אוכל

עדכנו אותנו




תחנות חובה: איפה הכי טעים במתחם השוק ברמלה

יום רביעי 04 במאי 2011 00:45 מאת: אושרת יקותיאל, עכבר העיר אונליין

הפלאפלייה החמה והטעימה של כוכי, מסעדה הודית אותנטית מהוללת, הקבב הוותיק של שאול וכמובן החומוס המפורסם של חליל. המלצות למבקר הרעב



אמיתי, לא מתחנף ולא גרנדיוזי. שוק רמלה

(צילום: אושרת יקותיאל)

פרסומת

כשסיפרתי לאנשים שאני נוסעת לשוק ברמלה היו שאמרו לי לקחת שכפ"ץ. לא יפה, אני יודעת. אבל כנראה שזו התדמית שיש לרבים על העיר, הנמצאת במרחק 20 דקות נסיעה מתל אביב. העיר שהוקמה במאה ה- 8 ידעה ימים יפים יותר ופחות במהלך ההיסטוריה הארוכה והעשירה שלה. בשנים האחרונות היא זוכה לתנופת בנייה, למהלך ניכר של טיפוח ופיתוח העיר וכמובן מתכבדת בזכייתה של קבוצת הכדורסל אליצור רמלה באליפות אירופה. גם על השוק שהוקם בסוף התקופה העותומאנית וקיים כבר למעלה מ- 100 שנה לא פסחו, וכעת הוא עובר סוג של צחצוח. יש אמנם מי שילינו על השינוי שעובר השוק, בגלל הפחד שיאבד מקסמו, אך על סמך הביקור שלי לפחות, לא נראה שהחשש מוצדק. השוק משתרע לאורך רחוב ז'בוטינסקי, הנמתח בין רחוב המעפילים לרחוב הרצל הראשי.

תחנות חובה: איפה הכי טעים במתחם השוק בנתניה

כבר כשחלפנו דרך הכניסה האחורית של השוק, הוקסמתי משוק אמיתי, לא מתחנף ולא גרנדיוזי, עם אוירה רגועה ושאנטית כמעט. בחוץ חם ואת הדוכנים מעטרים פירות הקיץ – שסק, אפרסקים, אבטיחים. אני כבר מתרגשת.
דוכן הלימונדה של פואד
עצירה, או יותר נכון עצירונות ראשונה היא בדוכן הלימונדה של פואד, כי בכל זאת חם וצריך טיפה להתרענן. לא ברור כמה זמן קיים הדוכן הקטן הזה, שכן פואד אינו איש של מילים רבות. אבל אם להסתמך על מבטו לנוכח השאלה, השיטה בה נמזגת הלימונדה והטעם של פעם, מדובר על הרבה מאוד שנים. בשקל וחצי תקבלו לימונדה טרייה, קרה ולא מתוקה מדי ואם אתם לא רוצים להתגעגע לטעם בבית, אפשר גם לקנות בקבוק ליטר וחצי ב- 10 שקלים.
היכן? בתוך השוק, בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ופסטר.

בורקס


ההתלבטות הכי רצינית בשלב הזה היא אם לפתוח בחומוס או בבורקס. הבורקס מנצח הפעם. בורקס רמלה - טורקי אורגינל הוא אולי אחד מהדוכנים המפורסמים ביותר בשוק. העסק הוא משפחתי, קיים כבר 50 שנה והיום אחראי עליו הבן ג'קי. הבורקס המצוין נעשה ביד מבצק טורקי דק שבו שמן ולא חלילה מרגרינה. במשך השבוע מוכרים בורקס במילוי תרד, גבינה או תפוח אדמה ובימי שישי, לכבוד "התיירים" מכינים לפעמים גם בורקס בשילוב שני מילויים. חוץ מבורקס חם עם ביצה וחריף, מומלץ לשתות גם כוס לבן (או איירן) חמצמץ ועדין שמכינים במקום. אם ממש מתחשק לכם להתפנק, רצוי לא לוותר על המלבי שמכין אביו של ג'קי, שהוא גאוותו הגדולה באמת ושבו עדיין אף אחד אחר לא מעז לגעת.

