לרומא באהבה: הרבה כוכבים, מעט חידושים

יום שישי 06 ביולי 2012 08:32 מאת: נטע אלכסנדר, עכבר העיר

אמנם הקהל שנכח אמש בערב הפתיחה של פסטיבל ירושלים נהנה מיצירתו החדשה של אלן, אבל יותר מהמפגש המחודש עם היוצר ופחות מהסרט עצמו. נדמה שאלן פשוט שרבט כמה רעיונות על הנייר והפך אותם תוך יומיים לתסריט


(צילום: Indiewire)

פרסומת

יש משהו מרגיע בידיעה שבמדינה שעומדת על כרעי תרנגולות אפשר ליצור מסורת תרבותית שנחגגת מדי שנה בדיוק שווייצרי. רגע לפני יום הולדתו ה-30, שיצוין בשנה הבאה, פסטיבל הקולנוע של ירושלים נפתח אתמול (חמישי) בערב חגיגי נוסף של הקרנה תחת כיפת השמיים בבריכת הסולטן. למרות אינספור השינויים שעברו על הסינמטק ועל הפסטיבל מאז היווסדו – ובראשם פרישתה של ליה ואן ליר מניהולו ומינויה הטרי של אליסיה ווסטון לתפקיד – עם השנים המפעל הירושלמי הפך למוסד גדול מסך חלקיו. 

» לרומא באהבה - כל הפרטים ומועדי הקרנה
»
פסטיבל הקולנוע ירושלים 2012 - הפרטים המלאים
»
הסרטים שלא תמצאו לבד: מה לראות בפסטיבל?

חילופי הדורות הדרמטיים בניהול הפסטיבל והסינמטק צויינו באופן צנוע ומינורי – ואן ליר נשאה נאום קצר והזמינה את ווסטון לעמוד לצידה על דוכן הנאומים. אחרי חיבוק ארוך ווטסון הנרגשת, שעזבה תפקיד בכיר במכון סאנדנס והחלה בתפקידה החדש רק לפני כחודש, בירכה את הקהל באנגלית ובעברית ודיברה על הפריבילגיה הנדירה "לעבור מעבודה לצד אוהבי קולנוע למקום חדש שהוא בית לאוהבי הקולנוע". הנאום הדו-לשוני הסתיים בזיקוקים מפתיעים משני צידי הבמה, ולאחריהם החלה הקרנת סרטו החדש של וודי אלן "לרומא באהבה".

לרומא באהבה - טריילר:



מבחינות רבות סרטו החדש של אלן הוא הבחירה המושלמת לפתיחת הפסטיבל – כמו טקס הפתיחה, שכולל תמיד את אותם נאומים רווי קלישאות על "כוחה של האמנות השביעית", גם סרטיו האחרונים של אלן מזכירים יותר ריטואל חד-שנתי. בהתאם, "לרומא באהבה" הוא יצירה צפויה, קלישאתית ומוכרת מדי של יוצר מבריק שמסתפק בערימה של רעיונות לא מבושלים במקום לנסות ולאתגר את עצמו. העובדה שאלפי הצופים בבריכת הסולטן צחקו, נהנו ואפילו פצחו בשירה מאולתרת בציבור בסצנת הפתיחה נובעת מההתרפקות על המפגש המחודש עם הסגנון האלני, ולא מאיכותיה של היצירה הבעייתית הזו. הנה אלן משחק בפעם המי-יודע-כמה גבר נוירוטי מזדקן שמפחד למות ולועג לפסיכולוגיה, הנה הוא מבקר את תרבות הפפראצ'י אחרי שכבר הקדיש לה סרט שלם ("סלבריטי") והנה הוא מייצר בלי מאמץ מחוות קולנועיות לעיר אירופאית ולגדולי במאיה.

"לרומא באהבה" הוא המשך ישיר לסדרת הסרטים האירופאית שמאפיינת את יצירתו העכשווית של אלן. אחרי לונדון ("נקודת מפגש", הסרט הטוב ביותר מבין סרטיו המאוחרים), ברצלונה ("ויקי, כריסטינה, ברצלונה") ופריס ("חצות בפריס"), אלן מגיע לרומא ומתבונן בה דרך עיניו של תייר אמריקאי שהשכלתו לגבי ההיסטוריה המקומית מבוססת על הקולנוע האיטלקי, ובעיקר על סרטיו של פליני. סצנת הפתיחה ליד מזרקת טרווי היא מחווה ישירה לאחת הסצנות המפורסמות ביותר מ"לה דולצ'ה ויטה" (1960), ואחת מעלילות המשנה נלקחה ישירות מ-The White Sheik, אחד מסרטיו הפחות מוכרים של המאסטר האיטלקי שמספר על בעל טרי שנאלץ להמציא תירוצים כדי להסתיר ממשפחתו את העובדה שכלתו נעלמה בירח הדבש שלהם. 


