בתי עסק רבים מקפידים לתרום חלק מהכנסותיהם למטרות חשובות, אולם יש כאלה שמנצלים את האפשרות על מנת לתת לא סעד, אלא העצמה. מסעדות ובתי קפה המעסיקים אוכלוסיות מיוחדות מציעים להן הכשרה מקצועית ואפשרות להשתלב בחברה הנורמטיבית. מאחר שמדובר בעסקים, הצורך בשורת רווח חיובית בסוף החודש מחייב התייחסות רצינית אל העובדים, כך שלמרות שמדובר במסגרות המשולבות לרוב במסגרת טיפולית, הדרישות המקצועיות מעוגנות לחלוטין בעולם האמיתי, וכך גם הניסיון המקצועי שרוכשים העובדים.
שילוב הפעילות החברתית עם תפעול גוף עסקי משתלם הוא שבונה את החזון של לילית, מסעדת שף כשרה ובשרית, מהטובות בארץ, אשר נמצאת בבעלות עמותת עלם, המסייעת לנוער בסיכון. במסעדה מועסקים בני הנוער המטופלים ע"י העמותה אשר עוברים הכשרה בכל מקצועות המסעדנות ומקבלים סיוע צמוד מעובדת סוציאלית.
ברוך הלפרט, יו"ר הדירקטריון של לילית, מגדיר את האג'נדה של המקום כ"פילנתרופיה משתלמת", ביטוי חשוב של אחריות חברתית, ולא רק כביטוי של נדיבות וצדקה.
שני מקומות שחרטו על דגלם גם צד חינוכי הם בלק אאוט וקפה קפיש, הנמצאים במרכז "נא לגעת" שנפתח בתחילת החודש בנמל יפו. במרכז, המטפל בעיקר בחרשים ועיוורים, רוצים לא רק לספק תעסוקה לאוכלוסיה בה הם מטפלים אלא גם להעלות את מודעות הסועדים להתמודדות עם המוגבלויות הללו. בבית הקפה "קפה קפיש" מועסקים מלצרים חרשים בלבד, כאשר התקשורת איתם מתבצעת בשפת הסימנים, בכתב או בתנועה ובמסעדת "בלק אאוט" יאתגרו אתכם בסעודה בחשכה כשמלצרים עיוורים יסייעו לכם בחלק מהמשימות, כמו גישה לשירותים, אבל עם משימות פשוטות יותר, כמו מציאת הסכו"ם תצטרכו להתמודד לבד.
באווירה משפחתית יותר תוכלו למצוא את פיצה פצה התל אביבית. במסעדה, המנוהלת מזה 20 שנה על ידי בני הזוג סוזאנה ושלומי סלומון, מועסקים בדרך קבע בין ארבעה לשישה עובדים בעלי תסמונת דאון. אלו מקבלים אפשרות תעסוקתית והכנסה קבועה, ואילו הסועדים זוכים בשירות אדיב וחייכני במיוחד.
שלושה מיזמים נוספים שייכים לרשת קפה עלית, אשר משתפת פעולה עם עמותת "ציונות 2000 – אשלים" בשדרות הם פתחו את קפה יע"ל, הפועל כבר מעל לשנה ושותפים בהפעלתו גם "עמותת גוונים", "סינמטק שדרות" ו"מכללת ספיר". המכללה מציעה מלגה לסטודנטים אשר משמשים כאחראי משמרת בבית הקפה המספק תעסוקה לנוער שנפלט ממערכת החינוך תוך התניית העסקתו בחזרתו למסגרת לימודית כלשהי. בית הקפה הינו עסק עצמאי אשר מלווה בעובדת סוציאלית (המשמשת גם רכזת טיפולית) ומעסיק 11 בני ובנות נוער מהעיר שדרות.
במתנ"ס אור יהודה ובהיכל התרבות בת-ים גם נפתחו בתי קפה, בהם מועסקות נערות בסיכון, אשר נפלטו ממערכת החינוך או נמצאות בסכנת נשירה. גם שם הן זוכות להשלמת הלימודים ולהכוונת יזמות ופיתוח אישי ובנוסף מתקיים עבור הנערות מפגש עם עולם העבודה המקנה להן כישורים עסקיים ומסייע להן לרכוש ביטחון עצמי, עצמאות וקשרים חיוביים עם לקוחות.
התו החברתי
כל העסקים שמוזכרים בכתבה הם בעלי "תו חברתי". עמותת "במעגלי צדק" יזמה את פרוייקט התו החברתי בדצמבר 2004. התו ניתן בחינם לכל בית עסק המתחייב לעמוד בקריטריונים חברתיים בסיסיים. בעל עסק רק צריך לקיים את החוק בשביל להיות רשום בתור עסק הוגן. הדרישות הינן תשלום ביטוח לאומי עבור כל העובדים, תשלום משכורת בזמן, עמידה בתנאי שכר מינימום, תשלום שעות נוספות, החזר הוצאות נסיעה, תשלום עבור שעות התלמדות, רישום שעות העבודה ע"י המעסיק, יום מנוחה בשבוע ונגישות לאנשים עם מוגבלויות.
העמותה פועלת בשני מישורים: פנייה לבתי עסק שיתחייבו לקבל על עצמם את המחויבויות המקנות את התו החברתי, ובמקביל פניה לציבור הרחב בבקשה לקנות, לבלות ולצרוך רק בבתי עסק המחזיקים בתו החברתי.
"התו מהווה מעין תעודת כשרות חברתית לעסקים", מסביר רכז הפרוייקט גדעון רוזנברג. "אנחנו מאמינים שבית עסק המלין את שכרו של המלצר העובד בו אינו כשר מבחינה מוסרית, חברתית או יהודית. כצרכנים, אנחנו צריכים להקפיד שהבחירה שלנו לאכול, לבלות או לחגוג במקום מסוים לא תיפגע באנשים אחרים במישרין או בעקיפין. בשנתיים בהן הפרוייקט פועל גילינו שההסכמה על הצורך בהקפדה על ערכי צדק והגינות חוצה גבולות ומגזרים. זוהי בשורה יהודית-ישראלית שכולם יכולים להיות שותפים לה".
לרשימת העסקים שמחזיקים בתו החברתי