הפלישה היוונית על תל אביב

יום שלישי 14 באוגוסט 2012 16:29 מאת: רותם מימון, עכבר העיר

טברנות, אוזריה, בוזוקי והמון מוזיקה. מה הביא את הגל היווני ששוטף את העיר?


כל העיר יוון. יאסו סלוניקי

(צילום: אורן זיו)

פרסומת

ראשון בערב, נמל יפו, אנשים יושבים לאכול לצלילי בוזוקי. עולים בסמטאות לכיכר קדומים ומשתי מסעדות בוקעת מוזיקה יוונית שמחה. יורדים לשוק הפשפשים ושוב נתקלים במוזיקה יוונית. שלישי בערב בפלורנטין, חשוך ושקט, עד שצלילים יווניים מפרים את הדממה. כשמתקרבים - זמר יווני שר ומסביב אנשים אוכלים ושרים. עוברים לאלנבי - מוזיקה יוונית בוקעת מהמעורב. שישי בצהריים, חוף גורדון, ושוב היוונית הזאת. לאן שלא מפנים את הראש - כולם עושים יוון. מה קרה ולמה דווקא עכשיו?

» איך הפכו מנות השרינג לטרנד מוביל
» ברצלונה זה כאן: שוק נמל יפו נפתח
» סופר סטאר: רועי סופר חוזר למטבח

"הגל היווני מפתיע לטובה", אומר רובי סקנדריון, בעל אחת המסעדות היווניות הוותיקות בעיר, שבתאי היפה. "אני חושב שבעקבות החרם על טורקיה הישראלים גילו את יוון ואהבו את האוכל, כי כשהם באים לפה הם משווים אותנו לטברנה שהיו בה בחופשה". איך לא חשבנו על זה קודם? הרי היו ניסיונות להביא את האוכל היווני ואת רוח הטברנה - כמו הלניקה של שמעון פרנס או מסעדת פוסידון, שנסגרה בתחילת העשור הקודם. נדמה שהגל היווני הנוכחי מציע משהו אחר - לא עוד חמארות עם מוזיקה יוונית לבני 70 פלוס בדרום העיר (שכבודן במקומן מונח), אלא מסעדות שף או טברנות שמחות שפונות לכולם.

באוקטובר הקרוב ימלאו שנתיים למסעדת קלמטה, שיש הרואים בה את הכוסית שבישרה את בוא האוזו. "לא חיפשנו להקים מסעדה יוונית", מספר קיקו (עמיקם) בלוקו, מבעלי המסעדה. השיפוץ בכיכר קדומים עמד להסתיים, ורעיונות רבים עלו בניסיון להביא צעירים תל אביבים לאזור. "המיקום הוליד את הרעיון. חשבנו שהאזור מאוד ים תיכוני וזה מתקשר לאוזו ולמוזיקה יוונית. קלמטה נפתחה בקונספט יווני: וייב משוחרר ופחות מתחכם, עם הרבה אלכוהול ואניס. המטבח הוא ים תיכוני כי האוכל היווני לא ממש מעניין". יוון, אם כן, היתה ההשראה והמעטפת - חומרי הגלם מתכתבים עם המקור ובתפריט תמצאו גירוס, סופלאקי, כבש ויוגורט, לצד השפעות איטלקיות ודרום צרפתיות. נו, ים תיכון. 

קיקו, מאיפה בא הגל הזה?
"אני לא יודע, אולי לאנשים נמאס מטאפאס בר. תמיד היו פה מקומות בסגנון, אבל כמו בכל טרנד, ברגע שיש עניין ישר מצטרפים אליו".


מאוד משוחרר. קלמטה (צילום: אביעד הרמן)

מפלט מהיומיום



חודשים ספורים אחרי פתיחתה של קלמטה נפתחה בלב שוק הפשפשים יאסו סלוניקי, טברנה מודרנית לכל דבר, אבל עדינה יותר מהמועדונים היווניים ששלטו ביפו. להקמתה חברו חיים קלדרון ובנו מאיר אל ניסים מלאך, כולם יוונים מלידה. "האהבה ליוון זה מהבית", מספר קלדרון, "אנחנו אוהבים לבלות במקומות יוונים, אז רצינו לפתוח מקום שייתן חוויה כוללת של טברנה". המפות ביאסו סלוניקי שמשובצות בכחול־לבן, התמונות והתקליטים של מיטב הזמרים היוונים שעל הקירות, אווירת השוק בחוץ והמוזיקה - כולם נותנים תחושה של דאון טאון אתונה. לדברי קלדרון הצעיר, טברנה זה שילוב של רביעיית האל"ף: אווירה, אוכל, אלכוהול ואזור. האוכל מבוסס על השורשים היווניים - עלי הגפן הם מתוצרת בית וקציצות הפרסה הן ממתכון שרץ במשפחה שנים. בתפריט גם דף שלם שמוקדש כולו לאניס. בכלל, לקלדרון ולמלאך חלק ניכר בגל היווני: השניים פתחו בינואר האחרון את יאסו סלוניקי פלורנטין, ושם גם פיצלו את הכוחות. אל השולחן מצטרף דני היווני, סוחר בשוק, עם נקודת המבט שלו: "טברנה היא בילוי עממי עם מוזיקה טובה, אוכל פשוט, והרבה מקום לאלכוהול". קלדרון מספר שעיקר המבלים במקום הם לא יפואים ממוצא יווני, אלא צעירים תל אביבים בגילי 40-25 שמחפשים בילוי טוב מבלי לקרוע את הכיס. אז איך הם מסתכלים על הגל היווני? דווקא בחיבה. "אני בעד שיהיו 20 יאסו בתל אביב, זה עושה טוב לכולם. אנשים רוצים מקסימום הנאה במינימום כסף, וטברנה נותנת את האופציה הזאת. מוזיקה יוונית מחברת בין אנשים, נותנת תחושה שאפשר לשתות איתה, ולכן המחירים בטברנה חייבים להיות זולים. גם חומרי הגלם קלילים מאוד ומתאימים לקיץ המקומי".


