"אנשים שהם לא אני": אנחנו דור מזוין

יום שבת 31 בדצמבר 2016 00:00 מאת: אורון שמיר, עכבר העיר

הסרט החדש משלים שנה מופלאה לבמאיות ישראליות וחוזר לעסוק במה שתל אביביים הכי אוהבים בעולם - בעצמם. כשהא עושה זאת, "אנשים שהם לא אני" נותן הזדמנות נדירה להבין מה לעזאזל הדור האבוד הזה באמת רוצה



להיות מובך מכל דבר ולא להתרחק מהסנטר. "אנשים שהם לא אני" (צילום: מידן ארמה)

איזה כיף לסגור את השנה עם עוד בכורת בימוי נשית וישראלית, מהטרנדים הבולטים והמבורכים של 2016. "ההר" של יעל קיים, "ברש" של מיכל ויניק וכמובן "סופת חול" של עילית זקצר היו יצירות ביכורים מרשימות של יוצרות שנחשבו להבטחות בזמן הלימודים שלהן, והשנה פרעו שטר ראשון. אבל מקרה כמו סרטה של הדס בן ארויה,"אנשים שהם לא אני", יוצא דופן מכמה בחינות. ראשית, זהו אמנם סרטה הראשון באורך מלא, אבל מדובר גם בפרויקט הגמר שלה בבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב. כך שהיא באמת הגיעה משום מקום אפילו עבור רוב קהילת הקולנוע הישראלי, שאכן לא העניק לסרט אפילו מועמדות אחת לפרס אופיר בקיץ האחרון. לעומת זאת, פסטיבל הקולנוע של לוקרנו, שכבר שנים מזהה ראשון את כל השמות הנכונים, שמח ללקט את הסרט. מאר דל פלטה, הפסטיבל הנחשב ביותר בדרום אמריקה, הגדיל לעשות והעניק לבן ארויה את הפרס הגדול. בינתיים, במגרש הביתי העניינים המשיכו להיות משונים. בפסטיבל חיפה כנראה לא ידעו איך לאכול את הסרט, אבל גם לא רצו לוותר עליו, מה שהוביל להיכללותו לא בקטגוריה המרכזית אלא במסגרת "בין ישראליות ליהדות" (שני נושאים שאין להם שום קשר אל הסרט). בחודש האחרון הסתמן פיוס מסוים כששבוע הבמאיות הבין את כוח המשיכה של היצירה המדוברת ובחר לעטר עצמו בנוצותיה, בעוד פורום מבקרי הקולנוע בישראל בחר בבמאית כתגלית השנה. כך הפכה הדס בן ארויה, הב"א בקיצור, להיות הדבר הבא. וזוהי נקודת הפתיחה של אשל"א, אם בקיצורים עסקינן, בהגיעו לאקרנים.

» "הנוסעים": סרט שמרמה את הצופים
» דעה: הפוליטיקה השתלטה על הקולנוע
» כל הסרטים הגדולים של 2017
» "מיס סלואן": ג'יימס בונד מגיע לוושינגטון
» אוסקר 2017

בן ארויה לא רק כתבה, ביימה והפיקה אלא גם מככבת בתפקיד הראשי, כצעירה תל אביבית בשם ג'וי. הסרט נפתח עם וידוי חושפני על אהבתה לאקס שלה, יונתן (נצר חריט), ממנו היא לא מצליחה להרפות ומחפשת תירוצים לעבור ליד ביתו. באחד משיטוטיה היא פוגשת בניר (יונתן בר-אור), דוקטורנט לבלבולי מוח שהיא חצי-מכירה. די ברור שהוא לא מוצא חן בעיניה במיוחד, אבל אולי קשר אגבי או אפילו סתם סקס מקרי יסיח קצת את דעתה מכאבי הפרידה. אלא שהסיפור עם ניר מתגלה כיותר מסובך ופחות קליל מן הצפוי, וג'וי מבקשת לחפש פתרונות אצל גברבר נוסף הנופל אל חייה, אורן (מאיר טולדנו). כנראה שאף אחד מהם הוא לא מי שהיא מחפשת, אבל אולי זה עדיף עבורה מבדידות. למעשה, נראה שהכל כולל הכל עדיף מבחינתה על להיות לבד.


אפשרות נדירה להבין את הדור הכי מבולבל בהיסטוריה. "אנשים שהם לא אני" (צילום: גילי לוינסון)