היכן ומתי? ז'בוטינסקי 3, א-ה 19:00 - 5:00, שישי 15:00 - 5:00


בצק דק ומילויים שמשתנים לפי ימות השבוע.  בורקס טורקי אורגינל בשוק רמלה (צילום: אושרת יקותיאל)

חומוס חליל


עכשיו הגיע תורו של החומוס. נדמה שאין ביקור בשוק בארץ שבו המאכל הלאומי לא מככב. כמובן שכל חומוס פופולארי בשוק נחשב לאגדי ולכזה שאי אפשר לוותר עליו ובאים אליו ממרחקים. גם חומוס חליל נהנה מכל הסופרלטיבים הללו.

המסעדה הזו החלה את דרכה מחוץ לשוק, בשנת 1973. בשנת 1983 היא מוקמה מחדש בשוק ומאז שנת 1990 פועלת במיקום הנוכחי. בין הלקוחות, באופן טבעי בהתחשב במיקום, הרבה אנשי בטחון, צבא ומשטרה, אך לדבריו של חליל (מיכאל) מרבית הלקוחות מגיעים מחוץ לרמלה. חליל הוא דור רביעי ברמלה וחלק מקבוצה של 3000 נוצרים שנותרו ברמלה אחרי שרבים מהם עזבו את הארץ. למרות שרק בני המשפחה מכינים את האוכל והחומוס במטבח, חליל עצמו אוהב חומוס (הוא רק טועם), אבל בעיקר אוכל מסבחה.

בעצתו אנחנו אוכלים מנת מסבחה שסוד הכנתה הוא "סודי כמו המתכון של קוקה-קולה". זוהי מסבחה מאוזנת, עדינה ואוורירית במיוחד, שגרגירי החומוס בה מבושלים בדיוק במידה הנכונה.  כמעט מושלם ובהחלט מצדיק את המוניטין.

היכן ומתי? קהילת דטרויט 6,  א-ה, 19:00 - 8:00, שישי 15:00 - 8:00


ממליץ בעיקר על המסבחה העדינה והאוורירית. חליל ממסעדת חליל (צילום: אושרת יקותיאל)


פלאפל ז'קי


פלאפל ז'קי הוא כנראה אחד מדוכני הפלאפל הוותיקים בישראל (קיים משנת 1948 בדיוק באותו מקום) ובוודאי אחד המוכרים ביותר. לאהוב פלאפל זה באמת זה סוג של אופי ויסלחו לי כמה, אני חושדת באנשים שלא אוהבים את היצירה הגאונית הזו. בעודי מנסה לדבר עם כוכי, בתו של ז'קי שכיום מנהלת את הפלאפליה הותיקה, בן זוגי היקר, שמדי יום, ממש כמו ילד, מבקש לאכול "חצי מנת פלאפל", כבר עסוק במלאכה. כוכי, מקצוענית אמיתית, מזהה מייד לקוח עם נשמה ומעירה "חמוד, יש לו פרצוץ של מישהו שאוהב פלאפל".

אולי אחד הדברים היפים בפלאפל של ז'קי, היום הפלאפל של כוכי, הוא שהמקום הוא קהילתי באופיו ופונה לכל המשפחה, כמו שדוכן פלאפל נועד להיות. כוכי מזהה את הלקוחות, מכירה את הילדים בשמותיהם, וממלאה את הפיתות בחדווה ובחיוך לכל אחד. היא מאלה שלא רוצים לראות את השוק משתנה. היא אוהבת אותו בדיוק כפי שהוא, ולדבריה "הפרימיטיביות הוכיחה את עצמה". והטעם? איך לא – של פעם. כדורים צהובים קטנים, צ'יפס אלוהי מתפוחי אדמה אמיתיים וסלט פשוט. המקצוענים מאשרים שמדובר מהטובים ביותר.

