פוד פורן: איך הפכו בלוגים של אוכל לחלק בלתי נפרד מחיינו

יום שישי 31 באוגוסט 2012 00:32 מאת: רותם מימון, עכבר העיר

ההתעוררות הקולינרית של השנים האחרונות מציפה את הרשת בבלוגים אישיים שעוסקים באוכל. התחזית: אנחנו בכלל רחוקים מהשיא


כמעט אירוטי. מתוך "אז מה את עושה כל היום?"

(צילום: אפרת ליכטנשטט)

פרסומת

אומרים שבלוגים זה הכי 2005, שאף אחד לא קורא את זה, שאין להם סיכוי מול פייסבוק, אינסטגרם ושות', אבל המציאות מראה אחרת. בלוגי אוכל שולטים ברשת ופונים לאינספור נישות: לאופים, לטבעונים, לרגישים לגלוטן, למבשל המתחיל ולמתקדם, וגם לזה שרק רוצה לראות את התמונות בסוף. נקודה למחשבה: אם בעולם המסעדות הישראלי קיים שלטון גברי באופן כמעט מוחלט, נישת בלוגי האוכל נשלטת על ידי נשים. נכון, מצאנו כמה גברים (שתפגשו בהמשך), אבל הנשים מהוות את הרוב המכריע. לכבוד יום הבלוג הבינלאומי שחל מחר (31 באוגוסט) שוחחתי עם בלוגרים שניסו להסביר מה גורם לאנשים עם קריירה ועבודה להשקיע זמן וכסף בשביל שיקראו את הבלוג שלהם, ומסבירים למה אנחנו נמצאים בתקופה חסרת תקדים. 

» שישה סנדוויצ'ים לכבוד החזרה לבית הספר
» הפלישה היוונית על תל אביב
» איך הפכו מנות השרינג לטרנד מוביל

בשלוש וחצי השנים האחרונות הפך השם עוגיו.נט לשמה השני של נטלי לוין, לצד התואר "זאת עם הבלוג של העוגות היפות". גילוי נאות: את נטלי הכרתי במסגרת אתר אוכל שבו פעלנו יחד וכיום היא עורכת המשנה של "אוכל קדימה אוכל" בנענע 10. "הבלוג התחיל כשרציתי לרכז מתכונים אחרי שעבדתי כקונדיטורית במסעדות", אומרת נטלי. בן זוגה טיפח באותה העת בלוג מוזיקה משלו, מה שדרבן אותה לפתוח אחד משל עצמה. "לא ידעתי שכך זה יתגלגל, אבל התחלתי בשביל התיעוד. בפוסטים הראשונים היו שתיים־שלוש שורות ומתכון, וכיום לכל פוסט מצורף מתכון עם מבנה קבוע, טיפים ושדרוגים". אחרי שניסתה לכתוב על מספר נושאים החליטה להתרכז באפייה וקונדיטוריה. "אני שמחה שמצאתי את הנישה שמתאימה לי. מי שיורה לכל הכיוונים הולך לאיבוד. עוגיו.נט פונה לחובבי אפייה לא מקצועיים וגם לאלה שרוצים להתמקצע בתחום, עם טיפים להצלחה גם במתכון הכי מסובך".

איך את מסבירה את ההצפה בכמות הבלוגים?
"אני חושבת שזה נובע מהמודעות הגדולה לקולינריה בשנים האחרונות. יש עיסוק יומיומי סביב הנושא - מארוחת צהריים לילדים ועד לישיבה במסעדות. חוץ מזה, יש המון סגנונות שונים של בלוגים והמון נישות - מטיולי אוכל, או חומרי גלם מיוחדים ועד לביקורות מסעדות. לכל נישה יש קהל וההיצע הגדול עושה טוב לכולם".


