קאפקייקס וחומוס גורמה: סיכום שנה בתחום האוכל

יום רביעי 08 בספטמבר 2010 00:09 מאת: שלי ניידיץ', עכבר העיר אונליין

עוגות קטנות ומעוטרות, חריימה במסעדות יוקרה ושף פרטי במסיבות רווקים: אלה היו הטרנדים הקולינריים של השנה החולפת. סיכום מעורר תיאבון


אחד מהטרנדים קולינריים של השנה - קאפקייקס

(צילום: אורן זיו)

פרסומת

זו לא היתה שנת קינואה. גם לא שנת פסיפלורה, בטטה או קבבונים בטחינה. רוצה לומר, לא היה השנה מאכל כלשהו שאימצנו באובססיה גלויה ושפשט בכל תפריט, בכל מסעדה או במטבחם של מביני עניין. היו כמה חידושים קולינריים, כמובן, אבל הדגש השנה היה פחות על ה”מה” ויותר על ה”איך” - אופן הגשת האוכל או קבלתו. כך נראתה השנה על הצלחת שלנו - סיכום מעורר תיאבון.

» מתכונים לראש השנה
» אוכל מוכן לראש השנה
» מבחן טעימות: עוגות דבש לראש השנה
» איפה אוכלים בראש השנה
» שפים מבשלים ארוחת ראש השנה עם סמלי החג

קפה ומאפה


מה: עד לפני שנה היה הדיל "קפה + מאפה" נחלתם של בתי קפה עלומים ומיושנים בעיקר בצפון דיזנגוף. השנה נדמה היה שאין בית קפה שמכבד את עצמו, פרטי או סניף של רשת, שלא מציע דיל שכזה בשעות הבוקר. בדרך כלל מדובר בעסקה הכוללת קפה מכל הסוגים (פרט לקפה קר) ומאפה אישי מבצק עלים או שמרים (לא כולל בראוניז, פאי וכו'). אלא שכדאי לשים לב למחיר שמתגלה, לעיתים, כמשוואה של  2 = 1+1 או, במילים אחרות, כדיל שאינו דיל.
למה: כי נדרשה אלטרנטיבה אמיתית לארוחות הבוקר א-לה חביתה, סלט, גבינות ולחם, כי המאפים תמיד טריים (אי אפשר לחפף פה, זה מורגש מיידית), וגם כי “'קפה ומאפה" נשמע יותר סולידי ופחות כבד מ”קפה ועוגה”.
עד מתי: בניגוד לרוב הטרנדים, שמעצם הגדרתם נועדו לחלוף, נדמה שהטרנד הזה כאן כדי להשאר. פשוט, קולע למטרה, וברוב המקרים משתלם כספית. ברוב המקרים אך לא בכולם, שכן פערי המחירים של הדיל שערורייתיים ממש, החל מ - 15 ש”ח ועד 23 ש”ח לגדלים זהים, פחות או יותר, של קפה ושל מאפה.


מאפין ברוטשילד (צילום ארכיון: אפרת נחושתאי)

שף עד הבית


מה: החשפן עשה את שלו, החשפן יכול ללכת. גם הסקסלוגית, האסטרולוגית, הגרפולוג וכל הגימיקים שאפיינו את מסיבות הרווקות של השנים האחרונות. הטרנד החדש בתחום וגם בימי הולדת וארועים אחרים - שף פרטי שמגיע עד הבית ומבשל ארוחה רבת מנות לנוכחים.
למה: כי הרעיונות המקוריים הולכים ואוזלים, כי נמאס לטרוח במטבח כשאתה בעל השמחה או לארח בסגנון "כל אחד מביא משהו" וכי לא תמיד מתחשק לצאת למסעדה.
עד מתי: עד לפני כמה שנים היה השף הפרטי נחלתו של העשירון העליון בלבד. היום המחירים ירדו מעט וכשמדובר בארועים - מספר המשתתפים הגדול יחסית מוזיל עלויות (טווח ממוצע של 150-300 ש"ח לאדם). העובדה שמדובר בטרנד מובילה לתחרות שתורמת גם היא להורדת מחיר התענוג, כך שעושה רושם שעד שלא יגיע להיט חדש לארועים, הנוכחי יישאר איתנו.

