"הנוסעים": למה לעבוד על הצופים?

יום שישי 30 בדצמבר 2016 00:00 מאת: אורון שמיר, עכבר העיר

הפוסטר והיח"צ הבטיחו דרמת מד"ב אבל על המסך נפרשה גרסת החלל לסיפור גן עדן של אדם וחווה, בלי התחכום של הז'אנר במאה ה-21 אבל עם תאורת לדים כחולים. כשאפילו ג'ניפר לורנס לא מצליחה להציל סרט, זה כבר אומר הכל



כמו סיפור אדם וחווה, רק חלש יותר. "הנוסעים" (צילום: יח"צ)

אחד הדברים הכי מבאסים שקמפיין שיווק של סרט קולנוע יכול לעשות הוא לשקר. מערכת האמון בין סרט וצופה הרי מתחילה כבר בשלב הציפיות, ויכולה להיסדק בקלות מהסיבות הגחמתיות ביותר. לכן, יהיה זה לא נבון במיוחד מצידו של סרט, נקרא לו "הנוסעים" לצורך העניין, להבטיח הרפתקת חלל משותפת של ג'ניפר לורנס וכריס פראט ולא לעמוד במילה שלו מיד בפתיחה. מה שכונה מבעוד מועד גרסת הדואט של "כוח משיכה", ונשען חזק על כוח המשיכה הפרטי של כוכביו למגנט אליהם קהל, מתגלה כבעל עלילה שונה בתכלית מזאת שמכרו לנו בתקצירים ובטריילרים. כשירות לציבור, חשוב קודם כל לדעת לא רק איך הסרט, אלא בעיקר על מה הוא.


» אוסקר 2017
» למה אנחנו אוהבים את ג'ניפר לורנס?
»
 
על השנה הבדיונית של הקולנוע התיעודי 
» דעה: הפוליטיקה השתלטה על הקולנוע
» "אנשים שהם לא אני": ביקורת

העלילה אכן מתרחשת על ספינת חלל עתידנית, הנושאת בחובה כ-5,000 נוסעים מורדמים, בעיצומו של מסע בן 120 שנים מכדור הארץ הצפוף מכדי לחיות בו אל עבר בית חדש. סופת אסטרואידים בה נתקלת תחנת החלל הניידת בדרכה אל היעד, גורמת לתקלה באחד מתאי השינה שאמורים להחזיק את הנוסעים במצב רדום עד ארבעה חודשים לפני ההגעה. ג'ים (כריס פראט) מתעורר 90 שנים לפני הזמן, והרבע הראשון של הסרט מוקדש להישרדותו בספינה המלאה הולגרמות ומחשבים מדברים, ואפילו רובוט-מוזג (מייקל שין
) דמוי אדם, אבל שום נפש חיה מלבדו. יום אחד הוא עובר ליד תא השינה של אורורה (ג'ניפר לורנס), שכמו היפהפיה הנרדמת גם היא נמה בשלווה בתוך ארון זכוכית. ג'ים מתאהב בעלמה הישנה ולומד עליה כל שהוא יכול מן היומנים שהקליטו הנוסעים מבעוד מועד. הוא נאבק ברצון האנוכי שלו להעיר אותה, ולגזור עליה לחיות (ולמות) יחד איתו מבלי להגיע אל הארץ המובטחת.


לא שנה מוצלחת לכוכבת ההוליוודית. ג'ניפר לורנס, "הנוסעים" (צילום: יח"צ)

אחרי רבע ראשון בסגנון סרטי "אדם תקוע על אי בודד", מגיעה דרמת יחסים לכל דבר ועניין, ושני החלקים האחרונים של הסרט מנסים לקיים את מה שהובטח מראש. אלה גם השלבים שהוא הופך ממופרך אך מעניין לסתם מטופש ומקושקש, בין אם בשל חורי עלילה שמספרם כמספר הכוכבים בשמיים, ובין אם בגלל היעדר היגיון פיזיקלי, או סתם היגיון בריא. אך לפני שהוא משליך את מה שבנה בעמל רב בחצי הראשון אל החלל החיצון, "הנוסעים" מבקש להציע ביקורת קלילה על העולם ההולך ונסמך על טכנולוגיה שעדיין זקוקה למגע יד אדם שתכוון למסלול הרצוי, ואולי גם על בני האדם עצמם הנואשים למשהו לתקן, תכלית עבור הקיום. זה לא שיא המקוריות, אבל יכול היה להיות סרט מדע בדיוני יעיל למדי אלמלא היה מחשב מסלול מחדש ומתחיל לזרוק פנימה מכל הבא ליד, ומפר את הכללים שקבע לעצמו בכל סצנה שנייה. למרות זאת, עיקר הבעיה היא שהסרט דומה מדי אך לא מגיע לקרסוליהם של רוב סרטי החלל של האלף החדש - ז'אנר שעשה קאמבק מפואר בשנים האחרונות.

