סרטים

עדכנו אותנו




"הבלתי אפשרי": הסרט שגרם לקהל להתעלף

יום חמישי 20 בדצמבר 2012 06:42 מאת: אור סיגולי, עכבר העיר

למרות שהטריילר מציג אותו כדרמה משפחתית חזקה, הסרט על אסון הצונאמי בכיכובם של יואן מקגרגור ונעמי ווטס הוא בעצם מותחן אימה. ניכרת חולשה ניכרת בפן הרגשי, אבל האפקטים והעיצוב מרשימים מספיק בכדי להבהיל צופה אחת לבית החולים



צוברת פרסים. נעמי ווטס ב"הבלתי אפשרי"

(צילום: יח"צ)

פרסומת

לפני כמה חודשים השתחרר הטריילר ל"הבלתי אפשרי", סרטו החדש של הבמאי הספרדי הצעיר חואן אנטוניו באיונה, ובו משפחה צעירה בעלת חמש נפשות הכוללת אמא (נעמי ווטס, ""קינג קונג"), אבא (יואן מקרגור, "מולין רוז'") ושלושה ילדים צעירים, היוצאת לנופש בתאילנד. את זמן האיכות המשפחתי יקטע אסון הטבע המזעזע המוכר לכולנו מערוצי הטלוויזיה – הצונאמי ששטף את תאילנד והחריב חיים של רבבות.

» הבלתי אפשרי - כל הפרטים

הטריילר, למי שצפה בו עד הסוף, התגלה כאחד האיומים ביותר של העת האחרונה בעיקר מכיוון שנדמה שיוצרי הקדימון התעקשו להסגיר כל פרט עלילתי שאמור ליצור מתח בזמן הצפייה בסרט: ניתן להבין בו בדיוק מה יעלה בגורל כל דמות, מתי ייפגשו אם ייפגשו, וכל תפנית בו חשופה לעיני כל. אחרי הצפייה מסתבר שהטריילר בעייתי עוד יותר מכיוון שהוא משקר. זה אינו סרט אסונות מרגש על כוחה של המשפחה. הו, לא.

גם משקר וגם חושף יותר מדי. הטריילר של "הבלתי אפשרי":

לפני "הבלתי אפשרי" ביים באיונה סרט אחד בלבד. שמו הוא "בית היתומים" והוא יצא לבתי הקולנוע בסוף שנת 2007 בתמיכתו של גורו סרטי הפנטזיה המקסיקני גיירמו דל טורו ("הלבוי", "המבוך של פאן"). הסרט ההוא הפך לשם דבר בעולם סרטי האימה ונחשב – לא לגמרי בצדק, עלי להוסיף - לאחד הסרטים המפחידים ביותר שנעשו בעשור הקודם. את התסריט, המספר על רוחות ילדים הרודפות בית יתומים נטוש ואפל, כתב סרג'יו סאנצ'ז, שגם קיבל את קרדיט הכתיבה על "הבלתי אפשרי".

הסיבה לאינפורמציה הזו על האנשים מאחורי סרט הצונאמי החדש היא לא כדי להעשיר את ידיעותיכם הקולנועיות, ולא בכדי לחלוק אתכם פרטי טריוויה של מאחורי הקלעים. הסיבה היא שזה הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת לפני הצפייה בסרט, משום שאם נדמה לכם שזו דרמה על חוזקה של הרוח האנושית בפני משבר - אתם לא בכיוון. הסרט הזה הוא סרט אימה אפוקליפטי לכל דבר, מהסוג שיגרום לכם לשווע לאוויר לנשימה ולנסות להתיק את מבטכם מהמסך, אך ללא הצלחה. שלא יהיו טעויות – זהו הישג עצום לכל סרט באשר הוא.

בהקרנה בה אני נכחתי, כאשר הגיעה סצנה מורטת עצבים שלא אחשוף מחמת הספויילרים, קמו לצאת כמה מהצופות המבוגרות שלא יכלו לעמוד בזה, אבל הגעתן לדלת היציאה מהאולם עוכבה על ידי אירוע דרמטי במיוחד: מרוב האינטנסיביות אחת הצופות, שכנראה גם היא ציפתה לסרט מסוג אחר (אי אפשר להאשים אותה) לא עמדה במתח והתעלפה. הסרט נעצר, האמבולנס הוזעק, הגברת פונתה והסרט המשיך. למרבה השמחה, לפי מה שדווח לי, אותה הגברת התאוששה. כיום היא מקבלת טיפול מונע על ידי צפייה מעגלית ב"מחוברים לחיים".

