלאפל של גבאי הוא אחד הטובים בעיר (שני הסניפים העמוסים - שמועות מדברות על שלישי שבדרך - הם הוכחה מספיק טובה לכך). אלא שהקבועים ומביני העניין יודעים טוב מכך: הפלאפל של גבאי הוא רק תוספת למנות השוות באמת שלו. המרקים המפורסמים של המקום מעולים במיוחד; השניצל גדול, דק ועסיסי; הקבב שהצטרף לא מזמן לתפריט נותן פייט לשיפודיות ותיקות; ומעל כולם עומד המעורב הירושלמי, מנה שתמלא (יותר נכון תפוצץ) לכם את הפיתה ותחמם לכם את הלב. כל ביקור בפלאפל גבאי מסתיים בקריאת “פלאפל גבאי מחבק אתכם!” מצד החבר’ה שמאחורי הדלפק. אנחנו מחבקים אותם בחזרה.

בכמה: 40-15 שקל.

פלאפל גבאי  - בוגרשוב 25, תל אביב
פלאפל גבאי-דיזנגוף -  דיזנגוף 269, תל אביב


חיבוקים ונשיקות. פלאפל גבאי (צילום: רותם  מימון)

הויטרינה

למה: מאחורי דלפק הזכוכית העמוס של הויטרינה תמצאו את כל סוגי נקניקיות הגורמה שניתן להעלות על הדעת, ועוד כמה שלא ניתן: בשר לבן וגרגרי חרדל ;בשר בקר, כמון וצ’יפוטלה; בשר בקר עם רוטב סטייק וגבינת רוקפור; עוף ג’ינג’ר ולמון גראס ועוד. רק להצביע ולהתלבט בינתיים אם לקחת צ’יפס מתובל היטב (ברור שכן).

בכמה: 11 שקל לצ’יפס, 28-24 שקל לנקניקייה עם תוספות.

הויטרינה - אבן גבירול 54, תל אביב


ווינדואו שופינג. נקניקייה של ויטרינה (צילום: רותם מימון)

פלאפל היפו

למה: אז נכון שבפלאפל היפו אין צ’יפס וזה חתיכת דאונר כשמדברים על דוכן של אוכל נחות, אבל זה רק כי דואגים לייצר שם תחושה כוזבת כאילו מה שהם שמים לכם בפיתה בריא לכם. פלאפל היפו הוא פלאפל אורגני, מה שאומר שהפיתות מקמח מלא, הסלטים מושקעים במיוחד, והכדורים עצמם טעימים אך פחות שמנוניים מהמקובל בז’אנר. בקיצור, טעים, עם וייב פחות מושחת. מושלם לאנשים עם חוש אשמה מפותח ולאלו שחוששים מהכאב בטן שאחרי.
ב
כמה:
18-16 שקל למנה.

פלאפל היפו  - דיזנגוף 70, תל אביב


בריא וטעים. פלאפל היפו (צילום: רותם מימון)

סביח עובדיה



למה: האלטרנטיבה האותנטית והטעימה בעיר לאותם אנשים שאינם מסוגלים לשאת את זמן ההכנה הממושך והיומרני של סביח טשרניחובסקי העמוס. מעבר לטריות ולשלל העשבים שהופכים את המנה של דני למרעננת, הטוויסט האמיתי מגיע עם ההברקה של תוספת עלי ריחן טריים למרקחה, שמוציאים את הלשון מאיזון. האופציה לחיטה מלאה קיימת גם כאן, ולצד החמוצים תמצאו קציצות ירק מומלצות.

בכמה: מנת סביח וכוס לימונדה יעלו לכם 20 שקל.

סביח עובדיה - קינג ג’ורג’ 27, תל אביב


הוא עובד, אני עובדיה. סביח עובדיה (צילום: אורן זיו)

דבוש

למה: אין טובה יותר משווארמה שעשויה מבשר כבש, ולכן ההישג של שווארמה דבוש - העשויה מהודו - גדול אף יותר. זו אחת השווארמות הטובות בעיר וכנראה הפופולרית בהן. היא לא זולה, אך התחלופה הבלתי פוסקת של לקוחות ובשר הופכים אותה למנה הטרייה והעסיסית ביותר שאפשר לקבל בתל אביב. כמו כן, מאז שבשנה האחרונה הותקנו רובוטים שחותכים את המנה על אוטומט, הפכה הצפייה בשווארמה דבוש לפלא של ממש, כאילו אנחנו באייטיז וצופים נפעמים במזרקה של אגם בכיכר דיזנגוף.

בכמה: 29 שקל לפיתה, 35 שקל ללאפה.

דבוש - קרליבך 1,  תל אביב
דבוש - אבן גבירול 64, תל אביב


אימפריה. שווארמה דבוש (צילום: אורן זיו)

סביח טשרניחובסקי



למה: סביח טשרניחובסקי יעלה את רף הסביח שלכם פלאים. פרוסות החציל מקשטות בארוטיות את שפתי הפיתה. ההקפדה והסדר שבהם יוכנסו שאר המרכיבים אל הכיס ירשימו אתכם בשעת ההכנה, ועם הביס הראשון תיפתח צ’אקרת הסביח, ותהפוך את מרבית בתי הסביח בעולם לבלתי רלוונטיים מבחינתכם מעתה ואילך. הבחירה היא בין מנה רגילה למנה עם בולגרית ובין פיתה רגילה לחיטה מלאה.

בכמה: 19-17 שקל.

סביח טשרניחובסקי - טשרניחובסקי 2, תל אביב


פותח את הצ'אקרות. סביח טשרניחובסקי (צילום: אורן זיו)

ניקוס גאליס

למה: אחת היציאות היותר מוצלחות בשנה האחרונה, שהתמקמה דווקא לא ברחוב תל אביבי אלא במתחם הנמל. שיפודי הסופלקי של ניקוס גאליס מצוינים, אבל גם הם לא מסוגלים להתחרות עם גאוות המקום: על שיפוד מאוזן מסתובב גירוס, הוורסיה היוונית לשווארמה, שילוב של הודו נקבה וטלה. הנתחים נפרסים ומוכנסים לפיתה שמנמנה שהונחה קצת על הגריל, ביחד עם לימון כבוש, בצל ירוק, קצת חריף וצזיקי, והופכים את העניין ליותר משווארמה סטנדרטית. 

בכמה: 39-27 שקל.

ניקוס גאליס - התערוכה 3, נמל תל אביב


יאסו. גירוס של ניקוס גאליס (צילום: בועז לביא)


המזנון

למה: המזנון היו החלוצים וסוללי הדרך לעולם טוב יותר, מעניין יותר ואיכותי יותר של אוכל רחוב. אייל שני ושחר סגל הוכיחו לקהל התל אביבי שפיתה לא חייבת לנטוף משמן ישן או להיות מפוצצת בצ’יפס־סלט. אפילו בשר או ירקות מטוגנים לא חייבים בה. במקום הסביח קיבלנו פיתה עם תפוח אדמה אפוי, במקום הפלאפל פיתה עם כרובית, ובמקום השווארמה פיתה סטייק אנד אגס. כשמוסיפים לזה את החמוצים הביתיים, הפלפל החריף הטרי, הקרם פרש וקצף העגבניות (שמחליפים את העמבה והסחוג), כמעט שוכחים שהפסקול ברקע לא שינה כלום.

בכמה: פיתה תפוח אדמה ב־29 שקל, פיתה כרובית ב־32 שקל.

המזנון - אבן גבירול 23, תל אביב


גורמה רחוב. פיתה תפוחי אדמה במזנון (צילום: רותם מימון)




תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(17 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5