סרטים

עדכנו אותנו




"הדילרים": כמה תחזיק הסטלה של עודד דוידוף?

יום חמישי 19 ביולי 2012 08:36 מאת: אור בר שלום, עכבר העיר

עם בדיחות סמים שזורמות כמו ערק ואצבעות קפואות במקרר של אלון אבוטבול, "הדילרים" בהחלט עולה לראש. החדש של עודד דוידוף עושה נעימי לירושלים ומביא כבוד לשכונה, אבל לא ברור כמה הוא מדבר למי שלא גדל בין כתלי הבירה



כשאת בוכה את עדיין יפה. יובל שרף ורמי דוידוף

(צילום מסך)

פרסומת

כל עיר צריכה במאי אוהד. במאי שמצליח להוציא ממנה את רגעיה היפים ביותר מבלי להתחנף. לניו יורק היה את וודי אלן, למדריד יש את אלמודבר ולירושלים יש את עודד דוידוף. יליד העיר, בוגר סם שפיגל ואחד המאהבים הנאמנים ביותר של העיר שחוברה לה יחדיו. דוידוף הוא במאי מיומן שרועה גם בשדות זרים (הכל דבש, תמרות עשן) אבל כמו שנוכחנו לדעת ב"מושהו לרוץ איתו", נדמה שהוא תמיד חוזר הביתה. הדילרים, סרטו החדש של דוידוף שנכתב על ידי אחיו והשחקן הקבוע שלו רמי דוידוף (יחד עם שגיא אזולאי), יושב מצוין על האנתולוגיה הירושלמית של הבמאי ומתכתב יותר מפעם אחת עם הביוגרפיה האישית שלו: הנעורים בשכונת רמות, הכדורגל המקומי, הסטלנות כדרך חיים ועברייני הצעצוע ששולטים במרחב העירוני. "הדילרים", וזה נאמר בצורה החיובית ביותר שאפשר, הוא סרט שכונה. הזוי, מצחיק, דבילי, עילג, אבל שכונה. כזו שנשארת איתך גם הרבה שנים אחרי שעזבת.

» הדילרים - כל הפרטים ומועדי הקרנה

"הדילרים" ממשיכים רוחנית את "מרס טורקי" המוצלח שהוציא דוידוף לפני יותר מעשור. רמי (רמי דוידוף) ואבישי (איתי תורג'מן) הם שני חברים טובים מילדות שחולקים ביחד דירת רווקים מטונפת, כזו שלא תמצאו בשלטי הפרסומת לתושבי חוץ מאמריקה. הם מתגוררים בשכונת רמות הפרברית, באווירה שקיימת היום בעיקר בזיכרונם של ילידי שנות השמונים ומטה: משחקים בחוץ, כולם מכירים את כולם והפיצה השכונתית היא רשמית מרכז העולם. החבר'ה, קונספט שהמוני אימהות לילדים עם הפרעות קשב ועודף משקל מתגעגעות אליו, הוא הציר המרכזי עליו נשענת העלילה הדלה של הסרט.

ספציפית, מוקד ההתרחשות סובב את הברומנס בין אבישי לרמי, חברות מהסוג שאף סרט הוליוודי לא יצליח לייצר. השניים מעבירים את החיים בין סטלה לסטלה, מרוויחים פרוטות בעבודות מזדמנות ומשחקים בקבוצת הכדורגל השכונתית תחת עיניו הבוחנות של צביקה (צחי גראד) המאמן המקומי. באחד המהלכים המפגרים שנראו על מסך הקולנוע הישראלי השניים מסתבכים עם הגנסטר השכונתי (אלון אבוטבול), אבל איך שהוא זה עובד. משם הסרט מתנדנד באיטיות לקטיעת אצבעות, מכות, מסע רכש של סמים בלוד (אחת הסצנות המוצלחות בסרט), הריון לא רצוי, חובות של אלפי שקלים וכמובן סצנת הסיום המזככת במגרש הכדורגל שאת בואה ניתן לראות מקילומטרים, ובכל זאת היא מצליחה לבדר. 

עושים שכונה. דילרים - טריילר:

שרף גונחת, אבוטבול מציל



הנקודה החלשה הבולטת ביותר ב'"הדילרים" נעוצה דווקא בדמויות הנשיות. בעוד הגברים מצליחים לתפקד כבוגרים עם בעיות נפשיות, הנשים נעות בין קריקטורה להטרדה מינית. מיכל גבריאלוב על תקן בוגרת הודו שממלמלת מדי פעם משפטים סתומים ("הודו זה כמו .. הודו, אתה מבין?") היא דמות מבוזבזת ועייפה שיכלה לתרום הרבה יותר, במיוחד לאור גילוי חוש ההומור של הקומיקאית במסגרות אחרות. יובל שרף, המצולמת שבנשים, משחקת את חווה. חברתו הנודניקית והתלותית של רמי שמגיעה ממשפחה דתית. אין ספק שמעצבת התלבושות בסרט הצליחה להביא היטב את הסטייל של שרף לצילומים. גם פה תוכלו לזהות את הגלביות השאנטיות שמלוות אותה בפתיחות ובהשקות, וגם פה היא מאוד יפה. אבל מלבד קידום יח"צ ותמונה מזמינה בפוסטר, היא מיותרת לגמרי. שרף, כרגיל, לא מפגינה אפילו יכולת משחק מינימלית ולא מצליחה לתת לצופים יותר ממבטים חלולים ומלאי חן. כנראה שהביאו אותה רק בגלל סצנת הסקס, שם נדרשת ממנה יכולת מינימלית של גניחות פוטוגניות. במקום להפוך את חווה לדמות כל כך נזקקת ופתאטית יכלו הבמאי, התסריטאי והשחקנית להעניק לה מעט עומק ולחבר אותה עם הצופים בנקודות האמפתיה. אבל למה להשקיע כשאפשר פשוט ללגלג על נשים ולהפוך אותן לבדיחה קטנה ברקע?