קאפקייקס


מה: עוגות אישיות קטנות שהגיעו מאמריקה, שם הן מאיימות כבר כמה שנים על מקום הכבוד של הדונאטס המיתולוגיים. הקאפקייקס דומות למאפינס אבל הן לעולם לא יופיעו ערומות אלא עם ציפוי מזוגג, בד"כ בשני גדלים: בגודל ספל קטן -  ומכאן שמן - או בגודל קטן יותר, שאפשר לחסל בשני ביסים בדיוק. 
למה: כמו בשאר התחומים, כך גם בתחום הקולינרי - לא נחמיץ אף הזדמנות לשחק אותה אמריקה, אבל את הקאפקייקס אימצנו אל ליבנו ואל קיבתנו גם בגלל האסתטיקה - קשה להשאר אדישים אל מול הציפויים הססגוניים שובי הלב. תוסיפו לזה את גודלן הסמלי בדרך כלל, המנטרל ייסורי מצפון לאחר מעשה, וקיבלתם להיט מתוק. מתוק, אבל לא זול: בין 11-15 ש"ח ליחידה (תלוי בגודל, בציפוי ובמס' היחידות הנרכשות).
עד מתי: אין הרבה מקומות בתל אביב שהוכיחו הישרדות כלכלית על בסיס מכירה של מוצר אחד בלבד, פרט אולי לדוכני בורקס, כך שסביר שמקומות ייחודיים לקאפקייקס (כמו I love cupcakes, או ויולה קאפקייקס) יתקשו להחזיק מעמד. הצרכן הישראלי אוהב מגוון. תוסיפו לזה את העובדה שמדובר בתענוג לא זול בכלל ואת הדיבור על כך שלא ברור על מה המהומה לאור הטעם הסטנדרטי של העוגה אל מול מתקתקות היתר של הציפוי (עושה רושם שרוב האנשים קונים קאפקייקס לאירוח או כמתנה) ותגיעו למסקנה המשוערת שמדובר בטרנד חולף.


ישארו או יחלפו? קאפקייקס של I love Cupcakes! (צילום: יח"צ)

אדממה


מה: מזון הבריאות ששוטף כל חלקה טובה לקח השנה ביס גם מגזרת הפיצוחים. האדממה, פולי סויה טריים המבושלים בקליפתם, בהחלט הפכו לסוג של טרנד עירוני. בבארים ביפן הם כבר חלק בסיסי מהתפריט לצד משקאות אלכוהוליים וגם אצלנו, בלא מעט פאבים (ג'ון דו, סילון, צימרמן  ואחרים), מוצעת אלטרנטיבה לפיצוחים מלאי השומן והנתרן.
למה: למה לא, בעצם? האדממה לא רק טעימה אלא גם מכילה הרבה חלבון, סידן, ברזל, ויטמין C וחומרים נוגדי חימצון, דלה מאוד בקלוריות וקלה להכנה - מבשלים  דקות ספורות במים עם מלח, מקלפים את התרמיל ואוכלים. המונדיאל שהסתיים עלינו לטובה נתן לטרנד את הפוש האחרון, כשהפך את האדממה לנשנוש אופנתי לצד הבירה בקרב גברים שמודעים לעצמם או בזכות נשותיהם של גברים לא מודעים לעצמם. 
עד מתי: על פניו אין סיבה הגיונית להעלמותה הצפויה של האדממה מחיינו (עיין ערך "למה"), נהפוך הוא; כירק אלטרנטיבי, כתוספת לסלט, כפאסט פוד ביתי - אפשרויות הקליטה של האדממה רק הולכות וגדלות, כך שבניגוד לטרנד הגירוש האחרון - במקרה זה סביר שנקלוט עלייה.


כירק אלטרנטיבי או כתוספת לסלט. אדממה, אופציה בריאה וטעימה (צילום: יח"צ)