גם היא רצתה בלוג. מתוך הבלוג עוגיו.נט (צילום: נטלי לוין)

מבשלות סיפור



אפרת ליכטנשטט מצאה את עצמה בבית עם ילד, אחרי שהסטודיו לשמלות שלה נסגר בשנת 2008. אחת השאלות הנפוצות שנשאלה היתה "אז מה את עושה כל היום?", מה שהביא אותה לפתוח בלוג בעל שם זהה. "קראתי המון בלוגים וזה היה סוג של חלום", מספרת אפרת. "אמרתי 'בוא נפתח בלוג, נפרסם פוסט אחד ונראה מה יהיה' ומשם זה התגלגל". את ההשראה קיבלה מבלוגים כמו בצק אלים ודברים בעלמה, וכמוהם, גם הבלוג של אפרת עוסק ביותר מרק אוכל. "זה לא בלוג מתכונים. הוא יותר חווייתי ופחות עוסק בכמויות, אני בעצם מספרת סיפור. הצילום מבחינתי חשוב לא פחות מהאוכל, שלפעמים הוא תירוץ. הבלוג הוא כמו חלון ראווה, אפילו למי שלא בעניין של בישול".

אז איך בולטים בים של בלוגים?
"אוכל הוא תוכן שהמון אנשים מחפשים, אז עדיף לתת להם גם ערך מוסף. לאנשים אין זמן ולכן הבלוג צריך להיות חוויה מהירה. מתכון מצוין עם תמונה בינונית פשוט יתפספס, כי אנשים מחפשים אסתטיקה וסיפור אישי".


לא משתעממת. מתוך הבלוג אז מה את עושה כל היום? (צילום: אפרת ליכטנשטט)

מי שלקחה את עניין העיצוב והצילום צעד רחוק יותר היא עידן אדלר־רייס, עורכת דין בשעות היום ואדונית התבלינים בשאר הזמן. הבלוג נפתח לפני שמונה חודשים, גם הוא מאהבה לאוכל ולסטיילינג, ונכלל בנישת בלוגי צילום אוכל, מה שיכול להיות עסק רציני ויקר. דוגמה לכך היא סדנת צילום מזון באירלנד שאדלר־רייס חזרה ממנה לא מזמן. "זה המקום שבו אני עושה את האמנות שלי", היא אומרת. "יש לי עבודה שבה אני עושה כסף והבלוג הוא חלקת אלוהים נקייה ושמחה - הפוך מכסף". אדלר־רייס טוענת שהבלוגים, ממש כמו ספרי הבישול, עברו שדרוג ויזואלי רציני: "התמונות מעוררות את החושים של הקורא. בעולם עם כל כך הרבה גירויים זו דרך לבלוט".

אנחנו קרובים למיצוי?
"בכלל לא. יש מקום לכולם ובגלל ההתעוררות הקולינרית של השנים האחרונות, אנשים מחפשים עוד מידע. אני תמיד שמחה לגלות בלוג אוכל יפה שלא הכרתי. אנחנו רחוקים מהשיא, אנשים רוצים עוד".


חלקת אלוהים קטנה. מתוך הבלוג אדונית התבלינים (צילום: עידן אדלר-רייס)

שירן רוזנהפט, שעומדת מאחורי הבלוג נחמה שובתת, רצתה להנציח את זכר אמה, טובה רון, שהלכה לעולמה לאחר מאבק ממושך בסרטן והשאירה אחריה ילדים ובעל מתגעגעים, וגם שקית מלאה במתכונים. "אחרי שקרה הדבר הנורא, חשבנו איך אפשר להנציח את אמא. הרעיון של ספר מתכונים עלה, אבל ביום השנה גילינו שאנחנו די רחוקים ממנו, אז פתחתי בלוג עם מתכונים וזיכרונות. המטרה היא שכמה שיותר אנשים ידעו מי זאת אמא שלי". בבלוג לא תמצאו פוסט שאינו קשור לאמה של שירן וללא מתכון שלה. "אני מנסה לשמר את הסיבה שלשמה פתחתי את הבלוג - הזיכרונות שלנו מאמא. הפחד הגדול הוא לא שיגמרו המתכונים, אלא מה יקרה כשיגמרו הזיכרונות".


לזכר אמא. מתוך הבלוג נחמה שובתת (צילום: שירן רוזנהאפט)

הבלוג של שרון גור, פסטה אוורי דיי, פותח לנו עוד נישה: ישראלים שגרים בחו"ל ומנקרים עיניים עם פוסטים קולינריים מארץ מושבם, ובמקרה שלה - איטליה. הבלוג התחיל במטרה לתעד את תהליך השיפוץ של הווילה המשפחתית והתגלגל "לבלוג על החיים ועל אוכל", היא מספרת מקוליקו, איטליה. " אני כותבת על דברים שבישלתי, על הבית ועל כל דבר שאני מוצאת לנכון לשתף וזאת הסיבה שקהל הקוראים שלי מאד מגוון. קודם אני צריכה לצאת לגינה, לראות מה מצב החצילים וכמה קישואים יש, ורק אחרי שאחזור הביתה עם סלסלה מלאה אדע על מה יהיה הפוסט".