היכן? ז'בוטינסקי 6, א-ה 17:00 - 8:00, שישי 14:00 - 8:00


מטעינה פיתות בחיוך ומכירה את כולם בשמם. כוכי מפלאפל ז'קי (צילום: אושרת יקותיאל)

הקבב של שאול



באחד הרחובות הצדדים של השוק, נתקלנו במקרה בקבבייה פשוטה עם גריל בחוץ, שלא נתנה לי מנוח. משהו בריח, באנשים ובאוויר, נתן לי את התחושה שלא מדובר בסתם עוד מקום ושלא כדאי לוותר על ביקור כאן. לפיכך לא עברה חצי שעה וחזרנו. מצאנו את שאול, בעל הבית, יושב בחוץ ומעשן ליד לקוח קבוע ומבוגר ששמח לספר על נפלאות המקום. המקום קיים משנת 1964, אך בעבר היו מכינים בו כל מיני תבשילים מסורתיים שהיום כבר אין מי שיאכל אותם. לכן כבר די הרבה שנים ששאול מתמקד בשיפודים שונים הנצלים כאמור על גריל הניצב בחוץ על המדרכה. המקום מפורסם מסתבר בזכות הקבב המופלא, אך אני מתקשה לוותר על שיפוד של שקדי עגל. יחד עם עגבנייה צלויה על אותו גריל וכמה פלפלים חריפים, באמת שלא צריך יותר. את הכל אפשר בפיתה או בצלחת, עם סלטים טריים וחמוצים. 

היכן? המעפילים 30, ימים א-ה  16:00 - 6:00  ובימי שישי מ- 6 בבוקר עד 13:00.


המקום מפורסם בזכות הקבב אבל גם שיפוד שקדי העגל מומלץ. הקבב של שאול (צילום: אושרת יקותיאל)

מהרג'ה


זהו, כמעט סיימנו, אפילו כבר עזבנו את השוק. אבל אי אפשר לחזור הביתה בלי לבקר במהרג'ה, המסעדה ההודית שכולם משבחים. לצערי אין כמעט מסעדות הודיות טובות בישראל, במיוחד לא כאלה המציעות אוכל הודי אותנטי במחיר טוב, גם אם רחוק מאוד מהמחירים בהודו עצמה. מהרג'ה היא מסעדה צמחונית שהחלה את דרכה כחנות. בני המשפחה המפעילים אותה הם יבואנים של חומרי גלם ותבלינים הודיים שעלו לישראל בשנות ה- 50 ממומבאי, אז עדיין בומביי. במסעדה מוגש אוכל מאזורים שונים בהודו – מצפון ועד דרום. מנה בולטת היא מסלה דוסה – המאכל דרום הודי המעולה של פנקייק אורז פריך במילוי תפוח אדמה מבושל עם תבלינים. כמו כן, ניתן להזמין גם טאלי הודי מסורתי ועממי, המכיל בכל יום שלושה סוגי תבשילים שונים, אורז, פאפאדם, צ'אפטי, יוגורט וחמוצים (45 שקלים). על אף המראה האותנטי האוירה אינה רגועה והוליסטית כמו במקומות מסויימים בהודו, אבל הטעם בהחלט מפצה.

היכן? רחוב הרצל 87, ימים א-ה 22:00 - 9:00, יום שישי מ- 9 בבוקר עד כניסת השבת.


 
מומלץ המסלה דוסה - פנקייק אורז פריך במילוי תפוח אדמה. מהרג'ה (צילום: אושרת יקותיאל)




תגיות: אושרת יקותיאל, בורקס טורקי אורגינל - רמלה, הקבב של שאול, מהרג'ה, מסעדת חליל, פלאפל ז'קי, שוק רמלה

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5