הגשה ייחודית


מה: עזבו אתכם ממה שיש בקנקן ותסתכלו עליו רגע מבחוץ. עזבו אתכם מרכיבי המנה, תסתכלו על אופן הגשתה. באברקסס צפון מגישים את המנות הפיוטיות בצורה אלטרנטיבית: קרפצ'יו על קרטון מוזהב, סנדוויץ' קשור בחוט, מוס שוקולד בנייר פרגמנט עם מקלות ארטיק כתחליף לכפיות, מנת סרטנים ללא כלים לפיצוח ובקיצור - שואו אמיתי. באביר  יגישו לכם חצי פיתה על מגש נירוסטה מוזהב, במסה יגישו לכם חלק מהמנות בכלים ייחודיים, כמו קינוח פירות יער בצנצנת זכוכית עם מכסה, כך שכל שכבות המנה נראות לעין, וזאת רק דוגמא קטנה.
למה: כי בעידן ההמוניות קשה יותר ויותר להתבדל. המסעדות הבינו שהבאז הוא היחצ"ן הכי טוב שיש וכדי ליצור אחד כזה סביב המקום צריך כמה יציאות ייחודיות. כשהמסעדנים רוצים להיות מיוחדים והסועדים רוצים להרגיש מיוחדים, אין סיבה שלא יהיה פה שידוך מוצלח.
עד מתי: שדרוג אסתטי או גימיק נטו? תלוי בנקודת המבט. ככל שמדובר בגימיק, הוא ימצה את עצמו מהר יחסית. כדי להמציא את עצמך כל פעם מחדש אי אפשר לרכוב על אותו גימיק לאורך זמן, כך שסביר להניח שמתישהו השנה הבאז יבוא מכיוון אחר.


גם בצפון אברקסס תוכלו למצוא גישה קצת אחרת של הגשת המנות (צילום: מתן אברמוביץ')

רטרו לאיטלקי


מה: מסעדות איטלקיות הן לא דבר חדש בעיר אבל השנה הן המשיכו לצוץ כפטריות כמהין אחרי הגשם יחד עם פיצריות שף, מעדניות ועוד מעוזים איטלקיים מפתים: איטלקיה בתחנה, איטלקיה בפשפשים, לוי'ס פיצה, המעדנייה בבוגרשוב פינת בר כוכבא ועוד.
למה: ישראלים תמיד אהבו אוכל איטלקי, אולי כי גם האוכל הישראלי, כמו ידידו מארץ המגף, מתבסס בעיקרו על פחמימות. למה דווקא השנה היה גל איטלקי נוסף? סיבה ברורה לא נראית לעין, אפשר להניח שמדובר בצירוף סיבות ונסיבות: חלק מהמעוזות האיטלקים הישנים קצת התחילו לשעמם, חלק עדיין יקרים מאוד, המצב הכלכלי הבינוני התחנן לפתרונות של “קצת יותר מפאסט פוד” במחיר של "קצת פחות יקר מלאכול בחוץ" וזו, כנראה, התוצאה.
עד מתי: לא ברור אם ימשיכו להפתח מקומות איטלקיים חדשים. השאלה המעניינת, בהתחשב בקצב התחלופה של מסעדות בתל אביב, היא אם הנוכחיים יחזיקו מעמד או שעודף ההיצע בתחום יביא לסגירתם של חלק מהם.
בינתיים כדאי להנות מלה דולצ'ה ויטה.


החיים היפים גם בשוק הפשפשים. איטלקיה בפשפשים (צילום: יח"צ)

אוכל עממי משודרג


מה: מאכלים עממיים הם כבר מזמן לא העדפתו הבלעדית של העמך. נהפוך הוא, הכי מגניב לספר איך ניגבנו שאריות מרק רגל על לחם לבן בכרם התימנים. עבור מי שלא מתאים לו לכתת רגליים בסמטאות צדדיות,
לאכול במקומות פשוטים עם מפיות נייר וללא גינונים, הומצא סגנון חדש: עממי גורמה. כך תמצאו ייצוג למאכלים פשוטים גם במסעדות יוקרה או במסעדות שף, שם הם יקבלו טוויסט אירופאי או אמריקאי או סתם שדרוג של חומרי הגלם; בחדר האוכל תמצאו פתיתים (בשמנת, פרמז'ן, עגבניות מיובשות וזיתי קלמטה) ומפרום (ממולא בתערובת בקר, צוואר ופרגית בציר בקר, אפונה וקרם פרש), ברפאל יציעו לכם קוסקוס (עם כתף טלה), ובנועה ביסטרו תקבלו שקשוקה שרימפס.
למה: להיות עמך, להרגיש אליטה.
עד מתי: במקרה הזה, לא לעולם חוסן. סביר שכל ז'אנר יחזור למקומו המכובד כי בסופו של דבר אין תחליף לאותנטיות; מנות גורמה יהיו הכי מוצלחות במסעדות גורמה, אוכל עממי יהיה הכי מוצלח במסעדות עממיות, וגר זאב עם כבש, וחריימה עם לחם לבן תוגש.


קוסקוס כתף טלה של מסעדת רפאל (צילום: דניאל לילה)
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(9 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5