ויקי כריסטינה רומא. לרומא באהבה - תמונות מהסט (צילום: Indiewire)

כמו ב"תמונות קצרות" של רוברט אלטמן, במאי נוסף שהשפיע רבות על אלן – גם "לרומא באהבה" מורכב משורה של סיפורים נפרדים, אם כי במקרה הזה הדמויות אינן נתקלות זו בזו. בין השאר ניתן למצוא את סיפורם של היילי (אליסון פיל, שהופיעה גם ב"חצות בפריס"), תיירת מניו יורק שמתאהבת באיטלקי קומוניסט ורוצה להתחתן איתו; הוריה של היילי, פנסיונר שניהל בית אופרה בשם ג'רי (בגילומו של אלן) ואשתו הפסיכיאטרית (ג'ודי דיוויס) שמגיעים לרומא כדי לפגוש את החתן המיועד ואת משפחתו; ג'ק (ג'סי אייזנברג), סטודנט אמריקאי לאדריכלות שחי עם חברתו לחיים (גרטה גרוויג) ברחוב ציורי עד שחברתה נטולת המעצורים (אלן פייג') מגיעה לגור איתם ומפרה את ההרמוניה הזוגית; ג'ון (אלק בולדווין ), אדריכל מפורסם שמתפקד על תקן "המקהלה היוונית" של ג'ק ומייעץ לו בענייני רומנטיקה; ליאופונדו (רוברטו בניני איטלקי פשוט ממעמד הביניים שהופך בוקר בהיר אחד לסלבריטי ללא כל סיבה נראית לעין; אנתוניו (אלסנדרו טיברי) ומילי (אלסנדרה מאסטרונרדי), זוג צעיר שהגיע לרומא לבלות את ירח הדבש שלו – ועוד שורה צבעונית של דמויות משנה, וביניהן פנלופה קרוז בשמלה אדומה הדוקה בתפקיד זונת צמרת.

הבחירה לגולל כל כך הרבה סיפורים במקביל מעניקה ל"לרומא באהבה" קלילות וקופצניות מסוימת, אבל קשה להתעלם מהתחושה שאלן פשוט שרבט כמה רעיונות על הנייר והפך אותם תוך יומיים לתסריט. מעבר לאופן הצפוי מדי שבו כל אחת מהעלילות מתפתחת, רבים מהשחקנים (ובעיקר המשולש הצעיר אייזנברג-גרוויג-פייג') נראים אבודים ולא משכנעים בתפקידים שאלן תפר להם. הכימיה בין אייזנברג לפייג', למשל, מזכירה מתח מיני בין כרוב לסוס ים: היא פשוט לא קיימת. וגם הנוכחות המיותרת של בולדווין לא עושה חסד עם כשרון המשחק שלו. היחידים שמצליחים להתבלט לטובה הם רוברטו בניני, שטוען את תפקידו במנה נדיבה של ליצנות והומור, ופנלופה קרוז, שלא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי ומשתמשת במתנה שאלוהים נתן לה באופן שמייצר את הסצנות הטובות ביותר בסרט.

בסופו של דבר, סרטי הפתיחה של פסטיבל ירושלים תמיד מנסים לאזן בין המחויבות ליצירה מאתגרת וקשה לעיכול לבין הרצון לקרוץ לקהל הרחב ולמכור כרטיסים. "לרומא באהבה" הוא סרט שבהחלט יכול לרצות את הקהל הרחב שטרם מאס בבדיחות המשומשות של אלן. מצד שני, יש לקוות שעשרת הימים הבאים של הפסטיבל יספקו יצירות קולנועיות ראויות יותר וצפויות פחות, כאלו שאפשר יהיה לזכור אותן גם יומיים לאחר הצפייה. 
    
לרומא באהבה - מועדי הקרנה


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(5 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 5.סרט גרוע !!!!!!!(אור אוליביה)

    27/10/2012 13:57:59

  • 09/07/2012 20:55:56

  • 08/07/2012 11:35:42

  • 07/07/2012 11:17:08

  • 07/07/2012 01:34:31