סרטים

עדכנו אותנו




"הורג אותם ברכות": בראד פיט כמשל אמריקאי

יום שישי 09 בנובמבר 2012 08:02 מאת: אור סיגולי, עכבר העיר

השחקן מככב ואף הפיק את מותחן הפשע הלא שגרתי של הבמאי אנדרו דומיניק, המביא למסך דיוקן חסר רחמים של ארצות הברית בעידן המשבר הכלכלי הנוכחי. המשחק והבימוי מצויינים ולולא הפסקול הדידקטי והעצל, היה הסרט כמעט נטול פגמים



בסוף כהונתו. בראד פיט ב"הורג אותם ברכות"

(צילום: יח"צ)

פרסומת

יש משהו שחייבים לדעת לפני שרוכשים כרטיס הורג אותם ברכות. על אף שהסרט משתייך לז'אנר דרמות הפשע, על אף שבראד פיט חמוש בו ברובה גדול, ועל אף שיש בו התפרצויות אלימות ורגעים מורטי עצבים, מי שיבוא לסרט בציפייה לאיזה "השתולים" או אפילו משהו במסורת "הסופרנוס" עלול להתבלבל. "הורג אותם ברכות" הוא סרט קטן, איטי, ועמוס דיאלוגים, רחוק מאוד מהקינטיות שמאפיינת את סרטי הפשע של השנים האחרונות. חשוב לדעת זאת כי שבירת הציפיות הזו עלולה למנוע מלהבחין בכך שמדובר באחד הסרטים הכי טובים שתראו השנה, כמו גם חולייה מרתקת באבולוציה של ז'אנר הפשע.

» הורג אותם ברכות - כל הפרטים
» הבמאים האוסטרלים שכדאי להכיר

סרטו החדש של הבמאי האוסטרלי אנדרו דומיניק סובב סביב רצף של אירועים בעקבות שוד משחק פוקר של העולם התחתון. דומיניק עיבד את התסריט מספרו המוקדם של ג'ורג' וי היגיניס "עיסוקו של לוגאן", ועל אף שעדכן את עלילת הספר משנות השבעים לשנת 2008, רוח הסבנטיז נחה על הסרט לגמרי, ואם היו מספרים לי שהוא הופק איפשהו בין "הקשר הצרפתי" של וויליאם פרידקין ל"רחובות זועמים" של מרטין סקורסזה, לא בטוח שהייתי מערער על העובדה הזו.

אמנם הגנגסטרים הם שניצבים במרכז "הורג אותם ברכות", אך זהו סרט על אמריקה כולה. אמריקה המודרנית, השבורה והפרנואידית שאחרי המשבר הכלכלי. הדמויות שמאכלסות את הסרט משוללות כל סקס-אפיל שהקולנוע אהב להצמיד לאנשי הפשע, ומלבד סצנה אחת נפלאה במרכזו, אין בו האדרת אלימות או רומנטיזציה נוסטלגית. "הורג אותם ברכות" הוא סרט על ייאוש, על חברה שעברה את שיאה והלכה לאיבוד איפשהו בין עברה המפואר לניסיון ההישרדות של האנשים הקטנים בעולם שהכסף שולט בו והאנשים שמושכים בחוטים אינם נראים. הסרט מתרחש כולו בעיר אמריקנית רקובה ומדכאת בו מעצבת התפאורה והתלבושות פטרישיה נוריס – שעבדה רבות עם דיוויד לינץ' והייתה מועמדת לחמישה אוסקרים – עיצבה בצורה יוצאת מגדר הרגיל את החללים החיוורים והמתפוררים שלו, והצלם גרייג פרייז'ר ("שלגיה והצייד") מיקם בו את הדמויות כמו חלק מהקירות המתקלפים ופחי האשפה המעוכים ברחוב.

אמריקה השבורה והמרוששת. "הורג אותם ברכות" - הטריילר:

זהו סרטו השלישי של הבמאי האוסטרלי אנדרו דומיניק בן ה-45, ועכשיו אפשר כבר בקלות להכתיר אותו כאחד הבמאים הטובים והמרתקים שעובדים כיום. את סרטו הראשון, "צ'ופר" ביים במולדתו בשנת 2000 וכבר אז הראה את שליטתו במדיום. הסרט, שהיה מבוסס על סיפורו האמיתי של אחד הפושעים המפורסמים ביותר באוסטרליה, נחשב לאחת מדרמות הפשע הטובות ביותר של העשור הקודם. שבע שנים לאחר מכן, אחרי גיהינום הפקתי לא פשוט, ביים דומיניק את "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן" בו לקח את ז'אנר המערבון האמריקני והפך אותו ליצירה פיוטית עוצרת נשימה.

