גבר הולך לאיבוד
יום שלישי 23 בינואר 2007 08:14 מאת: דניאל פאיקוב, עכבר און ליין
החלום האמריקאי של בן אפלק קורס כשהוא מגלה שאשתו בוגדת בו ב"להסתדר בחיים ולהישאר נשוי", סרט מבולבל ומעורפל ולא ניתן לצפיה
הגידו לא לשטחיות ולמטריאליזם. הגידו לא לחלום האמריקאי. הגידו לא, או שתצטרכו לסבול עוד סרט קונפורמיסטי שמטיף לנונקונפורמיזם. "מיס סאנשיין הקטנה" עדיין לא הספיק לרדת מהאקרנים והנה כבר מגיע המתמודד הבא שיפרק לגורמים את האובססיה האמריקאית לכסף ולהצלחה.
"להסתדר בחיים ולהישאר נשוי" מזכיר במידה מחשידה את "ג'רי מגווייר" עם כמה קריצות לעבר, איך לא, "אמריקן ביוטי". בן אפלק מגלם את ג'ק ג'יאמורו, סוכן הוליוודי שמשבר גיל המעבר פוקד אותו מוקדם מהרגיל. לכאורה, ג'יאמורו נמצא על גג העולם, עם עבודה חלומית, אישה דוגמנית (רבקה רומיין, "אקס-מן"), בית ומכונית. אבל כבר מתחילת הסרט ג'ק לא מצליח ליהנות מפירות עבודתו וכשהוא מגלה שאישתו בוגדת בו עם לקוח ותיק, החלום האמריקאי שלו מתרסק סופית.
סרטים רבים נעשו על גיבורים שנאלצים להתעמת עם חיים שלמים של אשליה עצמית. היצ'קוק פחות או יותר המציא את הברנש הזה ב"מזימות בינלאומיות" ומאז מוציאים אותו מהבוידעם כל כמה שנים כדי לבדוק אם הוא עדיין רלבנטי. זה לא הנושא הכי מקורי בעולם וגם לא הכי שחוק בעולם - "אני אוהב האקביז" הצליח להחיות אותו בצורה נפלאה רק לפני שנתיים. "להסתדר בחיים", לעומת זאת, נכשל בכל דרך אפשרית. אין לו שום דבר מעניין להגיד, והוא בוחר להסוות את מגרעותיו בצורה מסורבלת שהופכת את הסרט לבלתי ניתן לצפיה.
לעיתים קרובות קשה להבין מה הסרט מנסה להיות. לפעמים זוהי קומדיית סלאפסטיק, לפעמים מותחן, לפעמים מלודרמה. זה מבלבל, זה מפריע ובעיקר זה לא מאפשר להתייחס אל הסרט ברצינות. אם הבמאי-תסריטאי מייק ביינדר ("הצד הטוב של הכעס") ניסה ליצור קומדיה עם שיניים, שלא מפחדת לדבר על נושאים ברומו של עולם, הוא הצליח בעיקר לשים לעצמו רגל. ההומור מצחיק לעיתים רחוקות בלבד והוא הורס את מעט הפואנטה שהייתה יכולה להיות לסרט בלעדיו.
התפקיד הראשי נראה כאילו הוא תפור על היכולות המוגבלות של בן אפלק. כמו הדמות, גם השחקן עשה קריירה מלהיראות מרוצה מעצמו. אבל ביינדר מאכזב אותו. לא רק שזה בלתי אפשרי להזדהות עם ג'ק והבעיות המעורפלות שלו, אלא שגם כל דמות בסרט נראית הרבה יותר מעניינת מהגיבור. זהו בעיקר עניין של ליהוק - ביינדר מילא את תפקידי המשנה בשחקנים מוכשרים כמו ג'ינה גרשון ("קשורות"), אדם גולדברג ("נקמת הפטיש העברי") וג'ון קליז. גם הבמאי עצמו מופיע על המסך (בתפקיד מורטי, אחד השותפים של ג'ק) וגם הוא מאפיל על הכוכב, שנראה חיוור ולא מעניין. כדי להוסיף חטא על פשע, ביינדר מבזבז את שחקני המשנה המוצלחים ולא מפתח את דמויותיהם במידה הרצויה.
ביינדר הוא במאי עם חוש ויזואלי מרשים ויש בסרט סצנות מסוימות שמבוימות בתבונה וברגישות. אבל הסרט כמכלול לא עובד, בעיקר בגלל שביינדר בנה אותו כגיבוב של רעיונות אקראיים בלי שום התחשבות באינטליגנציה של הצופה או ב"קומון סנס" בסיסי. סרטו הבא, שאמור לצאת תוך חודשים ספורים, הוא דרמה על אסון התאומים. עם אדם סנדלר. אלוהים ישמור.