בסוף השבוע הנוכחי, בו "הדילרים" יוצא לבתי הקולנוע, השחקן הוותיק אלון אבוטבול מגיע למסכים פעמיים. בתפקידו הגדול באמת תוכלו לראות אותו בעלייתו של האביר האפל - הפקה הוליוודית מצופה ושבמצופות ועתירת המזומנים של באטמן החדש, בה הוא זוכה לגלם את האיש הרע. "הדילרים" אינה האכסניה שהכי ראויה לכישרון של אבוטבול, אבל מבחינת הסרט, זה בהחלט צעד בכיוון הנכון. כל דקה של אבוטבול על המסך מתפקעת מכישרון טהור. לדמות אותה הוא מגלם קוראים שגיא (במלעיל), גנן עם כישורים של סנדק שמנהל את השכונה הקטנה שלו ממטבח ביתו, שם אצבעות קטועות מוקפאות במקרר ליד הוודקה. בהחלט ניתן לומר שמדובר באחת הדמויות המוצלחות ביותר בסרט ויתכן שבקולנוע הישראלי בכלל. למרות שגם כאן הדרך לקריקטורה נלעגת הייתה קצרה ובהחלט קלה יותר, אבוטבול מצליח לשמור על פאסון אומנותי ולנכס לעצמו את הסצנות (והמשפטים) הטובים ביותר בתסריט. 


הנבעך, הסנדק והנשמה. תורג'מן, אבוטבול ודוידוף (צילום: רן מנדלסון)

מלכוד ושמו ירושלים

תורג'י, שסובל מעודף חשיפה מטורף בזמן האחרון, מצליח לתת שוב את הופעת הנבעך התוהה שלו בעודו מחפש אחיזה בעולם הכאוטי ואפוף העשן של חיי דמותו. דווקא פה מצליחים הדוידופ'ס לשים את האצבע על הלך רוח בחברה הישראלית: הרצון למצוא משמעות וקביעות כלשהי בעולם שכולו ארעי - בין אם מדובר באימוץ תיאוריות רוחניות מהמזרח או בגאולת הנפש בבית הכנסת ביום שישי. לעומתו, ציון לשבח צריך ללכת לרמי דוידוף - שחקן הנשמה של הסרט. עם לוק ערסי, אישיות פלגמטית ואוצר מילים של דפ"רניקים מצליח דוידוף לתקתק את העלילה ולהעניק לה רגעי חסד לא צפויים. הוא הערס הראשון שתרצה להיות חבר שלו, מאלה שרכים מבפנים ומטומטמים מבחוץ.

הירושלמיות של הסרט יכולה להיות גם בעוכרו. הנוסטלגיה שספוגה בו, גן קיפוד המיתולוגי ודמויות מההווי העירוני שצצות בו לתפקידי אורח קטנים אך מוצלחים - ושלום להלל פרקש (הבעלים המיתולוגי של האומן 17, אב"ש) – ככל הנראה לא תדבר למי שגדל בקריות, ברמת גן או בערד. בירושלים, שכונת הילדות נשארת מוקד ההזדהות החזק ביותר גם שנים לאחר שעוזבים את העיר, לא בטוח שזה כך במקומות אחרים. האם הסרט עומד גם בפני עצמו, כסרט ישראלי? לא בטוח. כסרט סטלנים הסמים לא תופסים בו מקום מרכזי ולמרות כמה סצנות עישון מוצלחות, הסטלה מתפוגגת יחסית מהר. האם השפה המקומית שבו תצליח לפרוץ את גבולות הגטו של שער הגיא? גם לא בטוח. עספור עשתה זאת בצורה טובה יותר ולאורך זמן מתוך כוונה לגלגל את הניב הירושלמי גם אצל זרים. "הדילרים" מתייחס לשפה בזחיחות נפש שלא מותירה השפעה לאחר תום הסרט.

זהו כאמור סרט שכונתי, מקומי, כזה שמעורר נוסטלגיה כבר בזמן הצפייה. אבל דווקא שורשיותם הנוכחת של הבמאי והתסריטאים עלולה לפגוע בהפצתו לקהל הרחב, שלא בהכרח יפנים את המשמעויות שטמונות בין קפלי הסצנות. כי בסופו של דבר, "הדילרים" אינו סרט על סמים או על אלימות אלא סרט על אהבה לשכונה שלך, על נאמנות לחברים ועל הקבוצה כערך עליון. יאללה בית"ר.

הדילרים - מועדי הקרנה





תגיות: אור בר שלום, איתי תורג'מן, אלון אבוטבול, הדילרים, יובל שרף, עודד דוידוף, רמי דוידוף

(4 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5