אז מה מחכה בגינה? מתוך הבלוג פסטה אוורי דיי (צילום: שרון גור)

ומה עם הגברים? אצלם הכל יותר באיזי. פתיתים הוא אולי בלוג הבישול המוכר ביותר שנכתב על ידי גבר ומכוון לנשים ולגברים כאחד. "פתיתים זו השראה מגניבה", אומר גיל גוטקין, שפתח את הבלוג שלו כתרגיל בקורס תכנות. אחרי חודש הוא הפך למבשל ואוכל, בלוג מתכונים שמציץ גם לתפריטי מסעדות. לגיל אין ציפיות מיוחדות מהבלוג שלו מעבר לכיף: "אין לי מטרת על או חלומות כלכליים, כי זה לשם הנאה בלבד". גם הגברים מבלוג פודגבר מתייחסים לכל העניין בנונשלנטיות: "אין ספק שבשביל עצה קולינרית מועילה, אנחנו הבלוג האחרון שתפנה אליו. יש אינספור אתרי בישול רציניים, ולדעתנו נכנסים לפודגבר דווקא בגלל שאנחנו לא לוקחים את זה יותר מדי ברצינות. מתברר שאפשר לצחוק כשמדברים על אוכל ואפשר לפרסם מתכונים גם אם הם נראים מפגרים. אולי אנשים שמעולם לא ראו עצמם כבשלנים דווקא נהנים מהגישה הפשוטה והקלילה הזאת". הסטטיסטיקה של הבלוג מוכיחה שדווקא נשים מהוות את רוב הקוראים. תחשבו על זה.


תבשל, גבר. מתוך הבלוג פודגבר (צילום: זיו ברן)
 
סמיפרדו שוקולד ותוספות
מתוך הבלוג אדונית התבלינים

מצרכים (12-10 מנות):
תבנית מאפינס או שתי תבניות אינגליש קייק
3 ביצים מופרדות
¾ כוס סוכר
1 גביע שמנת מתוקה
200 גרם שוקולד מריר

תוספות: דובדבני אמרנה מסוננים או עוגיות לוטוס קצוצות או פסק זמן מפורר או עוגיות שוקולד צ'יפס או כל עוגייה או תוספת אחרת שאתם אוהבים
אופציה: שברי נשיקות מרנג

אופן הכנה:
1. ממסים שוקולד מריר במיקרוגל, כל פעם לחצי דקה, מוציאים ומערבבים עד להמסה מלאה.
2. מקציפים את החלמונים ורבע כוס סוכר למשך שלוש דקות עד לקבלת קצף תפוח ואחיד. שופכים שוקולד מריר לתערובת החלמונים בזרם דק ומערבבים היטב בכף.
3. מקציפים את החלבונים עם חצי כוס סוכר במשך כשלוש דקות עד קבלת קצף יציב (יש לשטוף היטב את הוו של המקציף לפני ההקצפה, שכן השומן מהחלבונים יכול להרוס את הקצפת החלבונים).
4. מערבבים בתנועות עטיפה עדינות את השוקולד והחלבונים.
5. מקציפים שמנת קרה מאוד לקצף יציב במשך כשתי דקות.
6. מערבבים את תערובת השוקולד והביצים עם השמנת.
7. בשלב זה מוסיפים את התוספות (אפשר לחלק את התערובת לחצי וכל חצי להכין עם תוספת שונה). מי שאוהב יכול להוסיף שברי נשיקות מרנג, שמוסיפים מרקם וטעם מעניין 
8. שופכים את התערובת לשתי תבניות אינגלישקייק מצופות בניילון נצמד או לתבנית מאפינס שקעים מסיליקון או לקופסת פלסטיק.
9. מקפיאים 12 שעות לפני ההגשה.
10. מוציאים מההקפאה, מעבירים לכלי הגשה, ומגישים כעבור 5-3 דקות.

סמיפרדו שוקולד ותוספות - לגרסת הדפסה


שלמות מתוקה. סמיפרדו שוקולד ותוספות (צילום: עידן אדלר-רייס)


תגיות: רותם מימון
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(19 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5