על אף שהיה כישלון כלכלי, מדובר באחד מסרטי המופת של השנים האחרונות שאפילו הצליח לנכס שתי מועמדויות לאוסקר בקטגוריות שחקן המשנה (קייסי אפלק) והצילום. בראד פיט, שגילם בו את האקדוחן ג'סי ג'יימס, לקח את דומיניק תחת חסותו והפיק גם את סרטו החדש. כיום פיט זוכה לקיטונות של בוז עקב השתתפותו בפרסומת מביכה במיוחד לבושם "שאנל 5" אבל סביר להניח שאלו חלטורות צדדיות כמו זו שמאפשרת לו להתרכז בעשייה קולנועית של סרטים כדוגמת "הורג אותם ברכות" ו"עץ החיים", והפיכתו לאחד הפטרונים של הקולנוע האמריקני האומנותי.


ליהוקים מבריקים. ג'יימס גנדולפיני ובראד פיט (צילום: יח"צ)

ליהוקו של פיט לתפקיד הראשי הוא בחירה מדהימה מכיוון שדמותו בסרט - פושע שכבר הבין שתהילה לא תבוא מעיסוקו והוא שורד בעולם של אלימות וסגירת חשבונות - הולכת יד ביד עם אישיותו של השחקן שנודע כאחד הפרצופים היפים ביותר של עולם הקולנוע, ועם זאת מתחיל להבין שכהונתו כמלך שערי המגזינים לא תחזיק לנצח. האפרוריות המובנית של עיסוקו בסרט מקרינה גם על אישיותו של השחקן שמגלם אותה, ומייצרת משמעות מטא-קולנועית.

עוד שני ליהוקים מצוינים הם השחקנים ריי ליוטה וג'יימס גנדולפיני, שניהם עשו לעצמם שם בעקבות גנגסטרים מפורסמים: ליוטה עשה את תפקידו הטוב ביותר בשנת 1990 בתור הנרי היל באפוס הפשע המופתי של מרטין סקורסזה "החבר'ה הטובים", וגנדולפיני הוא לא אחר מאשר טוני סופרנו. שני השחקנים מגלמים פה מין המשכים אומללים של הדמויות שפרסמו אותן, כמו אומר לנו הסרט שבסופו של דבר זוהי דרך כל פושע. גנדולפיני בולט במיוחד על אף שאין הוא בתפקיד מרכזי, ובסצנות בהשתתפותו – מהמוצלחות שבסרט - הוא מצליח להוכיח שהוא אחד השחקנים הטובים ביותר שיש לנו. כל שאר השחקנים בסרט גם הם נפלאים.

רקוויאם לחלום האמריקאי


לסרט יש בכל זאת שתי חולשות עיקריות. הראשונה והבולטת שבהן היא שדומיניק לא טרח להסתיר את האנאלוגיה שהוא מנסה לייצר בין העלילה לבין מצבה של החברה האמריקנית ולכן קצת פוגע בתחכום שלו. במהלך סצנות רבות בסרט, בזמן שהפושעים מנסים להתקיים בעולם בו הם כלואים, מושתלים בפס הקול נאומי בחירות של ברק אובמה וג'ון מק'קיין שאמם מייצרים אירוניה מעניינת, אך הבעיה היא שהטריק הקולנועי הזה חוזר על עצמו יותר מדי פעמים ונעשה מתיש בשלבים מאוחרים יותר. הסיום הדידקטי של הסרט גם הוא ישיר מדי אפילו יחסית לדרך בה התנהלו העניינים עד כה.

חולשה שנייה היא השימוש בשירי פס-הקול המושמעים במהלך הסרט, שנתפסו בעיני כבחירות מעט עצלות. סצנת התמסטלות לצלילי לו ריד? כבר היה ב"טריינספוטינג". סיקוונס כותרת הפתיחה המלווה בשירו האפוקליפטי של ג'וני קאש "when the man comes around"? בדיוק אותו שימוש נעשה בפתיחת סרט הזומבים של זאק סניידר "שחר המתים" בשנת 2004.

אך גם מהמורות אלו לא מטשטשות את איכויותיו של הסרט, שעל פני כתשעים דקות מצליח לייצר פורטרט מופתי וחסר רחמים של אמריקה המודרנית כמו שרק במאי שאינו אמריקני היה מעז להביא למסך.

» הורג אותם ברכות - מועדי הקרנה





תגיות: אור סיגולי, בראד פיט, ג'יימס גנדולפיני, הורג אותם ברכות, ריי ליוטה

(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5