"ניקה": קשור אותי, אהוב אותי

יום חמישי 06 בספטמבר 2012 07:33 מאת: זהר וגנר, עכבר העיר

למרות מעידות של חוסר אמינות, "ניקה" של ארנון צדוק מצליח להעיק ולהישאר בזיכרון. בשביל סרט קטן שעוסק בזנות זה נחשב להישג


שהסחורה היפה לא תפגם. ניקה

(צילום: יח"צ)

פרסומת

סרטו החדש של ארנון צדוק עוסק בסחר בנשים, ומצליח בעזרת סיפור קטן ומדויק להעלות את הנושא למודעות. ניקה, צעירה אוקראינית (ז'ניה וסרמן), מוחזקת קשורה בדירה במזרח אירופה על ידי בחור ששמו איוון (אולג לוין). הפושעים ששכרו את איוון כדי לשמור את הבחורה כלואה מתירים לו לעשות בה כרצונו, ובלבד ש"הסחורה היפה לא תיפגם". זאת משום שבעוד שבועיים היא תישלח למערב אירופה, שם תעבוד בכפייה בזנות.

הסרט הקאמרי, המאופיין במעט דמויות ובשני לוקיישנים בלבד, מבוסס על סיפורה האמיתי של בחורה שעבדה בזנות בישראל (התסריט נכתב על ידי אבי עמר), וחשיבותו בכך שהוא יכול לשמש כחומר הסברה יעיל לקהל גברי. גברים שנוהגים ללכת לזונות משכנעים את עצמם שהן נהנות מעבודתן או לפחות נהנות מהכסף שהן מרוויחות. אין להם גישה למתרחש בנשמתה של אותה זונה, או להתרחשויות מאחורי הקלעים של המכון שאליו הגיעו.

» ניקה - כל הפרטים ומועדי הקרנה
 
הסיפור של ניקה הוא גם סיפורן של כל הנשים המזרח אירופיות שעבדו במכוני המין, שהחלו לשגשג בישראל בשנות ה־90. הקליינט שמגיע למכון נתקל רק בתמונה הסופית: עשר בחורות יפהפיות יושבות בבייבי דולז על ספות אדומות ומציעות את גופן ב־200 שקל. אבל חלק מהנשים הללו נחטפו בכוח מהכפרים שלהן על ידי אנשי המאפיה הרוסית. לעתים הובטחה להן עבודה מכניסה במערב כמלצריות או כזבניות. במקרים אחרים, מי שהתנגדה נרצחה. אחר כך לקחו לה את הדרכון, כלאו אותה בדירת מסתור, קשרו את ידיה ורגליה והצמידו סרט הדבקה לפיה כדי שלא תצעק. מהר מאוד למדה שאם לא תציית יכו אותה מכות רצח.

חומר הסברה יעיל. ניקה - טריילר:



באחד המונולוגים הבלתי נשכחים בסרט, ניקה, הזונה לעתיד, אומרת לאיוון: "בעוד כמה ימים ייקחו אותי רחוק רחוק, שם יסתדר תור ארוך ארוך, וכולם יקנו כרטיסים, וייכנסו לכל חור בגוף שלי, ואם צריך יעשו בי עוד חור, וגם אליו ייכנסו הנבלות, ושבוע אחר כך, במי שהיה בתוכי יהיה אפשר למלא שני אוטובוסים; ואחרי חודש - רכבת; ובעוד שנה - איצטדיון". במהלך השבועיים בדירה מתפתחת בין איוון לניקה מערכת יחסים. הוא משפיל אותה בדיבור גס ומכה אותה מתוך שעמום ותסכול. בהמשך היא מפתה אותו לשכב איתה והוא מתאהב בה.

נקודת מבט חומדת



תפקידו של אולג לוין בגילום דמותו של איוון קל יחסית. הוא משחק בהמה אכזרית ושלוחת רסן, שנוהגת כך לא רק כלפי ניקה, אלא גם כלפי אשתו. רק מול בתו בת ה־12 הוא מפגין מעט רוך. כדי לענות את ניקה איוון מטיל שתן בדלי, ומעמיד אותו מעל ראשה כך שהשתן יטפטף על מצחה טיפה אחר טיפה, לכל אורך הלילה. אחר כך הוא מספר לה שזה מה שאבא שלו נהג לעשות לו. זהו רגע חזק שבו היוצרים מציעים לחמול על איוון. אנשים רעים הם כאלו שחוו רוע על בשרם, וההעברה של הרוע מצטיירת כבלתי נמנעת.

אבל וסרמן נדרשת לתפקיד מורכב בהרבה. היא אמורה להפגין בו זמנית אימה, תיעוב וקורבנות, ואחר כך גם טוב לב, אמהיות, חמלה ואפילו תשוקה כלפי הסוהר שלה. כשהיא מפתחת כלפיו רגשות חמים, אלו הם הרגעים המבלבלים בסרט. מצד אחד, נראה שניקה רוצה לגרום לאיוון להתאהב בה כדי שתוכל לברוח. מצד שני, היא מתנהגת כאילו היא באמת מאוהבת באיוון וחושקת בו. הרגעים שבהם הסרט טוען (ולא רק איוון מדמיין) שהיא אכן מאוהבת בו נראים מופרכים בגלל התסריט, אבל גם בגלל המשחק, שהקשה עלי להאמין לניקה. אם התכוונו היוצרים לצייר גרסה של תסמונת שטוקהולם - שבה חטוף מפתח הזדהות עם מצוקתו של החוטף ומסייע לו – הם לא היו מספיק מדויקים במלאכת בניית הסיפור.

צרימה נוספת הרגשתי באופן שבו מצולם גופה של ניקה. כשהחוטפים מובילים אותה לדירה ומפשיטים אותה לנגד עיניו של איוון בתחילת הסרט, כדי להראות לו שהגוף שלה מושלם ולהבהיר לו שעליו להעביר אותה הלאה ללא פגע, גופה העירום מצולם מנקודת מבט חומדת, כך שהסרט לא זהיר מספיק וחוטא למטרה. בסרטה של קרן ידעיה "אור", שעסק אף הוא בזונה, גופה של הזונה לא נראה סקסי ולו לרגע אחד.


כפיות עם החוטף. ניקה (צילום: יח"צ)

לעומת זאת, האסתטיקה הדלה והכעורה במתכוון יעילה מאוד ביצירת האווירה. דירת המסתור טיפוסית למזרח אירופה: חשוכה, עכורה, עם טיח מתקלף וחרסינות שבורות. חבל רק שלא נעשה שימוש בתאורה טבעית או לפחות בכזו הנראית טבעית, משום שלטעמי הג'לטינים הכחולים והצהובים על פנסי התאורה יצרו פריימים קיטשיים. דווקא צילומי החוץ שצולמו במזרח אירופה באופן דוקומנטרי מעבירים היטב את מציאות החיים הקשה. השלג שנערם בצדי הכביש נראה אפור ומלוכלך, והאנשים המכורבלים במעיליהם נראים כמתים מהלכים. הבחירה ברוסית כשפת הסרט מוסיפה לאמינותו. כל אלו, ובעיקר העובדה ששתי הדמויות הנשיות - ניקה ואשתו של הסוהר - עושות בסופו של דבר את הבחירות הנכונות והאמיצות, הופכים את "ניקה", למרות מעידותיו, לסרט קשה ומעיק שנחרט בזיכרון.

ניקה - מועדי הקרנה


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5