אסתטיקה של סרט אימה


"הבלתי אפשרי" מתחיל בכתוביות עובדתיות על אותו צונאמי הרסני. אחר כך מוחשך המסך ושאון מים מחריש אוזניים בוקע מהרמקולים. עם זאת, התמונה הראשונה שעולה לנגד עינינו לאחר שרעש המים הגיע לשיאו הוא של ים כחול ויפהפה. אך אנחנו, שכבר הוכנו שמיעתית לתחושת האסון המתקרב, במקום ים רגוע רואים מפלצת רדומה ורוחשת רעות שרק מחכה להתעורר ולשפוך חמתה על בני האדם. התחלה קלאסית לסרט אימה. אפילו האקספוזיציה שנועדה להציג בפנינו את הנפשות הפועלות מורטת עצבים, מכיוון שהצופים יודעים מה עומד לבוא עליהן אך הן מתנהלות ביום-יומיות רגילה ומתכננים את עתידם כאילו כדור הארץ לא עומד לעשות בהם שפטים בעוד דקות ספורות. האירוניה הופכת כל רגע למלחיץ עוד יותר. ועדיין, כאשר יתחיל הצונאמי - עוד נתגעגע לרגעים הפשוטים של תחילת הסרט.

הסיקוונס בו הגלים עולים על החוף והופכים כל שאיפת אוויר למסע הישרדות מפרך הוא אחד המרשימים ועוצרי הנשימה של השנה בקולנוע. הריאליזם הבלתי מתפשר שאליו הצליחו להגיע היוצרים הוא מרשים והקושי הבלתי אפשרי של הדמויות לשלוט על גופן מכווץ גם את הריאות של הצופים. הבעיה היא שאפילו כאשר שצף המים שוכח, החלק הקשה עוד לא מסתיים ולצופים – כמו לדמויות – יש עוד הרבה זמן עד שיוכלו להיאנח ברווחה.

השחקנית נעמי ווטס מקבלת לאחרונה חיבוק מעונת הפרסים האמריקנית ולזכותה כבר נרשמו מועמדויות בפרסי איגוד השחקנים ובפרסי גלובוס הזהב, דבר שמעיד על סיכוייה הגבוהים כרגע להתברג לחמישיית השחקניות הראשיות באוסקר (אם כי בעיניי, בסרט זה היא בתפקיד משנה). שאר השחקנים, ובראשם טום הולנד המשחק את לוקאס, הבן הבכור, גם הם ראויים לפרס.

#alt
הופעות מעולות לא פחות מהשחקנית הראשית. יואן מקגרגור והבנים (צילום: יח"צ)

באוסקר יתעלמו ממנו


אמנם ההצלחה של ווטס משמחת אבל לצערי שלוש הקטגוריות שהסרט הכי ראוי לקבל בהן מקום של כבוד לא יהיו מנת חלקו. הראשונה בה "הבלתי אפשרי" אמור לככב היא קטגוריית העיצוב האומנותי, אבל הסרטים המועמדים הם בדרך כלל סרטים תקופתיים או סרטי פנטזיה, ולעיצוב מושלם של איזור מודרני מוכה אסון אין מקום שם. שתי הקטגוריות הנוספות הן קטגורית האפקטים הויזואלים, וקטגוריית האיפור ועיצוב השיער. העבודה הריאליסטית וחסרת התקדים בעיצוב הצונאמי כמו גם איפור הפצעים והמכות היא מדהימה. אך באופן מרגיז ולא ברור הסרט נשמט מרשימות המתמודדים המקדימות לקטגוריות אלו.

באיונה מעצב את העולם שאחרי הצונאמי באופן שאנחנו רגילים מסרטי זומבים או סרטי מפלצות. הוא מציף את המסך באנשים פצועים, מפוחדים, מבולבלים ושבורים. התווים המוזיקליים הם כינורות בפיץ' גבוה שמסמרים את שיער הגוף. ההצלחה שלו ביצירת סצנות מורטות עצבים, אפילו כאשר ילד מנסה להאכיל אישה פצועה פרי הדר, היא מרהיבה. הבעיה היא שבאלו נגמרות ההצלחות ומתחילות הבעיות. כי בכל דבר אחר בבניית הסיפור – כמו למשל בניית שיא רגשי או דרמה אנושית מעמיקה – "הבלתי אפשרי" עושה עבודה שמספיקה בקושי. זה בוודאי מחליש אותו כסרט שלם, אבל לא פוגע בו כחווית רכבת הרים אכזרית מנשוא.

» הבלתי אפשרי - מועדי הקרנה





תגיות: אור סיגולי, הבלתי אפשרי, חואן אנטוניו באיונה, יואן מקגרגור, נעמי ווטס

(20 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • אבנר 15/01/2013 21:43:08

  • מור 30/12/2012 11:52:29

  • מור 30/12/2012 11:52:20