"הנוסעים" - טריילר:

מי שחתום על התסריט שהולך ומאבד חמצן ככל שנוקפות הדקות הוא ג'ון ספייטס, מה שלא מפתיע בהתחשב בפילמוגרפיה שלו, שכוללת את "פרומתאוס" ו"דוקטור סטריינג'"(ובקרוב גם את החידושים לסרטי "המומיה" ו"ואן הלסינג"). על הבימוי הופקד מורטן טילדום, נורווגי שהגיע להוליווד בתור הבטחה אחרי הסרט "ציידי ראשים" וכעת מתפקד כשכיר חרב לכל דבר אחרי "משחק החיקוי" ו"הנוסעים" הנוכחי. ההפקה מלוטשת אך חסרת ברק ונשמה ממש כמו תחנת החלל בה מתרחשת העלילה כולה, והעולם הוויזואלי אותו בורא הסרט נסמך באופן כמעט מוחלט על החיבה העכשווית למסכי מגע. הסרט מקמץ בסביבות מחייה שונות עבור הגיבורים וכולא אותם בחללים עתירי תאורת לד כחלחלה ובוהקת, בזמן שכל הבלחה של סביבה חדשה רק כותשת את התקווה לממתק עיניים אמיתי כשהיא נעלמת לבלי שוב, או חוזרת לזמן קצר מדי. התלת-ממד, כרגיל, מיותר.

השחקנים היו אמורים להציל את הסרט ממלתעות הבנאליות, אבל מתקשים בכך. פראט טוב בעיקר בחלק הראשון של הסרט בו הוא נדרש להחזיק לבדו את זמן המסך, אבל מעורר געגועים לסטאר לורד, שישוב אל החלל בחלק השני והמצופה של "שומרי הגלקסיה" בשנה הבאה. לורנס, התקווה המוזהבת של הקולנוע האמריקאי, מתקשה לנער מעצמה את התחלואים של סדרת "משחקי הרעב", ומקצינה את משחקה באופן שמעיד על חוסר ביטחון ואי נוחות בעור של דמותה. אפשר בהחלט להבין אותה, שכן תפקיד של אישה שהיא בעיקר קורבן ונדרשת להצלה במשך רוב הסרט, עד שהיא מחליטה לפעול בעצמה אחרי יותר מדי דקות, לא ממש מאפיין את הקריירה שלה עד כה. יחד עם "אקס-מן: אפוקליפסה" זאת לא שנה שהיא תרצה לזכור.


פחות מדי מד"ב משובח ויותר מדי תאורת לדים כחולים. "הנוסעים" (צילום: יח"צ)

בסופו של דבר, ובניקוי הממד הוויזואלי שהוא כנראה הדבר הבולט בסרט (מעבר להילה הדועכת של כוכביו), מה שנותר הוא עוד סיפור קולנועי על גן העדן. מעשייה על ניצוץ חיים המעיר את האדם הראשון, שלומד כי הכל נברא לכבודו, אבל לא טוב היות האדם לבדו, ולכן הוא משיג לעצמו אישה, מתבצע חטא קדמון וכן הלאה. הסיום מסגיר שזאת אכן הייתה כוונת היוצרים, כך שאפשר ללכת הביתה לא סתם מאוכזבים קלות, אלא גם עם מסר חינוכי ואולי אפילו דתי. לא בדיוק מה שהייתם מצפים מדרמת מדע בדיוני על אנשים התקועים יחד בחלל, אבל במקרה של "הנוסעים" כנראה שבכל מקרה לא תקבלו את מה שתרצו.

"הנוסעים" - איפה ומתי לראות?


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5