כסרט ישראלי, נראה כי "אנשים שהם לא אני" משיב את הקולנוע המקומי לימים של "שורו" ו"שירת הסירנה", כלומר לתקופה התל אביבית המתעסקת בעצמה עד אובדן הדעת. בתור סרט סטודנטים, זה כבר פלא של ממש שאפשר להעריך אותו כשווה בן שווים. התסריט של בן ארויה יכול להיות בסיס לקורס על דרכי המחשבה המעוותות של הצעירים כיום, המסוגלים להגיד משפט כמו "אני חושבת שהייתי יכולה להיות ממש טובה בהרבה דברים, בעיקרון" ולהתכוון אליו ברצינות גמורה. האמת היא שכמעט כל רפליקה בסרט, חלקן מצחיקות ומקצתן דוקרות, חושפות על הדמויות הרבה יותר ממה שהן מספרות בכנות מאולצת ולעתים מזויפת, והסיום שלו מקורי כשם שהוא סימבולי ושופך אור חדש על היצירה כולה. אל המחמאות יש להוסיף את הצילום עז המבע של מידן ארמה, שממקסם את הצבע בפריים ועוקב אחר הדמויות גם אל המביכה והאינטימית שבסיטואציות, ואת העריכה הבוטחת של אור לי-טל. כיוון שהסרט מכיל לא מעט שוטים ארוכים ומהורהרים, העריכה מצליחה להיות גם לא מורגשת כשהיא נדרשת לכך, וגם מדייקת מאוד בחדות המעברים כשצריך. אבל עיקר התשבוחות מגיעות ליוצרת על האומץ והתעוזה ליצור סרט באורך מלא שמחזיק בכבוד את 80 דקותיו עם מספיק סצנות אווירתיות ליצירת מרווח נשימה רצוי (בעיקר במועדון ריקודים) ובלי יותר מדי מניפולציות עלילתיות. אפשר להחשיב את ריבוי סצנות העירום והמין כפרובוקטיביות, אבל רובן יותר מביכות מסקסיות, כנראה במכוון, וצר לי על צופים שיבואו לצפות בסרט מטעמים אלה.

"אנשים שהם לא אני" - טריילר:

כמובן שאף יוצר קולנוע לא באמת מגיע משום מקום, ואת שמה של הדס בן ארויה זוכרים אולי מי שצפו בסרטה הקצר "סקס דול", מעין סרט אמצע לימודים של הבמאית מלפני שלוש שנים. כבר שם בלטו החוש האסתטי המודגש והעיסוק במיניות נשית דרך קריאת תיגר על מוסכמות חברתיות, בסביבה שהיא לכאורה מוכרת ונורמטיבית ככל הניתן. כיכבה בו ג'וי ריגר, שכמו בן ארויה גם כוכבה שלה זרח במלוא הכוח השנה, ראשית בסדרה "ג'וני ואבירי הגליל" ובהמשך בסרטים "עמק" ו"החטאים". מפתה מאוד לנסות ולדמיין שחקנית צעירה אך מנוסה כמו ריגר בתפקיד הראשי של "אנשים שהם לא אני", אך חלק מן הרעננות של הסרט נובע גם מן המשחק של בן ארויה. לעומתה, התפקיד הגברי הראשי סובל מאוד מנוכחותו של בר-אור. קשה להבין מה הוא ממלמל ללא כתוביות, וההתעקשות שלו לצחקק ולחייך בכל עת יחד עם העובדה שהוא אף פעם לא מסתכל לכיוון הנכון, די מוציאים מריכוז. מצד אחר, גם החסרון הזה יכול להתפרש כיתרון - דמותו של ניר מברברת את עצמה לדעת והמילים הופכות בסביבתו לבליל חסר משמעות, בעוד שפת גופו מייצרת מבוכה תמידית. הוסיפו לכך את העובדה שהוא מקפיד לומר "מובך" או "מובכוּת", וגם הצופה יכול להרגיש נבוך או להיות נתון במצב של מבוכה. האם יש כאן ביקורת על התדרדרות העולם האקדמי או סתם ליהוק תמוה? לא ברור, ואולי זה חלק מסוד הקסם.


סצנות הסקס נראות הרבה יותר מביכות ממפתות, אולי בכוונה. "אנשים שהם לא אני" (צילום: מידן ארמה)

בנקודה זאת הייתי רוצה לעשות גילוי נאות, אבל לא מהסוג המקובל. כלומר, אני לא מכיר אישית את היוצרת ואת חבריה, אבל בהחלט מכיר היטב את הטיפוסים שמאכלסים את הסרט. את התל אביבים שתקועים כל כך עמוק עם הראש בתחת של עצמם שהם חושבים שהעולם מסריח. אלה שההורים שלהם משלמים להם שכר דירה, שכל דבר מביך אותם, שמערכת יחסים משמעותית מבחינתם זה מאצ' בטינדר. עבורי, הם האנשים שהם לא אני מן הכותרת של הסרט, אלה שמוציאים שם רע למושג התל-אביביות בפרט ולדור ה-Y בכלל. לכן, מאוד קשה לי להפריד את הסרט מן המציאות של חיי בשנים האחרונות, וכל ביקורת שלי עליו היא בעצם ביקורת על דרך החיים שנתקלתי בה בכל ביקור בקפה השכונתי (שכמובן מופיע במלוא הדרו באחת הסצנות). למעשה, אם "אנשים שהם לא אני" יהפוך ללהיט קאלט שיגרור סיורים מודרכים בעקבות הלוקיישנים בסרט, נדמה לי שאני יכול להעביר את הסיור. על ציר הדיזנגוף סנטר/האוזן השלישית ובמעלה שדרות בן ציון, מתקיים לו יקום מקביל של צעירים חסרי דאגות אך מבולבלים לגמרי, נטולי כיוון אבל נמצאים כל הזמן בתנועה. הייתי רוצה להיות מבקר הקולנוע שממליץ או מזהיר ללכת לסרט על עצמו ועל בני דורו, ובמקום זאת מצאתי את עצמי מביט מבחוץ, מפציר בכל מי שלא מבין את בני ה-25 עד 35 של ימינו לצפות בסרט הזה.

"אנשים שהם לא אני" - איפה ומתי לראות?


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(0 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5