קליל על הכיס. יאסו סלוניקי (צילום: אורן זיו)

משתתף נוסף בחגיגה הוא שף אביב משה (מסה), שפתח לאחרונה את יאסו תל אביב, טברנה מערבית המציעה אווירה של בר עם אוכל. "מאז ומתמיד השמחה והאוכל היווניים היו אהובים על הישראלים", אומר משה, "אנחנו אוהבים לחגוג וגם הם אוהבים לחגוג, אפילו בזמן המשבר הכלכלי הגדול. כל ההווי והמטבח שלהם לא מתיימרים, ואנחנו אוהבים את זה. אני מבלה יותר ביוון בשנים האחרונות ומתחבר לסגנון הזה יותר מאשר לטורקיה. ההצלחה תלויה בחבילה הכוללת: זה לא רק האוכל או האווירה, גם ללוקיישן יש תפקיד חשוב, והיה ברור שיאסו תל אביב צריכה להיפתח מול הים". להקמת המסעדה החדשה חברו שתי קבוצות: קבוצת מסה וקבוצתו של איש חיי הלילה נדב שצר, שיחד יצרו טברנה מערבית לחלוטין ששמה דגש על האווירה לא פחות מאשר על האוכל. התפריט מתכתב עם יוון, אבל מתפרש על שאר אגן הים התיכון.


אוהבים לחגוג. יאסו תל אביב (צילום: שי אוחיון)

המצטרפת האחרונה לגל היא אוזריה בשוק לוינסקי, שפתחו למור לאמי והשפית אביבית פריאל אביחי. "יכול להיות שזה השילוב בין האוכל לאווירה היוונית" אומרת פריאל־אביחי, "כל מוזיקה משמחת את היוונים, גם אם היא עצובה. הם גם עכברי ברים רציניים מאוד. הייתי באתונה בשיא המשבר, ולב אזור הבילויים שם היה מפוצץ כמו שתל אביב היתה רוצה להיות. אזורי הבילויים הם בועה, קצת כמו תל אביב - אכול ושתה כי מחר תמות". 

אז מה הן האוזריות?

"אלה חמארות יווניות קלאסיות. שם מקובל שמישהו בא עם בוזוקי, מתחיל לנגן וכולם שרים. מה שקסם לנו ביוון זה האופי ופחות האוכל, זו האווירה שרצינו להביא. בתפריט האוריינטציה שלנו היא פחות יוונית, כי רוב המסעדות שם לא עשו עלינו רושם, למרות שחומרי הגלם שלהן מדהימים. אנחנו נותנים פרשנות ישראלית, יווני מעוברת". 

מה זה אומר בפועל?
"קצת יותר מתוחכם ומעניין, אבל עדיין פשוט. האווירה יוצרת מקום שמח וזה לגמרי בתוכנית העסקית שלנו. אוזרי חייבת להיות בועה שמחה, מפלט מחיי היומיום. אולי בזה טמון העניין - לא תמיד כיף פה, ואנשים רוצים מפלט. בפן היווני אפשר לסמוך על זה שיש פה אוזו לסוגיו, והרבה. גם באוכל יש הרבה אניס, טרגון, שומר ואפילו אוזו".

עד סוף הקיץ עתידים להיפתח לפחות עוד שני מקומות בסגנון, מה שאומר שנמשיך לספוג עוד אווירה יוונית ברחבי העיר. אם חיפשנו סימן נוסף לכך שהמסעדות הופכות למקום בילוי מעבר לאוכל, הגל היווני מוכיח זאת.


אכלו ושתו - כי מחר נמות. אוזריה (צילום: הגר אביחי)
 
חוריאטיקי (סלט יווני) של קלמטה

מצרכים:
60 גר' קילופי זוקיני
60 גר' בצל סגול חתוך לחתיכות
קצת פחות מ־½ כוס יין אדום
8 חצאי עגבניות שרי
4 עלי נענע
120 גר'/2 כפות גבינת המאירי גדושות
קמצוץ אורגנו ותימין
2 כפות שטוחות מיקס אגוזים (לא משנה איזה) מקורמל
לרוטב: מיץ לימון לפי הטעם, סילאן לפי הטעם

אופן ההכנה:
1. צולים את הזוקיני ואת הבצל הסגול ביין אדום עד התרככות וקבלת גוון אדמדם.
2. ליצירת הרוטב מערבבים את מיץ הלימון והסילאן.
3. מוסיפים את הזוקיני והבצל לעגבניות השרי והנענע ומתבלים ברוטב, באורגנו ובתימין.
4. מעל הסלט מוסיפים את גבינת המאירי ומעליה את מיקס האגוזים המקורמל.

חוריאטיקי - לגרסת הדפסה


יאסו!  חוריאטיקי של קלמטה (צילום: רותם מימון)


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(10 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 22/08/2012 12:21:58

  • 22/08/2012 00:44:37

  • 21/08/2012 08:25:28

  • 20/08/2012 21:57:02

  • 9.הבוזוקי והגיטרה - יאסו(הבוזוקי והגיטרה ...)

    20/08/2012 21:35:25

  • 20/08/2012 18:15:49

  • 20/08/2012 13:31:00

  • 20/08/2012 12:29:29

  • 20/08/2012 10:47:54

  • 20/08/2012 10:11:41

  • 20/08/2012 09:58:40

  • 2.פלצנים(אלון)

    20/08/2012 08:56:17

  • 19/08/2012 11:27:39