סרטים

עדכנו אותנו




"מחוברים לחיים": לעוף בכיסא גלגלים

יום רביעי 21 במרץ 2012 09:03 מאת: זהר וגנר, עכבר העיר

בלי רחמים, בלי רמיזות מיניות ואם המון חמלה רוח שטות, "מחוברים לחיים" כבש את צרפת, וגם את הלב של זהר וגנר. סיפור אמיתי בכיכובם של מטפל מרקד ומטופל עם פטיש אוזניים



חברות מצילת חיים. "מחוברים לחיים"

(צילום: יח"צ)

פרסומת

אי אפשר להישאר אדיש למחוברים לחיים. ראשית, משום שהוא מצחיק מאוד. נכון, אין בו סגנון יוצא דופן או יומרה לקולנוע חדשני, אבל הצפייה בו מבטיחה הנאה צרופה. והוא גם מרגש. סרט שהוא גם מצחיק וגם מרגש מצליח לדעתי במשימה המורכבת מכולן. הרי לצלם שוטים ארוכים או למלא זמן מסך בשתיקות ממושכות נחשב אולי אמנותי, אבל זה בטח יותר קל. סיבה נוספת מדוע "מחוברים לחיים" הוא סרט סוחף: משום שהוא מביא אל המסך סיפור אדיר, חד פעמי, על חברות מצילת חיים; העובדה שזהו סיפור אמיתי מוסיפה לסרט כוח רב.

» מחוברים לחיים - כל הפרטים ומועדי הקרנה
» מה לראות בפסטיבל הקולנוע הצרפתי?

הסרט מבוסס על סיפורם של פיליפ פוזו די בורגו (פרנסואה קלוזה), אריסטוקרט צרפתי המשותק בכל גופו, והמטפל הגברתן שנשכר כדי לסייע לו. הסיפור עובד בעבר לסרט תיעודי, והבמאים, אוליבייה נקש ואריק טולדנו, נפלו בשבי הסיפור כשצפו בו. ואם יש עוד סיבה לקסמו של הסרט, זו עבודת המשחק של עומאר סיי (המגלם את המטפל), צרפתי ממוצא אפריקאי, שחקן כריזמטי בעל יכולות קומיות מרשימות, שגם רוקד נפלא (חכו, תראו בסרט).

בלי סלידה ובלי רחמים. "מחוברים לחיים":



פאנק בכיסא גלגלים



כשקראתי טרם ההקרנה כי זהו סיפור על ידידות בין נכה למטפל שלו, העניין נשמע רחוק מלעורר תיאבון. אולם הבמאים היו יצירתיים מספיק כדי להפוך את הסיפור לקומדיה. האגדה מספרת שזו היתה עצתו של הנכה, פיליפ, שממנו באו לרכוש את הזכויות לסיפור. אבל חובבת קולנוע צרפתייה סיפרה לי שגם סרטיהם האחרים של צמד הבמאים הללו מצחיקים מאוד. החלטה מוצלחת נוספת היא הפסקול שמלווה את הסרט: מיטב להיטי הFאנק של שנות ה־70. כבר בדרך לראיון העבודה אצל פיליפ צועד המטפל דריס בביטחון מופגן ברחובות פריז, בחליפת טרנינג ובנעלי ספורט, ספק הולך ספק מפזז, ואנו שומעים דרך אוזניותיו את להקת אדמה, רוח ואש. ואז, כשדריס נכנס כרוח סערה לראיון העבודה ופיליפ שואל אותו "יש לך המלצות?", הוא אומר "בטח, אדמה, רוח ואש, וקול אנד דה גנג", שני הרכבי דיסקו־Fאנק אמריקאיים משנות ה־70.

גם שני הלוקיישנים של העלילה - שיכוני האפריקאים שבשיפולי פריז מחד וביתו הפריזאי המפואר של פיליפ מאידך - מעניקים לסרט צבעוניות סקסית. שלא לדבר על מכונית היגואר השחורה של פיליפ, על חדרי האמבטיה המעוצבים שבאחוזתו, על המזכירות והמשרתות החתיכות שמטופפות סביבו בעקביהן ועל המטוס הפרטי שבבעלותו ("מתי יגיעו שאר הנוסעים?", שואל אותו דריס כשהם טסים בפעם הראשונה).

דריס, מכל מטפליו של פיליפ שהסתלקו כלעומת שבאו, הוא היחיד שמתנהג כלפי מעסיקו בטבעיות, ולא מתוך סלידה או רחמים. הוא מתבדח ללא הרף על נכותו של פיליפ והשניים הופכים במהירות לחברים. באחת משיחותיהם שואל אותו דריס אם הוא פעיל מינית. פיליפ אומר שהוא פעיל, אבל לא בצינורות המקובלים. "אז הצינור שלך עובד או לא עובד?", מקשה דריס, "איך אתה מגיע לסיפוק?", הוא מתעניין. "באמצעות האוזניים", מסביר לו פיליפ. "מה, אתה אוהב שמלקקים לך אותן?". "אני אוהב שמלקקים ומעסים", מפרט פיליפ. שיחה אינטימית כל כך יכולה להתקיים רק בין שני גברים מאוד מחוברים.


סיפוק? באמצעות האוזניים. "מחוברים לחיים" (צילום: יח"צ)

לצחוק על הוליווד בצרפת

בדרך כלל, בסרטים היפים שנעשו על חברות בין שני גברים יש כמעט תמיד מרכיב הומוסקסואלי. למשל בג'יי אדגר שהוקרן לאחרונה; בהר ברוקבק, שבו המניע גלוי; או בקלאסיקה "קאובוי של חצות" מ־1969, שם נרקמת חברות בין ריקו (דסטין הופמן) לג'ו באק (ג'ון ווייט), כשלריקו יש מניע סמוי בשל היותו הומו בארון. אבל בחברות שנוצרת במסגרת יחסי העבודה של פיליפ ודריס אין אף מניע זולת טוב לב טהור וכימיה טובה.

כשפיליפ ודריס הולכים לביקור במוזיאון, פיליפ נעצר מול עבודת אמנות הנראית כך: קנבס לבן עם שפריצים של צבע אדום. הוא קונה את העבודה הזו, שמחירה 41 אלף יורו. בעקבות החוויה ה"מטלטלת" דריס מתחיל גם הוא לצייר, ומשפריץ בהתלהבות גדולה מגוון צבעים על יריעת קנבס. פיליפ מוכר את  עבודתו הראשונה של הצייר האנונימי דריס ב־11 אלף יורו. כמה יומרה ואחיזת עיניים מעורבות לעתים בעולם האמנות. זו לפחות השקפת עולמם של הבמאים, וככל הנראה הסיבה שהם בוחרים בעשייה קלילה ומהנה הסובבת סיפור טוב.

אם כך, אין זה מפתיע ש"מחוברים לחיים" הוא הסרט הצרפתי השלישי המצליח בכל הזמנים, אחרי "ברוכים הבאים לצפון" וסרטו של לואי דה פינס "האנגלים באים". נכון, כיום שולט בצרפת המיינסטרים ההוליוודי, ואם יש קולנוע מקומי שיוציא את הצרפתים מהבית אלו הן קומדיות בלבד; ונכון, זה קצת עצוב שמדינה בעלת מורשת קולנועית כל כך מפוארת מצליחה כיום בעיקר בקומדיות. אבל מצד שני, מי קבע שלצחוק זה יותר נמוך?

מחוברים לחיים - מועדי הקרנה





תגיות: אוליבייה נקש, אריק טולדנו, זהר וגנר, מחוברים לחיים, עומאר סי, פרנסואה קלוזה

(18 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5